פרקליט המדינה: ראוי להתיר לשופט להחליט על הזנת אסיר בכפייה

פרקליט המדינה, שי ניצן בפורום למשפט ורפואה של המכללה האקדמית נתניה: “ראוי להתיר לשופט בכיר לקבל החלטה להזין אסיר בעל כורחו”.
 
לדבריו הגיב חתן פרס ישראל הפרופסור הרב אברהם שטיינברג: לשופט אין הבנה יותר טובה בנושאים אתיים. ועדת האתיקה היא שצריכה להחליט האם לכפות האכלה בכפייה לאסיר שובת ולא החוק.

לפני מספר ימים ערכה המכללה האקדמית נתניה את הפורום למשפט ורפואה במלון דן כרמל בחיפה.הפורום התקיים השנה בנושא רפואה וכבוד האדם וכלל התייחסויות לנושאים האכלה בכפייה של אסירים שובתי רעב, הזכות להורות, שביתות רעב של

הפורום התקיים השנה בנושא רפואה וכבוד האדם וכלל התייחסויות לנושאים האכלה בכפייה של אסירים שובתי רעב, הזכות להורות, שביתות רעב של אסירים ועוד. בין המשתתפים בכנס: שופטת ביהמ”ש העליון דפנה ברק-ארז, פרקליט המדינה עו”ד שי ניצן, יו”ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית ד”ר תמי קרני, חתן פרס ישראל ויו”ר המועצה לביואתיקה רפואית פרופ’ אברהם שטיינברג, פרופ’ דני אופן מבית למדעי המוח באונ’ תל אביב ויו”ר הפורום ד”ר יוסי גרין מהמכללה האקדמית נתניה.

המושב השלישי בכנס עסק בנושא האכלה בכפייה של אסירים שובתי רעב והנחה אותו ד”ר יוסי גרין. בחלקו של המושב שעסק בהצעת החקיקה למניעת נזקי שביתת רעב של אסירים, אמר פרקליט המדינה עו”ד שי ניצן, כי הצעת החוק שנוסחה בנושא וטרם אושרה היא טובה מאוד: “צריך בנסיבות קיצוניות להזין אסיר בעל כורחו ומותר לשופט בכיר לקבל החלטה כזו על אף התנגדותו של האסיר. עם זאת זה צריך להיעשות אחרי שמיצו ניסיונות שכנוע של האסיר וגם אז ההאכלה בכפייה צריכה להיות כמה שפחות פולשנית. אין הבדל בין אסיר שמנסה להתאבד בכלא והרשויות מחויבות למנוע את זה, לאסיר ששובת רעב. עדיין לא שוכנעתי אחרת ולכן אני לא חושב שצריך להתייחס לזה בצורה שונה”. עוד הוסיף ואמר: “כשדנו בהצעת החוק הזו, ההסתדרות הרפואית יצאה חוצץ נגדה. שר המשפטים החדש יצטרך להחליט האם להציף מחדש את קידום הצעת החוק הזו”.

פרופ’ הרב אברהם שטיינברג יו”ר המועצה הלאומית לביואתיקה רפואית, אמר כי עדיף לא לחוקק חוק ייחודי בנושא לאסירים, אלא פשוט להפעיל את ועדות האתיקה שדנות במקרי קיצון בנושאים אלו: “אני סבור שבנושאי אתיקה לא צריך לערב את בתי המשפט. לשופט אין הבנה יותר טובה בנושאים אתים במיוחד כאשר הוא דן יחידי בהחלטה. בנושאי אתיקה יש הרבה מעורבות רגשית ואישית ושופט הוא לא הגורם שיכול לקבל החלטה מאוזנת. לוועדות האתיקה יתרונות על פני השופט בין השאר כי הן מתייחסות לנושאים מעבר לעולם המשפט. ועדת האתיקה צריכה להחליט האם לכפות האכלה בכפייה לאסיר שובת רעב ולא חוק ספציפי”. בהמשך הוסיף ואמר: “האכלה בכפייה היא אינה עינוי”.

בהמשך התייחס פרופ’ דני ססטמן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה ואמר מה שהציג כמוערר מחלוקת: “האופציה האחרת היא לתת לשובתים את מה שהם מבקשים ובגינו שובתים רעב. שביתות הרעב לעיתים מוצדקות ואולי ראוי להיעתר לשובתים. אני מזמין את המדינה לשקול גם פה את הסיכון, באותה מידה ששחררו אסירים מסוכנים עבור שחרורו של חייל חטוף- לשקול את האפשרות לשחרר אסיר שובת רעב. אם אסיר מבקש שלא יכפו עליו האכלה- צריך לכבד את זה. אני נדהם שהחוק הזה ממשיך להתקדם”.

 

ד”ר רועי גילבר הנחה את המושב הראשון בכנס בנושא טכנולוגיה והורות. במושב שעסק בשאלת הזכות להורות בתנאים של טכנולוגיה משתנה, דיברה שופטת בית המשפט העליון פרופ’ דפנה ברק ארז על התמודדות המשפט עם נושא זה בעידן הטכנולוגי.

השופטת ברק-ארז אמרה: “אני לא רוצה לחיות בחברה שמחייבת נשים להיות אימהות מתוך לחץ חברתי. מוסד המשפחה בהיסטוריה היהודית חזק מאוד מאז ומתמיד ולרוב זה נמצא על כפתיהן של הנשים.

התופעה החברתית קיימת והיא נובעת מהנורמה החברתית ולא מהמשפט”. עוד הוסיפה ואמרה: “בית המשפט העליון מעניק משקל משמעותי לזכות לאי הורות”.

בתחילת דבריה הבהירה השופטת ברק ארז שככל שנוקפות השנים, השאלות בנושא שמגיעות לפתחו של בית המשפט קשורות לאתגרי הטכנולוגיה ומכילות מצבים שבעבר לא שיערו את התכנותם. אומנם הטכנולוגיה מעוררת שאלות חדשות בנושא הזכות והאפשרות להורות, אך בעצם היא מחזירה אותנו לדילמות ערכיות ישנות.

השופטת ברק-ארז הזכירה שרק החודש התמודד בית המשפט העליון עם ערעור בו פסקו שבעה שופטים (בראשות השופט ניל הנדל) כי אישה בעלת נכות אשר יזמה הליך פונדקאות מורכב בחו”ל על מנת להיהפך לאם, לא תוכר כאם לתינוקת שנולדה.

בנוסף התייחסה לפסקי דין משמעותיים נוספים בשנים האחרונות העוסקים בהתנגשות בין הרצון לממש הורות של אחד לזכות לאי הורות של אחר ובהמשך הוסיפה ואמרה: “אף זכות היא איננה מוחלטת, לאינטרס הציבורי אכן יש מקום בשאלות למימוש הזכות להורות”. עוד הצהירה: “אני נמנית על אלה שחושבים שהמשפט לא חייב לאפשר כל מה שהטכנולוגיה מאפשרת”.