ראשי » כתבות-מרכזיות-ראשי, קואצ'ינג - אימון אישי » פרק מהספר הקוד האנושי סילבר אייס

פרק מהספר הקוד האנושי סילבר אייס

פרק מתוך הספר “הקוד האנושי SILVER ACE מיפוי מקדמי ההצלחה במאה ה – 21 ” מאת ד”ר דב ינאי. הוצאת אוריון, 2013.

מקדם האנרגיה EN.Q

“…האנרגיה היא הכסף של היקום…”
פרופ’ ריצ’רד פיינמן

מקור המילה אנרגיה Energeia הוא ה-EN היווני, שפירושו עשייה. באין אנרגיה אין עשייה.
מודל ה SILVER ACE עוסק בביטויים אנרגטיים של עולם העשייה.

על פי פרופסור פיינמן, פעילויות הן עסקות של אנרגיה. אין מכירה ללא מעבר של אנרגיה בין מוכר לקונה. מוכר ללא אנרגיה לא מוכר. אנו מביאים את האנרגיה שלנו לעבודה ומקבלים תמורתה כסף שממלא אותנו שוב באנרגיות שונות, כגון קנייה, עוצמה, שמחה וביטחון.
“האנרגיה היא הכסף של היקום”,
” הכסף הוא האנרגיה במצב צבירה פוטנציאלי”.

מדד האנרגיה מייצג את מכלול המדדים הנוגעים לאנרגיה של האדם. מקדם החיוניות מייצג את מידת ההנעה הפנימית המביאה לפעילות ולעשייה. זהו מנוע הכוחות הקובע את רמת הדינמיות והאינטנסיביות של האדם. זוהי הבערה הפנימית המצויה בנו. אדם בעל רמת אנרגיה גבוהה ניכר בחיוניות רבה ובדחף גבוה לפעילות ולעשייה. כדי להתרומם, כדי להיות ה”כוכב” שאתה, יש צורך במלאי של אנרגיה וכוחות פנימיים מתחדשים תמידית. כשאדם נטול אנרגיה, שאר המדדים והמקדמים נעשים בלתי רלוונטיים. במצב שכזה יכולתו לתפקד במיטבו תהיה מוגבלת ביותר, חרף כל היתרונות שלו.
מחקרים מלמדים שמנהלים ומנהיגים של חברות מוצלחות נִיחנו באנרגיה כבירה, והם מקור האנרגיה של הארגון.
מכל המדדים, מדד האנרגיה הוא הפשוט והברור ביותר, ועם זאת המהפכני ביותר.
מקדם האנרגיה אחראי לזרימת האנרגיה לכל מקדמי המודל; ללא אנרגיה הכישורים השונים אינם מיתרגמים לעשייה, לכן הם חסרי משמעות. אפשר לדמות את מקדם האנרגיה ללב הפועל כמנוע ואחראי לזרימת הדם והחמצן לכל האיברים. ללא הזרמת הדם גם האיבר המפותח ביותר יתנוון ולא יתפקד.

בעולם האבחונים לא חסרות דוגמאות לחשיבותו של מדד האנרגיה ולקשר בינו לבין הכישורים של האדם. למשל במבחני המיון שעבר מנהל בחברה תעשייתית גדולה לצורך קידומו לתפקיד חדש, התברר שהוא אכן רב כישורים ומיומנויות, ולמרות זאת הוא לא הומלץ לתפקיד. כאשר הצגתי בפני המנכ”ל את תוצאות האבחון הוא הסתייג מהן תוך כדי השמעת ביקורת נוקבת על חוסר הדיוק של כלי האבחון שהשתמשנו בהם. הוא הכיר והעריך את המנהל וסבר כי הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד. בשל חילוקי הדעות בינינו החלטנו לצרף את המנהל לשיחה. שיתפתי את המועמד בתמונה שהתקבלה ממכלול המבדקים, תמונה ברורה של אדם עייף וללא כוחות. המועמד לתפקיד שתק, ולפתע פרץ בבכי ושיתף אותנו בתשישות שחש כבר תקופה ארוכה ובתחושתו שאין בו הכוחות והאנרגיה שהתפקיד הניהולי מחייב.
כל מי שעוסק באבחון מתייחס באופן אינטואיטיבי למקדם האנרגיה. רמת האנרגיה היא זו שקובעת את הרושם הראשוני והעיקרי על כל יזם, מנהל או איש מכירות שנראיין. אמנם מקדם האנרגיה איננו ערובה להצלחה, אך הוא הכרחי לקיומה. יש אנשים אנרגטיים שאינם בהכרח “כוכבים”, אבל אין “כוכבים” נטולי אנרגיה. כוכב ללא אנרגיה הוא כוכב מת. אף שאין מדדים ברורים למדידת אנרגיה, זהו אחד המרכיבים העיקריים והבולטים למתבונן בניבוי הצלחה. כאשר מרכיב זה חסר, לא יועילו כל השאר. אילו נדרשתי להמר על מידת הצלחתו של ארגון או של אדם על סמך גורם אחד בלבד, הייתי עושה זאת על בסיס מדד האנרגיה. בהינתן רמה מספקת של אנרגיה ניתן לעבוד בהצלחה ניכרת על פיתוח שאר המדדים.

