פיקוח פולשני של הורים על הרגלי צריכת האינטרנט של ילדיהם גורמת לעלייה בהתנהגות מסוכנת ברשת

חוקרים מצאו כי דווקא פיקוח פולשני של הורים על הרגלי צריכת האינטרנט של ילדיהם גורמת לעלייה בהתנהגות מסוכנת ברשת

ככל שהורים מפקחים מקרוב יותר על הרגלי הגלישה של ילדיהם באינטרנט הם משיגים דווקא את האפקט ההפוך – עלייה בהתנהגות מסוכנת ברשת, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. “נראה כי בתקופת ההתבגרות, בה בני הנוער מחפשים דרכים להגיע לאוטונומיה, פיקוח הדוק מדי גורם דווקא למוטיבציה לחפש דרכים כיצד לעקוף את הפיקוח”, אומרים החוקרים. 

שימוש ברשת האינטרנט והשפעות על ילדים. מקור: ויקיפדיה. מאת: Peter Welleman
שימוש ברשת האינטרנט והשפעות על ילדים. מקור: ויקיפדיה. מאת: Peter Welleman

חששות של הורים רבים מפני הרגלי הגלישה של ילדיהם באינטרנט נוגעות להתנהגויות מסוכנות: החל מחשיפה של פרטים אישיים בפורומים פומביים או חשיפה של רגשות בפני זרים וכלה בפגישות עם זרים. השאלה שמטרידה, וודאי, הורים רבים היא כיצד למנוע ככל הניתן את ההתנהגויות המסוכנות, מבלי לפגוע בתחושת העצמאות של בני הנוער המתבגרים.

במחקר הנוכחי, אותו ערכו פרופ’ גוסטבו מש ותלמידת הדוקטורט חגית ששון באוניברסיטת חיפה, ביקשו השניים לבדוק את מאמצי ההורים להתמודד עם הגלישה באינטרנט של ילדיהם מחד אל מול התפיסות של בני הנוער את הנורמות החברתיות של סביבתם, או במילים אחרות – מה חושבים החבר’ה. מאמצי ההתמודדות של ההורים חולקו לשלוש קטגוריות: גישה מפקחת, הכוללת התקנת תוכנות מעקב וניטור ברשת ובדיקה אקטיבית של הודעות הדואר האלקטרוני, הפרופיל ברשת החברתית וכד’; גישה מדריכה, שבה ההורים מנסים להסביר לילדים על הסכנות באינטרנט בעיקר דרך שיחות ולעזור להם כשהם נתקלים בבעיות; וחוסר התערבות. במחקר השתתפו 495 ילדים בגילאים 10-18.
באופן מפתיע, התברר כי דווקא הגישה המפקחת הביאה לתוצאות השליליות ביותר: ככל שההורים השתמשו יותר בגישה הזו כך עלתה ההתנהגות המסוכנת של ילדים באינטרט. לגבי שתי הגישות האחרות לא נמצא שום קשר – לא חיובי ולא שלילי – בינן לבין התנהגות מסוכנת. כן נמצא כי ככל שהמשפחה הייתה מאוחדת יותר והקשר הרגשי חזק יותר, כך ירדה ההתנהגות המסוכנת ברשת. “אלה לא בדיוק שני צדדים של אותה המטבע, אבל בהחלט דפוסים ברורים. התנהגות מפקחת, שיכולה להיות קשורה לחוסר אמון בילד, תביא להגברה של הפעילות המסוכנת. לעומת זאת, כפי שגם נמצא במחקרים אחרים, משפחות שידעו ליצור קשר של אמון בין בני המשפחה יורידו את ההתנהגות המסוכנת”, ציינו החוקרים.

באופן מפתיע אולי פחות, התברר שההשפעה החזקה ביותר על ההתנהגות המסוכנת ברשת הייתה קשורה למה שחשבו בני הנוער על “מה שהחבר’ה חושבים”. ככל שבני הנוער חשבו שחבריהם מאשרים התנהגות מסוכנת, כך הם עצמם עסקו יותר בהתנהגות כזו. “ייתכן ומדובר כאן במקרה של שכנוע עצמי. מי שמתנהג בצורה מסוכנת ברשת משכנע עצמו שזה בסדר מבחינת החברים שלו”, ציינו החוקרים.
בדומה למחקרים קודמים, מצאו החוקרים כי בנים מעורבים בהתנהגות מסוכנת ברשת יותר מאשר בנות. עוד הם מצאו כי יותר בנים מבנות ביקרו באתרי צ’אטים ופורומים, דבר שמגביר את הסיכויים שלהם להיות חשופים לסכנות און ליין מאחר ואלו מרחבים שמזמנים יצירת אינטראקציות עם זרים. הבדל נוסף נמצא בהתנהגות ההורים ש נוטים לבחור בדרך המדריכה יותר עם בנות מאשר עם בנים.