ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, תזונה » ערכו של הבצל

ערכו של הבצל

ערכים תזונתיים ובריאותיים של הבצל

הבצל שייך למשפחת השושניים ומבחינה בוטנית הוא משתייך לאותו סוג כמו השום, לוף, עירית ושאלוט. כל הירקות האלו עשירים בתרכובות גופרתיות אורגניות ובקווארצטין. לתרכובות הגופרתיות שבמזון יש תפקיד חשוב מאוד בגוף, אך הן אינן מוערכות דיין בספרות המקצועית. הן מעורבות במאות תהליכי חילוף חומרים בגוף, במיוחד ביצירת נוגד החמצון גלוטטיון. 

תאים סרטניים. מקור: ויקיפדיה. ברשיון cc3-sa-by מאת: Jolu, RAK

 תאים סרטניים. צריכת בצל נמצאה קשורה לסיכון מופחת לסרטן. מקור: ויקיפדיה. ברשיון cc3-sa-by מאת: Jolu, RAK

הגלוטטיון נחשב לנוגד החמצון הראשי, מאחר והוא ממחזר נוגדי חמצון שהתחמצנו בגוף ויצאו מכלל שימוש. שלא כמו מרבית נוגדי החמצון האחרים, גלוטטיון הוא נוגד חמצון פנימי, כלומר נוצר בגוף.
הגלוטטיון המסופק מהמזון מתפרק בקיבה ל- 3 חומצות אמיניות ואיננו מגיע לתאים. כיום יש מוצר של גלוטטיון ליפוזומאלי, שהוא מסיס שומן. אותו ניתן ליטול כתוסף מזון והוא מגיע לתאים בשלמותו. לשם יצירת הגלוטטיון בגוף דרושים מס’ מרכיבים, ביניהם גפרית, אותה מקבלים מהמזון. עם גפרית וחומרים נוספים מייצר הכבד גלוטטיון.

קווארצטין הוא פלוונואיד נוגד חמצון המצוי במגוון פירות וירקות. בבצל הוא נמצא בכמות רבה. בנוסף ליכולותיו נוגדות החמצון של הקווארצטין הוא פועל גם כאנטי היסטמין. ההיסטמין משתחרר כשיש מצב של אלרגיה בגוף. מתוך כך שהקווארצטין מייצב את מצבם של התאים המשחררים היסטמין, הוא מספק הגנה נגד דלקות ומצבי אלרגיה. הוא עוזר לגוף להתגבר על מחלות לב וסרטן. פיטוכימיקל נוסף, רסברטרול, מצוי גם הוא בבצל סגול, כמו גם בענבים אדומים, תפוחי עץ אדומים ובירקות ופירות נוספים.

לאחרונה, מפיצים כמה ‘מומחים’ שמועה שהבצל והירקות המקורבים לו רעילים. אך כיום פורסמו מספר מחקרים שמאשרים את היכולות הבריאותיות של הבצל ומקורביו. להלן 5 מחקרים תקפים שמאשרים יכולות אלו:

1. במחקר שפורסם בשנת 2007 בז’ורנל אוף נוטרישנל סאיינס אנד ויטמינולוג’י דווח על 40 חולדות זקנות אשר חולקו ל- 4 קבוצות שונות. 3 מתוך הקבוצות קיבלו תרכיז של הבצל, כולל קליפתו. קבוצת הביקורת לא קיבלה תרכיז כזה. אחרי 3 חודשים בקרב כול החולדות שקיבלו תרכיזי בצל הייתה יכולת נוגדת חמצון גבוהה יותר, בהשוואה למה שנמצא בקבוצת הביקורת. התוצאות הטובות ביותר היו בקבוצה שקיבלה תרכיז מהשכבה החיצונית ביותר של הבצל. בנוסף, במוחן של החולדות שקיבלו את תרכיזי הבצל הייתה רמה נמוכה יותר של החומר 8-איזופרוסטן, שנוכחותו מורה על סיכון מוגבר לנזק נוירולוגי ודמנציה. הרמה שלו הייתה נמוכה משמעותית סטטיסטית לעומת מה שנמצא בקבוצת הביקורת.

2. במחקר, שפורסם בז’ורנל ביו סאיינס, ביו-טכנולוג’י אנד ביוכמיקס בשנת 2008, נמצא שתכשירים שהופקו מהבצל הגבירו במידה רבה את העמידות לנזקי זיהום אוויר, בקרב חולדות שקיבלו את התכשיר.

3. במחקר שלישי, שנערך באוניברסיטת איבאדן באפריקה ופורסם בז’ורנל ביומטאל ב- 2008, נמצא שתכשירים מבצל הגנו במידה רבה מפני נזקי הרעלת קדמיום.

4. במחקר אפידמיולוגי שנערך בצרפת נמצא שהסיכון לסרטן השד היה נמוך במידה רבה אצל נשים שאכלו כמויות גדולות של בצל ושום. המחקר פורסם ב- אירופיאן ז’ורנל אוף אפידמיולוג’י בשנת 1998.

5. ב- בריטיש ז’ורנל אוף קאנסר בשנת 2004 פורסם דיווח על מחקר אפידמיולוגי אשר נשא את השם הדרמטי: אכילת בצל ושום – שאלה של חיים ומוות. במחקר זה שותפו 238 חולי סרטן ערמונית, עם השוואה ל- 471 גברים בריאים. נמצא שבקרב אלו שאכלו כל יום בצל וירקות ממשפחתו בכמות של 10 גרם היה סיכון נמוך במידה משמעותית סטטיסטית לפתח סרטן ערמונית, לעומת הסיכון בקרב מי שאכלו רמות של 2.2 גרם ביום.
את הערך של הבצל והשום ניתן לקבל רק כאשר הם נאכלים חיים, ללא בישול או חימום, ובכמות מספקת.

מקורות וקריאה נוספת

http://www.whfoods.com/genpage.php?tname=foodspice&dbid=45
http://www.drweil.com/drw/u/ART02868/chromium.html
http://www.produceoasis.com/Items_folder/Vegetables/RedOnion.html
http://www.livestrong.com/article/109169-homeopathic-remedies-sulfur/
http://www.naturalnews.com/036751_onions_superfood_quercetin.html
http://www.naturalnews.com/038170_gluten_sensitivity_symptoms_intolerance.html
http://www.naturalnews.com/028981_quercetin_lung_disease.html
http://naturalsociety.com/health-benefits-of-onions/
http://www.fyiliving.com
http://www.umm.edu/altmed/articles/quercetin-000322.htm
http://www.vegetarian-nutrition.info/updates/onions.php
http://www.livestrong.com/article/363087-sources-of-quercetin/
http://shine.yahoo.com/healthy-living/no-1-trick-never-sick-205200021.html

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466