עתידנות – חקר העתיד ככלי יישומי

עתידנות הינה תחום חקר העוסק בפיתוח כלים שיטתי במטרה לחזות את העתיד. חיזוי העתיד או עתידנות נעשה בטכניקות אנליזה של חידושים ותהליכים בעבר ובהווה. מהי עתידנות ולמה היא משמשת?. חקר העתיד או עתידנות משמשת כשדה יישומי ותאורטי העוסק בזיהוי וניתוח מגמות עתידיות בהתבסס על תהליכים, בעבר ובהווה, מגמות וחידושים. עתידנות כתחום חקר משוימת בלעז Forcasting, Futurology, Future studies.

 

עתידנות וחקר חיזוי העתיד בכלים מדעיים. צילום: Pixabay Qimono
עתידנות וחקר חיזוי העתיד בכלים מדעיים. צילום: Pixabay Qimono

מהו סקר דלפי ומתי בעתיד תתרחש נקודת הסינגולריות הטכנולוגית? מהו מוח מטריושקה וחיים וירטואלים ומתי יוכלו בני האדם לחיות כמעט לנצח ?. מדענים העוסקים בעתידנות משיבים על שאלות בתחומי חקר אלה בעשורים האחרונים כדיסיפלינה הקונה לה אחיזה מדעית. מדענים העוסקים בעתידנות מסווגים כ”עתידנים” או חוקרי עתיד. מחקר העתידנות הוא אקדמי ומשויך לעתים לדיסיפלינות אקדמיות כמו היסטוריה, מדעי החברה ומדעים מדויקים כמו טכנולוגיה, מחשוב ואקולוגיה. זאת בהתאם לתחום החקר שבו נעשה ניסיון באמצעות כלי עתידנות לנתח תהליכים ומגמות בעבר ובהווה על מנת להסיק לגבי אפשרויות התפתחות עתידית.

כיום מחלחל מושג העתידנות לארגונים וחברות באופן יישומי. עתידנות מעשית משלבת כלים ומתודות מדעיות מתחומי המתמטיקה, הפיזיקה, הניהול, הכלכלה והפסיכולוגיה. כלי עתידנות מעשית מאפשרים לארגון לחזות תרחישים אפשריים בסבירויות משתנות ולהתכונן לקראתם כבר בהווה.

עתידנות לניתוח העבר והווה לטובת חיזוי העתיד

תחום העתידנות משמש לניתוח תהליכים ומגמות וחיזוי העתיד בתחומים יישומיים שונים. כך ניבוי וחיזוי העתיד זוכה ליישום בתחום האקולוגיה, הקיימות ואיכות הסביבה. זאת במיוחד על רקע משבר האקלים והתחממות כדור הארץ והשינויים הדרמטיים, אסונות הטבע והשפעת האדם על הסביבה. כך עתידנות נחקרת ומיושמת בהיבטים חברתיים אודות חיזוי מגמות הנוגעות להתפתחות קהילות, מיעוטים, לאומים, גבולות מדיניים, קונפליקטים ועימותים אתניים.

תחום העתידנות קשור באופן אמיץ והדוק לתחום הטכנולוגי. זאת במיוחד בעידן המידע בו מקומם של החידושים הטכנולוגיים והתהליכים הדרמטיים שהאנושות עוברת קרדינלי בהתפתחות העתידים האפשריים וחיזויים.

עתידנות כיום תוספת מקום משמעותי בשיח החברתי, האקדמי והעסקי. חברות רבות משקיעות בניתוח היבטי חקר הנוגעים לעתידנות בהקשרים חברתיים, משפטיים, פסיכולוגיים, כלכליים ואקולוגיים בהקשר לניתוח הסביבה החיצונית לארגון.

