פוקימון גו – הולכים על זה?

פוקימון גו – הולכים על זה?

עוד שיגעון הגיע לארץ וילדים רבים מתחברים למשחק החדש – פוקימון גו. כמו בכל המצאה טכנולוגית חדשה, בהתחלה היא לא מוכרת ומסקרנת, החלוצים הראשונים מבררים פרטים ומתעניינים וחלקם כבר מורידים. מאוחר יותר היא הופכת להיות מוכרת יותר ויותר לוקחים בה חלק ובשלב זה מתחילים קולות המציפים יתרונות מול חסרונות ושואלים האם זה טוב או רע? בשלב מסוים ההמצאה הופכת למיינסטרים ורוב האנשים מכירים ו/או משתמשים בעצמם, עד שהיא נשכחת בתהום הנשייה ומתחלפת בהמצאה חדשה ומרעננת…
אז מה זה פוקימון גו? זהו משחק וירטואלי המשלב דמויות פוקימון מגוונות במרחבים שונים (כן, הדמות שהכרנו בילדותנו) ומבקש מהילדים למצוא אותן. לכל דמות יש ניקוד וערך שונה והמטרה היא לצבור כמה שיותר נקודות וכך להתקדם הלאה במשחק.

אז מה שונה פוקימון גו מחברותיה הותיקות? הורים רבים מתלוננים במשך שנים על השפעות שליליות של המסכים על הילדים ובעיקרן בזבוז שעות רבות בבהייה מול מסך, ללא הוצאת אנרגיות וללא חיבור ומשחק עם ילדים אחרים. אז המשחק החדש בהחלט משנה את כללי המשחק (תרתי משמע…) ומאפשר לילדים לבלות עם אחרים ולצאת מהחדר ומהבית כדי לשחק.

אבל פה בדיוק טמונה גם הבעיה! הילדים צריכים להסתובב לבדם ברחובות ולמצוא פוקימונים בקניונים, בחוף הים, בפארק ובחנויות. אז מה הבעיה? ראשית ישנם ילדים צעירים שלא אמורים להסתובב לבדם והמשחק מעודד אותם לעשות זאת. שנית, ישנן סכנות רבות מחוץ לבית וביניהן פיתויים כלכליים האורבים לילדים בכל פינה וכך בעלי חנויות ומרכזי קניות גורמים לילדים להגיע ולבזבז כסף. בנוסף, חלק מהמקומות מסוכנים ועלולים לגרום לפגיעה פיזית כמו טביעה בים או נפילה ממקומות גבוהים (ובר קרו כמה אסונות כאלה ברחבי העולם…).

שלישית, ישנם אנשים (כמו פדופילים) שמנצלים לרעה את המשחק ומושכים ילדים להפגש עמם ועלולים לפגוע בהם כשהם חשופים ולבדם ללא מבוגר אחראי ולא מעבר למסך בבית.
אז מה עושים?

1. הכירו את האויב – עלינו להכיר את המשחק ואת כלליו. עלינו להבין איך זה עובד, מה כללי המשחק, ומהן הסכנות הטמונות בו כדי שנוכל להיות מודעים למה ילדינו עושים. קראו קצת כתבות ומאמרים בנושא, תבדקו מה הסכנות העולות מהמשחק ותלמדו עליו.

2. כשאתם אומרים לא… – כן, כן. מותר גם להגיד להם לא! זה לגיטימי לבדוק ולהחליט שהמשחק אינו מתאים לילדינו ולא לאפשר להם להוריד אותו ולשחק בו. אין ספק שבשלב זה הילדים יוציאו את קלף ה’כולם’ שלרוב שובר אותנו, אבל גם המשחק הזה יעבור ויתחלף באחר. אם אנחנו חושבים שזה לא מתאים או מסוכן – זה בדיוק המקום שלנו כמבוגרים אחראים להגן על ילדינו (ובפרט על ילדים צעירים שעדיין חסרים את מנגנוני ההגנה העצמאיים שלהם).

3. ‘אם הולכים – הולכים ביחד’ – אם כבר החלטנו שאנחנו מרשים לילדים לשחק במשחק, אז עשו זאת בזהירות ובהתאם לכללים שקבעתם. אפשר למשל לקבוע שאנחנו מלווים את הילדים והם לא הולכים לבדם, כדי שנהיה שם לוודא שאין סכנה במקום. אפשר לקבוע שהילדים ילכו עם חברים ובתנאי שאישרנו את המקום מראש ועוד. בדיוק כפי שלא ניתן לילדינו לנהוג לבדו ברכב, גם לאחר שקיבל רשיון, כדאי ללוות אותם.

4. ‘אני והחבר’ה’ – אחד היתרונות הבולטים של המשחק הוא משחק משותף. זו הזדמנות מצוינת לאפשר לילדים להיות עם חברים ולשחק ביחד. עודדו אותם לשחק ולחפש פוקימונים עם אחרים וליהנות מהחוויה המשותפת. זו פלטפורמה שמאפשרת לתרגל כישורים חברתיים של שיתוף פעולה, השגת מטרה משותפת ועוד. זאת בניגוד לבידוד הילדים בבית ולמול מסכים המרחיקים אותם מחבריהם, ובמקרה הטוב הם משחקים ‘ביחד’ בין הבתים.

5. תיווך, תיווך, תיווך – לילדים הגדולים שכנראה יורידו את המשחק ולא יסכימו ללווי, חשוב מאוד לתווך את משמעות המשחק ואת השוני בינו לבין משחקים אחרים. יש להדגיש בפניהם את הסכנות הטמונות במשחק ואת כללי הזהירות כדי להמנע מהן. גם במקרה זה כדאי שהילדים ילכו בחבורה ולא לבדם וכמובן יימנעו מהגעה למקומות מרוחקים או בעייתיים. גם כשהילדים גדולים, עדיין יש גבולות וקווים אדומים.

אז בסיכומו של דבר, עלינו להבין שעולם המסכים הוא מאגר בלתי נדלה של פונקציות, משחקים, אתגרים והפתעות. פוקימון גו הוא הילד החדש בשכונה, אז עלינו להכיר אותו ולשלב אותו בחיינו (במידה וזה מתאים…), אבל סביר להניח שבקרוב יגיעו ילדים חדשים וייפרצו גבולות נוספים, אז תישארו עם האצבע על ההדק ותשמרו על הילדים במסכים בבית ומחוצה לו, כי זה מגרש המשחקים החדש שלהם והם עצמם השחקנים, אז תעזרו להם לשחק ולהנות תוך שמירה על כללי זהירות כדי להמשיך לחיות בשלום לצד המסכים.

מאת: ד”ר שלי גפן. ד”ר שלי גפן היא מרצה וחוקרת המתמחה ביחסים סביב המסכים. שלי שותפה במרכז “רגעים” ומעבירה הרצאות וסדנאות להורים ולאנשי חינוך ומקצוע לשם שמירה על מקומם כמבוגרים אחראים לצד שיפור היחסים עם דור המסכים.