הצלחת פיתוח ננו-טכנולוגי להחדרת תרופה נגד סרטן לגוף

הצלחת יישום בפיתוח ננו-טכנולוגי להחדרה יעילה של תרופה נגד מחלות סרטן לגוף

תרופות רבות המוחדרות לגוף בבליעה, כמו תרופות כימותרפיות מסוימות, לא מסיסות במים ומסולקות מהמעיים ולכן לא נספגות היטב. פיתוח ישראלי חדש, שנוסה בהצלחה, בתרופה נגד סרטן טקסוטר משתמש בננו-טכנולוגיה על ידי קפסולות זעירות, ומאפשר ספיגה יעילה פי 20 של החומר הכימותרפי.

כמוסה. קפסולה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. אילוסטרציה: SecretDisc
כמוסה. קפסולה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. אילוסטרציה: SecretDisc

המחקר החדש, שפורסם בכתב העת היוקרתי בנושאי סרטן Cancer Research הוא פרי טכניקה ננו-טכנולוגית חדישה שפיתח הפרופסור סיימון בניטה, מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה שבאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר, שנערך במסגרת חברת יישום –החברה למחקר ולפיתוח של האוניברסיטה העברית בירושלים עבר לשלבי ניסוי טרום-קליניים והוא עשוי לייעל את אופן החדרתם של תרופות מסיסות בשומן אשר מפונות מהמעיים באמצעות משאבת החלבון פי-גליקופרוטאין P-gp.

הטכניקה החדשנית יושמה על התרופה הכימותרפית בניסוי בקרב חולדות בתרופה דוסטאקסל  Docetaxel או בשמה המסחרי טקסוטר. ככלל, תרופה זו הינה תרופה כימותרפית יעילה כנגד מחלת הסרטן המופיעה באיזור  הראש והצוואר, סרטן הערמונית וסרטן השד, והיא ניטלת באינפוזיה או בבליעה במינון נמוך, עם תופעות לוואי וללא ספיגה אופטימלית. זאת בשל זמינותה הביולוגית הנמוכה בהיותה תרופה המתמוססת בשומן ולא במים,המוצאת החוצה מן המעיים באמצעות משאבת החלבון פי-גליקופרוטאין P-gp .

 

בניסוי הצליחו החוקרים להוכיח כי החומר, הופך ליעיל יותר באמצעות שיטה יעילה זו: השימוש בטכניקה ננו-טכנולוגית זו איפשר לחוקרים בניסוי לעטוף את המולקולה של התרופה בכמוסות זעירות וכך לעקוף בהצלחה את המנגנון המסלק את התרופה מן המעיים, להתחמק מהמנגנון המטבולי של המעיים ולהצטבר במערכת הלימפה, משם הועברו החומרים אל מחזור הדם. באופן זה הצליחו החוקרים בחברת יישום ,במחקר שנערך על חולדות, להגיע לזמינות ביולוגית של התרופה הגדולה ב 1,735-עד 2,254%- , ואף ללא תופעות לוואי במעי.

התרופה עם הציפוי הייחודי הראתה אפקטיביות בניסוי מעבדה In-Vitro  כך שהפעילות של תרופת הדוסטאקסל כנגד תרביות תאי סרטן לא שונתה באופן שמרמז על שמירת המבנה התרופתי. ממצאים אלו, יאפשרו, לדעת החוקרים להשתמש בתרופה בצורה יעילה יותר לטיפול כימותרפי בסרטן, באמצעות בליעה ועם פחות תופעות לוואי.