מקדם האנרגיה – המנוע והדלק
ייצור האנרגיה במכונית קשור לסוג המנוע ולסוג הדלק. מקדם האנרגיה הוא המנוע הנושא את האדם או הארגון ליעדו ולהצלחתו, הוא הבסיס וקיומו הכרחי. מכאן גם אותיות שמו – Engine.
כמו שמכונית משוכללת ומפוארת אך בעלת מנוע חלש או ללא דלק לא תצליח לנוע, כך אדם בעל יכולות גבוהות אך ללא מקדם אנרגיה לא יצליח לפעול. עוצמתו ויעילותו של מנוע זה הן הקובעות את גודל המקדם.
כפי שלקטנוע אין כוח של מכונית, וכפי שלמכונית אין עוצמת מנוע של משאית, כך התשתית הפסיכו-פיזיולוגית שלנו קובעת את נפח האנרגיה שלנו. יש אנשים בעלי מנוע חזק ורב-נפח, ויש אנשים בעלי מנוע קטן. אלה נתונים המושפעים מגורמים תורשתיים, תזונתיים, הורמונאליים ובריאותיים, וזו התשתית שאנו יוצאים לדרך איתה.
הדחף, ההנעה, הצורך או השאיפה לפעול ולעשות הם כוחות מניעים כמו הדלק, וחלקם נובעים מהצורך לפצות על חסרים ועל חוויות העבר. במקרה כזה, מה שמניע את האדם הוא הרצון לתקן או לשחזר משהו בעברו, לפצות על רגשי נחיתות ולהוכיח לעולם שהוא חזק, מצליח או הישגי. על פי גישה זו, הדחף ילווה בעוצמות רגשיות עזות שיכולות להביא ליצירה, אך במקרים מסוימים גם להרס. כגודל הכאב והחסר כך גם גודל העשייה, ולעתים גם הנזק.

קיימת השפעה הדדית חזקה בין המנוע לבין הדלק או האנרגיה. יש אמנם אנשים בעלי “מנוע” שאינו חזק ביותר, אך הם בעלי יכולת לייצר אנרגיה לא מבוטלת, ולהפך. עם זאת, המנוע הוא שיקבע בסופו של דבר מהם גבולות היכולת של המכונה, ומהי העוצמה המרבית שאליה היא יכולה להגיע. כשם שמנוע חלש יישרף, אם יצרוך דלק ברמת אוקטן גבוהה מיכולותיו או ייסע על “טורים גבוהים” מדי, כך גם אדם בעל “מנוע” חלש יחסית אשר ימשיך לרוץ ולייצר אנרגיה ללא הפוגה, צפוי להישחק. וזה נכון גם במקרה ההפוך: אנשים בעלי “מנוע” חזק שאינם מצליחים לייצר אנרגיה ברמות הדרושות להם, נשחקים עם הזמן מאכזבה ומתסכול. חשוב לזכור כי גם המנוע הטוב ביותר וגם הדלק המשובח ביותר לא יביאו את המכונית לתנועה ללא תהליך של התנעה. זהו הניצוץ הנדרש להדלקת המנוע.

ניהול האנרגיה
ניהול האנרגיה עוסק בהפקה האופטימאלית של אנרגיות. כאן בא לידי ביטוי החוקC.H.E – חוק סולם מכפלות האנרגיה (ראה הפירוט ב”ציר האנכי”). ככול שעולים בסולם רבדי האנרגיה, כמות האנרגיה שמפיקים הולכת וגדלה.

