מדענים בכל העולם עמלים על פיתוחים של טיפולים וחיסונים כנגד נגיף הקורונה. מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט ברחבי העולם בקרב מליוני בני אדם וגרמה עד עתה למוות של מעל 150 אלף חולים. פטנט שניתן למדען ישראל מוביל מאוניברסיטת תל אביב עשוי לבשר את הפתרון בדמות חיסון כנגד נגיף הקורונה. המדען, פרופסור ג'וני גרשוני מאוניברסיטת תל אביב קיבל אישור מרשות הפטנטים האמריקאית לגבי פטנט שהגיש לחיסון חדשני לקורונה.
חיסון שממקד את התגובה החיסונית בנקודה פגיעה של הקורונה
החיסון שעליו מתבסס הפטנט שאושר בחודש שעבר לפרופסור גרשוני, מבוסס על "תקיפת הנקודה הפגיעה ביותר של הנגיף – האתר בו הוא נקשר לתא האנושי כדי לחדור אליו. עיקרון הפעולה של חיסונים, ככלל, הוא שהם גורמים למערכת החיסון לפתח נוגדנים שמזהים את הנגיף או חלק ממנו, מתבייתים עליו ונקשרים אליו" מסביר גרשוני "בדרך זו חוסם הנוגדן את הנגיף ומונע ממנו להיקשר לתאים בגוף ולהדביק אותם. היום, במאמץ העולמי לפיתוח חיסון לקורונה, מתמקדים החוקרים בחלבון המעטפת של נגיף הקורונה, שתפקידו להכשיר את הדרך לחדירה לתאים אנושיים. ההנחה היא שנוגדנים שהגוף ייצור בעקבות החיסון יתבייתו על חלבון המעטפת וינטרלו את הנגיף. החיסון שאנחנו מפתחים יספק למערכת החיסון מטרה ממוקדת יותר, ובכך יגביר את יעילות החיסון."
מיקוד המטרה עבור הנוגדנים חשוב ביותר. חלבון המעטפת בו עוסקים רוב המחקרים הוא חלבון גדול שכולל כ-1,200 חומצות אמיניות. חלק מהחוקרים צמצמו את עבודתם לאזור בחלבון בשם S1 שבו כ-650 חומצות אמיניות, ואחרים הצליחו להתמקד באזור של כ-200 חומצות אמיניות המכונה RBD (אתר ההיקשרות לקולטן, Receptor Binding Domain). הקושי הוא בכך שהאזורים הגדולים האלה מכילים הרבה מטרות. לכן, מערכת החיסון מייצרת נוגדנים עבור כולן ללא אבחנה. ההתפרסות הזו מקטינה את יעילות החיסון. מעבר לכך, בניסויים שערכו בנגיפי SARS ו-MERS, מצאו שכשאזור המטרה עליו מתבייתים הנוגדנים גדול מדי, הנגיף מפתח אסטרטגיות חכמות שמאפשרות לו לחמוק מהנוגדנים, ועלול אף להחמיר את המחלה.
חיסון למלחמה בקורונה
החיסון של גרשוני מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב מתבסס על פגיעה ב'עקב אכילס' של הנגיף: אזור בחלבון המעטפת של הנגיף שנקרא RBM, שבאמצעותו הנגיף נקשר לקולטן בתא האנושי כדי לחדור אליו.
פרופסור גרשוני מציין כי הוא "חוקר את יחסי הגומלין בין נגיפים לבין הקולטנים שלהם בתאים אנושיים כבר יותר מ-35 שנה. בשנת -2004, בשלהי מגפת הSARS , התחלנו לחקור את הנגיף שחולל אותה, ובהמשך חקרנו גם את נגיף MERS – שניהם נגיפים ממשפחת הקורונה. על סמך מחקרים אלה פיתחנו שיטת חיסון שעשויה להיות יעילה במיוחד, ואף הוצאנו פטנט. נגיף הקורונה החדש SARS CoV2, הגורם ל- COVID-19, מצא אותנו מוכנים. בתוך זמן קצר נוכל להתאים את הגישה שלנו כפלטפורמה לפיתוח חיסון חדשני ויעיל לקורונה."
מיקוד מתקפה להגברת יעילות החיסון
גרשוני ממשיך ומסביר כי בשל כך, "ככל שנצמצם את המטרה ונמקד את המתקפה, כך תגדל יעילותו של החיסון. בתוך ה-RBD יש אזור קטן עוד יותר, של כ-50 חומצות אמיניות, שנקרא RBM Receptor Binding Motif – והוא האתר המדויק שמזהה וקושר את הקולטן שעל התא האנושי, כדי לחדור אליו ולבצע הדבקה. ה-RBM הוא נקודת התורפה של הנגיף, בלעדיו אין הדבקה, ולכן הנגיף נוקט באמצעים מרחיקי לכת כדי להסתירו מפני מערכת החיסון האנושית. הדרך הטובה ביותר 'לנצח במלחמה' היא לפתח חיסון שמתמקד ספציפית ב-RBM."
פרופ' גרשוני וקבוצתו התגברו על אתגרים טכניים מורכבים כדי לבודד ולשחזר את אזור ה-RBM של הנגיף במחקרים קודמים שעסקו בנגיפי SARS ו-MERS. הדבר מהווה בעיניו גרשוני "צעד חיוני בדרך לפיתוח חיסון. עכשיו הם מתאימים את הטכנולוגיה שפיתחו נגד נגיף הקורונה החדש SARS CoV2, הגורם למחלת הקורונה (COVID-19). עבור פיתוח זה הגישה חברת היישום של האוניברסיטה "רמות" בקשה לפטנט בארה"ב והוא כעת בתהליכי בחינה.
"ב-15 שנות מחקר בנינו בסיס איתן לפיתוח חיסון לקורונה הנוכחית, על סמך הניסיון שרכשנו בפיתוח RBM לנגיפי SARS ו MERS," מסכם פרופ' גרשוני. "בהמשך אנחנו מתכוונים, באמצעות חברת רמות, להעביר את הטכנולוגיה לתעשייה, לצורך פיתוח וייצור המוני של חיסון שינטרל את איום הקורונה בכל העולם."
