פרס נובל ברפואה : “אנשים צנועים שחושבים פשוט אבל יודעים לפתור בעיות סבוכות”

פרס נובל ברפואה : “אנשים צנועים שחושבים פשוט אבל יודעים לפתור בעיות סבוכות”

פרופסור-משנה דורי דרדיקמן, שהשלים את הפוסט-דוקטורט אצל שניים מזוכי פרס נובל ברפואה לשנת 2014: “הקמתי את המעבדה בטכניון ברוח המעבדה שלהם בנורבגיה”

“הם אנשים צנועים, שחושבים פשוט אבל יודעים לפתור בעיות סבוכות, והם יודעים לשלב עבודה תיאורטית במחקר הניסויי שלהם – הם נסיונאים מעולים ממש.” כך אומר פרופסור-משנה דורי דרדיקמן על בני הזוג בני הזוג מַיי-בריט ואדוארד מוזר, שיקבלו את פרס נובל ברפואה לשנת 2014 יחד עם עמיתם הבריטי, ג’ון אוקיף. השלושה יקבלו את הפרס על גילוי “ה-GPS הביולוגי” המאפשר לבעלי חיים להתמצא במרחב.

בשנות השישים גילה אוקיף את תאי המקום בהיפוקמפוס היוצרים במוח את “המפה הפנימית של הסביבה”. שלושים שנה לאחר מכן גילו בני הזוג מוזר את תאי הגריד (Grid Cells) ואת תפקידם בהתמצאות המרחבית ובזיכרון המרחבי.

פרופסור-משנה דוֹרי דרדיקמן, חבר סגל בטכניון, השלים את הפוסט-דוקטורט שלו אצל בני הזוג מוזר ב”מרכז לחקר הביולוגיה של הזיכרון” באוניברסיטת NTNU שבטרונדהיים, נורבגיה. לדבריו “זהו אזור חשוך ומושלג מאוד, אבל בני הזוג מוזר משרים שם אווירה משפחתית ונעימה מאוד, שמושכת לשם הרבה זוגות של חוקרים.”

הוא החל את הפוסט-דוקטורט ב-2005 – השנה שבה פורסם המאמר שזיכה את אדוארד ומיי-בריט בפרס נובל כעת – וסיים אותו ב-2010. באותן שנים התמקד פרופסור-משנה דרדיקמן באפיון תאי הגריד, וב-2011 הצטרף לשורות הטכניון כחבר-סגל בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. כאן הוא הקים את המעבדה לזיכרון ותפיסה מרחבית.

“המוח הוא אחד האיברים המסתוריים ביותר בגוף,” אומר פרופסור-משנה דרדיקמן. “הוא רקמה ביולוגית המכילה מיליארדי תאים ומצליחה לחשוב ולחשב, לזכור ולקבוע כיצד אנו מתנהגים. ההתמחות שלי היא התמצאות במרחב והזיכרון המרחבי-זמני – כלומר איך המוח מסייע לנו להסתדר במרחב ולזכור אותו.

“את המעבדה שלי כאן בטכניון הקמתי ברוח המעבדה בטרונדהיים, וכיום עובדים איתי שני דוקטורנטים, ארבעה מסטרנטים, מנהלת מעבדה וטכנאית. המעבדה עוסקת בחקר התנהגות רשת הנוירונים הקשורה להתמצאות המרחבית ולזיכרון האפיזודי (זיכרון של ארועים במרחב ובזמן). אנחנו רושמים את פעילות התאים, וכן משתמשים באמצעים של פרמקוגנטיקה לגרוי וכיבוי אזורים מסוימים במוח. כך אנחנו יכולים להתמקד בתאי הגריד ובתפקידם כמצפן נוירולוגי תלת-ממדי – מעין GPS, שמאפשר לחיה (או לאדם) להתמצא במרחב ולזכור אותו.”

פרופסור-משנה דורי דרדיקמן זכה בפרסים ומענקים שונים, ובהם מלגת הורוביץ למדעי המורכבות בלימודי הדוקטורט, ומענק מחקר אישי של הקרן הישראלית למדע. מחקריו פורסמו בכתבי עת מדעיים חשובים, והוא ערך את הספר Space, Time and Memory in the Hippocmapal Formation בהוצאת Springer.


דילוג לתוכן