חוק יצירת האנרגיה האנושית – החוק C.H.E ((The Coefficient of the Human Energy

מכפילי האנרגיה (C) גדלים ככל שעולים בסולם התמרות האנרגיה
סולם התמרות האנרגיה חופף את רבדי מודל ה SILVER ACE
מאפייני האנרגיה האנושית:
-מחוק שימור האנרגיה > לחוק השפע
-מניצול משאבים > למיצוי פוטנציאל

מערכת אנרגיה אופטימאלית נוצרת על ידי הפקת אנרגיות במכפלות הגבוהות שלה. במישור הרוחני נפיק אנרגיה יותר מאשר במישור הפיזי. דוגמה לכך מציג סטיבן קובי בספרו “על שבעת ההרגלים של האדם המצליח” (1996), שבו הוא מדבר על היכולת של האדם המצליח לנהל את האנרגיות שלו ולדאוג להטענתן. הוא קורא לכך היכולת “להשחיז את המסור”. הביטוי מבוסס על אגדה המספרת על חכם שהולך ביער ופוגש אדם המנסר גזע עץ. “האם זו עבודה קשה?” שואל החכם, והמנסר עונה לו: “עבודה קשה מאוד, כבר שעות אני מנסר ועדיין לא הגעתי לחצי הגזע”. “אולי תשחיז את המסור”, מציע האדם החכם. עונה לו המנסר: “אין לי זמן. אני עסוק בניסור”. קובי ממשיך לפתח את המושג “השחזת המסור”, כשלמעשה הוא עוסק בשאלה כיצד מטעינים אנרגיה. הוא מדבר על ארבעה רבדים: פיזי, רגשי, שכלי ורוחני, שחייבים לפתח ולהזין אותם על מנת להצליח. אדם הרוצה להיות במלוא האנרגיה, צריך לדעת לשאוב אותה מכל הרבדים ומכל הרמות.

מקדם החוסן – Endurance-Quotient

“לקח הכישלון הוא אור גדול” ר’ ישראל מסלנט

לפני כשלושים שנה החדיר מרטין זליגמן את המושג “חוסר אונים נרכש” Helplessness) Learned) ללקסיקון הפסיכולוגי בסדרת ניסויים שעשה עם כלבים. הכלבים קיבלו תגובות בלתי סדירות לפעולותיהם, וכתוצאה מכך נעשו אדישים לכל הקורה סביבם וחשו חוסר אונים ואפתיה. עם זאת, זליגמן הבחין שלכלבים שונים הייתה עמידות שונה ועוצמת התנגדות שונה לתהליך. בכל מקרה, במחקר התגלה כי לכלבים היה מאפיין אישי של חוסן לתהליך, ומכאן התפתח המושג “מקדם החוסן”, אשר הוטבע בספרו המפורסם של פול שטולץ ” Adversity Quotient” (Stoltz, 1997).
בעל מקדם חוסן גבוה מאופיין בדרך שבה מתמודד האדם עם מצבי כישלון ומצוקה, והיא משמעותית לא פחות מהדרך שבה הוא מכוון להצלחה.
מקדם החוסן הוא מרכיב מרכזי במנהיגות, ומדגיש את תפקיד המנהיג כמי שאמור לטפל באופן יעיל במצבי חירום ומצוקה. כורח המציאות הוא שה”נפילה” בוא תבוא. השאלה היא כיצד אנו מתמודדים איתה.

מרכיבי מקדם החוסן
1. מידת השליטה שהאדם מייחס לעצמו במצב נתון – תחושת השליטה יכולה לנוע החל מתחושת חוסר אונים (בתחתית הסקאלה), וכלה בתחושה של שליטה מלאה גם במצבי קיצון (בראש הסקאלה).
2. מידת האחריות שהאדם מגלה כלפי הבעיה ומידת האשמה שהוא חש כאחראי הבלעדי לה.
3. גבולות ההשפעה של הכישלון והמצוקה – עד כמה אלה מיוחסים ספציפית לסיבת הכישלון לעומת ייחוסם לכלל האישיות, כעין התפשטות סרטנית אל כל חלקי הנפש.
4. משך ההשפעה של הכישלון – האם השפעתו ארוכת טווח או אף תמידית, או לחלופין האם השפעתו ממוקדת לזמן ולמקום הרלוונטיים.

בעלי מקדם חוסן גבוה יהיו מסוגלים לחוש שליטה במצב ללא תחושת האשמה המשתלטת והמשתקת. לכישלון לא תהיה השפעה מכרסמת על כל שאר חלקי האישיות, והוא לא ילווה בתחושה מוגזמת של אירוע עצום ממדים הדורש תקופת התאוששות ממושכת.
יש הטוענים, כפי שטוען פול שטולץ, שמקדם החוסן הוא-הוא המרכיב והמנבא המרכזי להצלחה. הדרך שבה אנשים מתמודדים עם כשלונות, היא שקובעת את הצלחתם. ללמד את האדם להתמודד נכון וביעילות עם כישלון ומצוקה – משמעו ללמד אותו להצליח.

