פעילות יתר של בלוטת התריס- סיבות וטיפולים טבעיים

טיפולים טבעיים וגורמים לפעילות יתר של בלוטת התריס

פעילות יתר של בלוטת התריס איננה בעיה קלת ערך. ללא טיפול מתאים, יכולה להיות בה סכנת חיים. צירוף קטלני במיוחד הוא התקף לב לאדם שסובל מפעילות יתר של בלוטת התריס. קל לגלות אם יש הפרעה כזו.

סימנים אופייניים לפעילות יתר של בלוטת התריס הם דופק מהיר וחזק, ידיים רועדות כאשר מושיטים אותן קדימה, הזעה מוגברת, אי סבילות לחום, נדודי שינה, יציאות תכופות או שלשול, מחזור שופע, אובדן מסת עצמות, ציפורניים שבירות, נשירת שיער, חרדה, עצבנות, רעד פנימי, ירידה במשקל ועייפות רבה.

סימפטומים נוספים שיכולים להופיע הם גויטר (גדילה שפירה של בלוטת התריס), כאבי שרירים ופריחות על העור. חילוף החומרים בגוף מהיר ובמקרים קשים אפילו מהיר מאוד אצל אלו הסובלים מפעילות יתר של בלוטת התריס. בלוטת התריס מייצרת מהחומצה האמינית טירוזין ומיודן את ההורמון T4 וזה הופך בעזרת שני אנזימים להורמון הפעיל בתאים, T3. אחד מן האנזימים המפעילים תהליך זה מכיל סלניום – אם יש מחסור במינרל זה, חילוף החומרים משתבש.

לכן, יש צורך להוסיף לתפריט אצות ים כספקיות של יודן וכן מקור לסלניום. המקור הטבעי הטוב ביותר של סלניום הוא אגוז ברזיל. אגוז זה מכיל פי 100 יותר סלניום לעומת המזונות הבאים בתור, שהם בצל ושום. נטילת סלנומטיונין כתוסף יכולה אף היא לעזור, אבל עדיף לקחת אגוזי ברזיל. פעילות יתר של בלוטת התריס גורמת לתאבון מוגבר. האדם אוכל יותר ועדיין יורד במשקל. 

בלוטת התריס- התירואיד. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. איור: Mikael Häggström
בלוטת התריס- התירואיד. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. איור: Mikael Häggström

הצורה היותר שכיחה של פעילות יתר היא מחלת גרייב. ככל שהמחלה מתמשכת, הסימפטומים נעשים יותר ויותר בולטים. אחד מהם הוא עיניים בולטות קדימה. התפתחות גויטר שכיחה במחלת גרייב. ללא טיפול, מחלה זו יכולה להביא לקריסת מערכות בגוף, הן קריסה גופנית והן קריסה נפשית, ולתמותה.

סיבות לפעילות יתר של בלוטת התריס
עודף פעילות של בלוטת התריס יכולה להיות מחלה אוטואימונית. נוגדנים של המערכת החיסונית תוקפים את הבלוטה ומשבשים את פעולתה. סיבה שכיחה היא עוררות יתר הנגרמת משתיית קפה, תה שחור, משקאות קולה ומשקאות אחרים מכילי קופאין או משוקולד. סיבה נוספת היא אלרגיות מזון או אלרגיות סביבתיות. אנשים יכולים להיות אלרגיים למזונות שונים, לאבקת פרחים, לקרדית הבית, לכימיקלים, זיהום אויר או מים ועוד. לגבי מזון, יש אלרגיות רבות בעיקר לחלב ולמוצריו, גם לחיטה ודגנים אחרים מכילי גלוטן כמו שעורה ושיפון ומזונות רבים אחרים. על מנת לגלות אלרגיות אפשר לעבור בדיקות במחשבים המיוחדים למטרה זו, או לצמצם את התפריט במידה דרסטית ל-2-3 ימים. לאחר מכן, מוסיפים בכל ארוחה מוצר חשוד אחד. אם מרגישים שינוי לרעה, זו יכולה להיות אלרגיה. על כל פנים, יש מזונות חסרי ערך ואפילו מזיקים, שבכל מקרה יפגעו בבריאות. סיבות נוספות שיכולות לגרום לפעילות יתר של בלוטת התריס הן סתימות אמלגם ומתח נפשי רב. כמות מופרזת של יודן יכולה אף היא להזיק, במיוחד אם לא צורכים במקביל אגוזי ברזיל או תוספי טבליות סלניום, אבל סיבות אלו הרבה פחות שכיחות ממה שחושבים – לרוב האנשים יש מחסור ביודן ולא עודף. כללית, נשים סובלות מפעילות יתר של בלוטת התריס יותר מאשר גברים. ירידה במשקל יכולה להתפרש על-ידי רופאים כבעיה שסיבתה דיכאון, אפילו סרטן ואז הבעיה האמיתית נותרת ללא טיפול. אם יש חשד לפעילות יתר, חובה לבדוק אם אומנם זוהי הסיבה האמיתית.

