פלבונואידים וסיכון למוות ממחלות לב

צריכת פלבונואידים ותמותה ממחלות לב כליליות, מחלות לב וכלי דם ואירוע מוחי

משתתפים ושיטות
מאמר זה יסקור תוצאות של שורת מחקרים שבדקו את הקשר בין צריכת פלבונואידים לסוגיהם לבין השכיחות של מחלות לב וכלי-דם, מחלות לב כליליות, אירוע מוחי ותמותה מכלל הסיבות.
מחקר מקיף אחד נערך במדינת איווה בארה”ב. נטלו בו חלק 34,489 נשים אחרי גיל המעבר (1). עם תחילת המחקר, הן מילאו שאלונים לגבי צריכת מזונות שונים וכמות הפבוונואידים הכללית חושבה לפי טבלאות תכולת המזונות של משרד החקלאות האמריקאי. החישוב נערך גם לגבי 7 תת-קבוצות של פלבונואידים או מזונות שונים. הכמות שנצרכה חולקה לפי חמישונים ומקורות המזון – לפי התכיפות של צריכתם. מעקב נערך אחרי נשים אלו במשך 16 שנים ובמהלכו עודכנו גם שינויים שחלו, אם חלו, בהרגלי הצריכה לגבי מזונות מכילי פלוונואידים של נשים אלו. קשר נבדק בין צריכת מזונות שונים לבין מחלות לב וכלי-דם, מחלות לב כליליות, אירוע מוחי ותמותה מכל הסיבות. 

ניסוי בשוקולד. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc1. צילום: Evan Amos
ניסוי בשוקולד. מקור: ויקיפדיה ברשיון שימוש cc1. צילום: Evan Amos

תוצאות ומסקנות
אחרי התחשבות בכלל המשתנים, התועלת היותר רבה לגבי הקשר בין צריכת מזונות ומחלות לב הייתה בין צריכת אנטוציאנידינים לבין מחלות לב וכלי דם, סיכון יחסי 0.88, (כלומר, הורדת הסיכון מ-1 אצל אלו שאינם צורכים ל-0.88 אצל הצורכים), מחלות לב כליליות, סיכון יחסי 0.91 ותמותה מכלל הסיבות, סיכון יחסי 0.90.

לגבי פלבונולים, הסיכון היחסי של קבוצת החמישון העליונה לעומת החמישון היותר נמוך הייתה 0.78 ובין כלל הפלבונים לתמותה מכל הסיבות, סיכון יחסי 0.88 בין המרבים לממעטים בצריכה.
לא נמצא קשר בין צריכת פלוונואידים לבין אירוע מוחי. המזונות שצריכתם הראתה את מרבית התועלת היו סובין (כלחם מלא), שצמצם סיכון לאירוע מוחי ומחלות לב וכלי דם, תפוחים, אגסים ויין אדום שצמצמו סיכון לכלל מחלות לב וכלי דם ולמחלות לב כליליות, אשכוליות שצמצמו סיכון לכלל מחלות לב, תות שדה שצמצם סיכון למחלות לב כליליות ושוקולד מריר שצמצם אף הוא סיכון למחלות לב כליליות.
מסקנת המחקר הייתה שצריכה מוגברת של מזונות מכילי פלוונולים ובעיקר אנטוציאנידינים, ושל מספר מזונות עשירי פלוונואידים, נמצאו קשורות להפחתת הסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי-דם, מחלות לב כליליות ותמותה מכלל הסיבות.
מאמר נוסף שפורסם בשנת 2008 (2) הינו סקירה כללית על מחקרים מבוקרים ואקראיים שדנו בקשר בין צריכת פלוונואידים ומזונות עשירי פלוונואידים לבין גורמי סיכון למחלות לב וכלי-דם. נערך סקר סיסטמאתי על התועלת של צריכת מזונות ופיטוכימיקלים אלו לבין מחלות לב, שומנים בדם, לחץ-דם והפרעות בזרימת הדם.

בסקירה כללית זו סוכמו נתונים של 133 מאמרים מתוך ה-Medline ומקורות אמינים נוספים, תוך התחשבות בתכנון המחקר, תקפותו וייחודיותו. אף לא אחד מבין המאמרים שנסקרו חקר את השפעת הביופלוונואידים והמזונות שנבדקו על תחלואה ממחלות לב וכלי דם או על תמותה ממחלות כאלו בנפרד. היה הבדל רב בהשפעה של צריכת מזונות שונים. צריכת שוקולד שיפרה את זרימת הדם בעורקים בכ-4% והורידה את לחץ הדם הסיסטולי ב-5.88 מ”מ כספית ואת הדיאסטולי ב-3.3 מ”מ כספית.

מחקר שלישי נערך עם שוקולד כהה (3). זהו מחקר שחיזק את המסקנות של מחקרים קודמים שנערכו על סטרולים צמחיים בכלל וסטרולים ממקור של קקאו בפרט וסיפקו נתונים לגבי התועלת שבהם לשמירה על הלב וכלי הדם. מחקר שלישי זה היה מחקר כפול סמיות, מבוקר ומוצלב שהעריך את היכולת של צריכת שוקולד כהה מכיל פלוונול כספק של סטרולים צמחיים לגוף. השפעתם של סטרולים צמחיים אלו נבדקה על שומני הדם, לחץ-דם ונתונים נוספים הקשורים בלב ובכלי הדם אצל אנשים עם כולסטרול גבוה. במחקר שותפו 49 אנשים בוגרים, 32 גברים ו-17 נשים להם היו רמות כולסטרול גבוהות של 5.20-7.28 ממו”ל/ליטר, ול”ד 99-159 מ”מ כספית ופחות. אחרי שבועיים של צריכת מזון לפי המלצות אגודת הלב האמריקאית, הם חולקו ל-2 קבוצות. משתתף בכל קבוצה אכל כל יום 1-2 חפיסות שוקולד כהה. החפיסות היו שוות ערך מבחינה קלורית אבל עם או בלי סטרולים והם אכלו סוג אחד של שוקולד 4 שבועות, ולאחר מכן 4 שבועות את הסוג השני, עם או בלי סטרולים ולהיפך. עם תחילת ההשתתפות במחקר, נמדדו רמות שומני הדם ונתונים נוספים של הלב וכלי הדם ובכללם לחץ-דם. מדידות השומנים בדם נעשו אחרי 4 ו-8 שבועות ולחץ-דם נמדד כל שבועיים. אכילה סדירה של שוקולד עם סטרולים צמחיים הורידה כולסטרול כללי ב-2% וכולסטרול LDL ב-5.3%. לחץ הדם הסיסטולי ירד אף הוא אצל אוכלי השוקולד עם הסטרולים, ב-5.8 מ”מ כספית. צריכת שוקולד כהה, נמצאה אם כן, משפרת הן את רמות הכולסטרול המופרזות והן לחץ-דם.

מקורות
1) Mink JM, et al. Flavonoid intake and cardiovascular disease mortality: a prospective study in postmenopausal women/ Am J Clin Nutr 2007;85(3):895-909.
2) Hooper L, et al. flavonoids, flavonoid-rich foods, and cardiovascular risk: a meta-
analysis of randomized controlled trial. Am H Clin Nutr 2008;88(1):38-50.
3) Allen RR, et al. Daily consumption of a dark chocolate containing flavanols and added sterol esters affect cardiovascular risk factors in a normotensive population with elevated cholesterol. J Nutr 2008;138:725-731.

 

*  האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס“. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466

 


דילוג לתוכן