“תפקידנו בעולם הזה הוא לא להצליח, אלא להמשיך להיכשל ברוח טובה…” רוברט לואיס סטיבנסון
איבוד אנרגיה
דיכאון הוא אחד מזוללי האנרגיה המוכרים יותר, ואדם השרוי בדיכאון מכלה מהר מאוד את מאגרי האנרגיה שלו. כשם שכל רובד הנמצא במלוא הביטוי שלו משמש כמוקד לטעינת אנרגיה, כך עלולים להתחולל בו גם איבוד וזליגת אנרגיה במצבי חוסר.
מהם זוללי האנרגיה ברבדים השונים?
• ברובד האנרגיה הבסיסי קיימים תנאים פיזיים גוזלי אנרגיה: חוסר חמצן, תאורה לקויה, רעשים וכיוצא באלה, הגורמים לתשישות.
• ברובד החברתי-ערכי מתרחש איבוד האנרגיה בסביבה חסרת רגישות ואמפתיה ובסביבה נטולת אמון, כבוד הדדי ויושרה. זוללי האנרגיה יהיו האנשים הפוגעים, המשפילים והמדכאים.
• ברובד ההתנהגותי תתבטא זלילת האנרגיה בסביבה בירוקרטית נוקשה, חסרת גמישות, המתעלמת מהשכל, מההיגיון ומהלב. גם הסביבה ההפוכה לה – סביבה לא יעילה, כאוטית, תזזיתית וחסרת מטרה תגרום לפרט לאבד אנרגיה.
• ברובד השכלי מתבטאים זוללי האנרגיה בסביבה לא חכמה, לא לומדת, חסרת יצירתיות וחסרת הומור.
• ברובד הרוחני אפשר לאבד אנרגיה דרך סביבה ללא אמביציה, ללא הישגיות, ללא כיוון, ייעוד וחזון – סביבה ללא משמעות קיומית וללא טעם בעשייה.

מקדם החוסן הוא מעטפת ההגנה שלנו מפני איבוד אנרגיה במצבים של קושי ובמצבים שואבי אנרגיה.
לחלק מזוללי האנרגיה, כמו דיכאון או פחד או אפטיה, יש “אפקט ויראלי” – הם מתפשטים מאדם לאדם כמו מגפה או מחלה, וכמו במחלות הפיזיות, לאנשים בעלי מקדם חיסון גבוה יש נטייה פחותה להידבק בהן.
חוק איבוד האנרגיהH.E.L – Human Energy Loss
• לכל אדם מעטפת הגנה כדי למנוע זליגת אנרגיה.
• קיימים “חורים” שדרכם זולגת האנרגיה.
• ה”חורים” הם אינדיבידואליים ושונים מאדם לאדם.
• מקורם של רוב ה”חורים” הוא בילדות (פצעי ילדות).
• טיפול פסיכולוגי = “תיקונים” במעטפת ההגנה למניעת איבוד אנרגיה.

כפי שראינו, ככל שעולים בסולם מהגשמי לרוחני, עולה מכפלת האנרגיה (החוק C.H.E). זהו חוק אוניברסאלי לכל בני האדם. בניגוד לו, עוצמת התגובה למצבים גוזלי אנרגיה שונה מאדם לאדם. יש מי שצעקות של הבוס יהרסו את כל קיומו בימים הקרובים, ויש מי שיעבור על כך בתוך דקות לסדר היום; יש מי שאטימות בירוקרטית תוציא אותו מדעתו, ויש כאלה שיהיו אדישים לכך. העוצמה האישית נובעת מההיסטוריה האישית, מנקודות התורפה ומה”חורים” במעטפת האנרגיה. “חורים” אלו במעטפת ההגנה הם נקודות אינדיבידואליות הקשורות ברובן לפצעי ילדות – אותם פצעים ונקודות רגישות שאנו נושאים מילדותנו, חוויות, טראומות וכיוצא באלה, ולכן גם הטיפול בהם הוא בדרך כלל אישי.

לרכישת הספר “הקוד האנושי SILVER ACE מיפוי מקדמי ההצלחה במאה ה – 21 ” מאת ד”ר דב ינאי. הוצאת אוריון, 2013.