השיח האקדמי ובמערכות החינוך הורחב לכזה המעניק חשיבות לחקר עתידנות ויישומו תוך דגש על תחום הקיימות האקולוגי-סביבתי, והיבטים החברתיים סוציאליים. כיום קיימים מסלולים שונים של לימודי עתידנות באוניברסיטה, במכללות. כך מוצעים גם קורסים בנושא עתידנות, הרצאות לעובדים, למנהלים, סדנאות והרצאות לתלמידים ולקהל הרחב בתחום העתידנות, החדשנות, יזמות וחיזוי מגמות עתיד בעולם המשתנה.

מטרת העתידנות

לגלות את העתיד בכלים מדעיים: מה מטרת העתידנות, ומהן האסכולות המובילות בה?

עתידנות אינה מיועדת לחזות במדויק את העתיד. כי אם להצביע על מגמות בהווה ובעבר ולנתח לפיהן את המגמות הצפויות ולפעול לפיכך. ברבות השנים נכנסו כלים רבים יותר מהשדה המדעי אל תחום העתידנות. כך שולבה טכניקת החיוץ לזיהוי קצב שינוי קיים ועתידי על בסיס חישוב מקורב של ערכי טווח פונקציה. ערכים אשר יוצאים מן התחום המוגדר של קבוצה נתונה וסופית של ערכים.

כפי שניכר גם במאמרים הנוגעים לחיזוי העתיד, הרצאות על עתידנות ומדע, כתבות ומידע בתרבות הפופולרית בתחום, שדה חקר זה עדיין לא נמצא בלב המיינסטרים המדעי והציבורי. רבים מתייחסים לתחום בהסתייגות כיוון שטרם קנה אחיזה כדיסיפלינה מדעית מבוססת.

נוהגים לחלק את העתידנות לארבעה זרמים מרכזיים. הראשון הוא חקר המגמות הסבירות. התחום השני עוסק בחקר המגמות האפשריות. האסכולה השלישית בעתידנות עוסקת בחקר המגמות הפרועות. ואילו הזרם הנוסף של עתידנות מתמקד בחקר המגמות הרצויות.

חקר העתיד ככלי יישומי

רבים סבורים כי על העתידנות להיות נגישה גם לפרט ולארגונים וחברות. זאת בדמות אפשרות לשימוש בכלים מדעיים יישומיים זולים ומועילים. מנסיוני במסגרת עבודתי בתחומי הייעוץ הארגוני, המחקר העסקי והפסיכולוגיה הארגוני, כלים אלה עדיין לא הגיעו לרמת בשלות ונגישות.

עם זאת לתפיסתי, וכפי שאני מדגיש בקורסים ובהרצאות בנושא עתידנות, יזמות, חדשנות ומדע, השימוש בכלי חיזוי ייטמע יותר יותר ויותר ככל שיהיה מיושם באמצעות כלי חקר נגישים גם בשדה התעשייתי, הארגוני והכלכלי. זו הסיבה לצורך העז במתודולוגיה הייחודית שפיתחנו בתחום זה. ככלי ייעוצי לארגונים, חברות, ומוסדות המסייע בחיזוי היבטים אסטרטגיים הנוגעים לאיומים, אתגרים ומנועי צמיחה. זאת לנוכח שינויים עתידיים אשר יתרחשו בסביבה הרגולטורית, העסקית, החברתית, הקהילתית, האקולוגית והפוליטית.

מאת לביא סיגמן. Lavi Sigman. לביא סיגמן משמש כחוקר, יועץ ומרצה בתחומי הפסיכולוגיה, הטכנולוגיה, היזמות ופיתוח העסקי בחברות, מוסדות חינוך וארגונים בישראל. הוא חיבר תשעה ספרים בתחום מדעי התנהגות לבוגרים, בני נוער וילדים. לביא סיגמן הינו עורך דין מומחה  בתחום היזמות, הטכנולוגיה, הקניין הרוחני והפטנטים. לביא בעל השכלה במשפט, ייעוץ ארגוני ובוגר תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה.


דילוג לתוכן