טיפולים טבעיים לעודף פעילות בבלוטת התריס
יש טיפולים טבעיים יעילים למצבי פעילות יתר של בלוטת התריס. לא מומלץ להתחיל מיד בטיפול אגרסיבי עם יודן רדיואקטיבי שהורס חלק מן הבלוטה, עם ניתוחים או תרופות, כל עוד לא ניתנה הזדמנות לטיפולים טבעיים. חשיבות עליונה יש לניקוי הגוף. יש להפסיק צריכה של מזונות מזיקים לסוגיהם ולהתמקד בטיפולים לניקוי צינור העיכול, הכבד והכליות. קולוניק הוא אחת מן הדרכים לניקוי המעי הגס. לשם ניקוי הכליות, יעזרו שתיית מיצי ירקות, מיצוי קר של ירקות ואפילו כמות רבה של מים טובים, ללא כלור וללא פלואוריד. לשם ניקוי הכבד, דרושות 6-8 סדרות של צומות מיצים קצרי מועד וכן צריכת זרעי גדילן, כולין, אינוזיטול, לציטין, ארטישוק, שורש שן ארי.

פעילות גופנית הינה מאוד חשובה, אבל יש להתאים אותה לכושר הגופני של המטופל. בכל מקרה, אין להתעמל אחרי האוכל. הזעה עוזרת אף היא לגוף להפטר מרעלים. את זה ניתן להשיג על-ידי התעמלות עם בגדים חמים, סאונה, שתיית תה חם או אכילת פלפל חריף בארוחה. טיפולים פסיכולוגיים ורוחניים יכולים לתרום אף הם.

תוספים וצמחי מרפא לטיפול בעודף פעילות של בלוטת התריס 
בראש ובראשונה יש לצרוך נוסחאות של מולטי ויטמינים ומינרלים המכילות מגוון רחב של ויטמינים ומינרלים להם הגוף זקוק. נוסחאות של מולטיויטמינים המכילות מיליגרמים בודדים מכל אחד מויטמיני B הן חסרות ערך – יש לחפש נוסחאות שתספקנה לפחות 50 מ”ג ואף יותר מויטמיני B. פאבא חשובה במיוחד לשם טיפול במחלה זו וממנה יש לצרוך יותר ממה שיש בנוסחאות הכוללניות. L-קרניטין מאוד עוזר כטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס. המינון הדרוש הוא 2 עד 4 גרם ליום. מזון מלכות עוזר אף הוא וכמותו עוזר גם הצמח Motherwort , Leonurus cardiaca (זנב הארי, צמח ממשפחת השפתניים).

מחסור באנזימי עיכול, שנוצרים באופן טבעי על-ידי הלבלב, מהווה אף הוא סיבה להפרעות עיכול, מחסור ברכיבי תזונה ולפעילות יתר של הבלוטה, כמו גם למחלות והפרעות רבות אחרות. התכשיר מכיל האנזימים פנקריאטין וכן החומצה האמינית גלוטמין עשויים לעזור לפתרון בעיות כאלו. חשובות מאוד גם חומצות השומן הרב בלתי רוויות, הן מקבוצת אומגה-3 והן גלא. מקורות טובים לגלא הם שמן נר הלילה ושמן בורג’. דרושות גם כמויות נוספות של ויטמין C , אבץ, נחושת, החומצה האמינית טירוזין וכאמור גם סלניום ממקורותיו המוזכרים במאמר זה.

צמחים שעוזרים לויסות פעולת בלוטת התריס הם התבלין כורכום ומיצוי של קליפת אלון בחומץ בן יין. הליכה אף היא חשובה.
כמויות מומלצות של תוספים הן אלו:
• שמן נר הלילה, כמוסות של 500 מ”ג , פעמיים ביום.
• ויטמיני B קומפלקס 50, או מולטי המכיל כמות זו, פעמיים ביום.
• ויטמין C עם ביופלוונואידים, 1,000 מ”ג ביום.
• מינרלים שונים מתוך נוסחאות מולטי.
• פאבא, 3,000 עד 5,000 מ”ג ביום.
צמחי מרפא נוספים העוזרים הם: מליסה לימונית ו-Bugle

מקורות
1) http://www.herbs 2000.com/disorders/thyroid_over.htm
2) Kohrle J, et al. Iodothyronine deiodinases: inhibition by plant extracts. Acta Endocrinol 1981;96:15-16.
3) Aufmkolk, et al. Extract and auto-oxidized constituents of certain plants inhibit the receptor-binding and the biological activity of graves’ immunoglobulins. Endocrinology 1985;116:1687-1693.
4) Brinker F. Inhibition of endocrine function by botanical agents. I. Boraginaceae and Labiata. J Naturopath Med 1990;1:10-18.
5) Benvenga S, et al. Carnitin is a naturally occurring inhibitor of thyroid hormone nuclear uptake. Thyroid 2000;10:1043-1050.
6) Shilo S, et al. Iodine induced hyperthyroidism in a patient with a normal thyroid gland. Postgrad Med J 1986;62:661-662.

 

 

– האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.  

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466