“צעירים מחוננים הם דווקא בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה מהממוצע”

קיימת סברה שדווקא מחוננים אינם מתאפיינים באינטליגנציה רגשית טובה ביחסים בינאישיים ופתיחות רגשית. האם מדובר בסטריאוטיפ לא מוצדק או שמחוננים לוקים באמת ביכולות הקשורות לאינטליגנציה רגשית?

אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה שכלית. מערכת פורטל הדוקטור.
אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה שכלית. מערכת פורטל הדוקטור.

מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה והוצג בכנס הרביעי לחינוך מצוינות בישראל שנערך לאחרונה באוניברסיטה מספק מענה לשאלה זו: ממצאי המחקר מעלים כי במבחן שבדק אינטליגנציה רגשית, בני נוער מחוננים דווקא הגיעו לתוצאות טובות יותר בהשוואה לתוצאות שהשיגו בני נוער רגילים.

עם זאת, בתשובות לשאלון שבו נדרשו הנבדקים לדווח על רמת האינטליגנציה הרגשית שלהם, הם דווקא דרגו את עצמם כבעלי אינטליגנציה רגשית נמוכה יותר בהשוואה לדירוג שנתנו לעצמם בני הנוער הרגילים בדיווח העצמי.

מחקר חדש קובע: למחוננים יש אינטליגנציה רגשית גבוהה מהרגיל, למרות שהם מעריכים שלא

לדברי הפרופסור משה זיידנר, מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם, אשר הוביל את המחקר ייתכן שההפרשים בדימוי העצמי, שעלו מניתוח תוצאות הדיווח העצמי נבעו מכך שהמחוננים הצעירים “מפנימים את הסטריאוטיפ לפיו מי שמחונן ‘אמור’ להיות מופנם רגשית ואנטי-חברתי, מה שעלול להחריף את הנסיגה החברתית ולהעצים את הסטיגמה”.

במחקר שנערך על ידי הפרופסור זיידנר יחד עם ד”ר ענבל שני-צינוביץ’, השתתפו 83 בני נוער בגיל תיכון שאובחנו כמחוננים וכן 125 ילדים לא מחוננים בגילאים דומים. החוקרים בחנו את רמת האינטליגנציה הרגשית באמצעות בחינה מבוססת יכולת: לנבדקים הוצגו מצבים שאופי התשובה של הנבדק עליהם מצביעות על האינטליגנציה הרגשית בפועל; בנוסף, החוקרים העבירו לנבדקים מבחן המאבחן מה הנבדק חשב על האינטליגנציה הרגשית שלו עצמו.

בעבר, הצביעו מחקרים על קיומו של קשר בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית- הקשורה לביצועים במבחני יכולת ותהליכים שכליים -למשל הבאים לידי ביטוי במידת ההצלחה במבחני IQ.  במחקר זה, רצו החוקרים לבחון האם קשר זה בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית קיים גם כשהאינטליגנציה הקוגניטיבית גבוהה מאד – בדומה לרמות המצויות אצל מי שנחשב מחונן.

ממצאי המבדקים הצביעו על כך שבפועל הצעירים המחוננים קיבלו במדידת האינטליגנציה הרגשית שלהם ציונים גבוהים יותר במובהק בהשוואה לציוני התלמידים הרגילים.עם זאת בציון הממוצע של מבדקי הדיווח העצמי בו התבקשו הנבדקים להעריך את עצמם- נמצא שההערכה העצמית של המחוננים, הייתה דווקא נמוכה יותר, בהשוואה לבני הנוער הלא מחוננים- הם סברו בממוצע כי רמת האינטליגנציה הרגשית שלהם הייתה נמוכה יותר.

הפרופסור זיידנר מסביר כי ייתכן שהאינטליגנציה הקוגניטיבית הגבוהה בבני הנוער המחוננים היא הגורם שעזר להם להצליח במבחן מבוסס היכולת “אך בכל מקרה, המחוננים בעלי אינטליגנציה רגשית זהה או גבוהה יותר מזו של בני הנוער הרגילים – ואינה נמוכה יותר כפי שהם חושבים על עצמם.”

החוקרים סבורים כי ישנה חשיבות רבה לדימוי העצמי השלילי של המחוננים לגבי עצמם. דימוי עצמי נמוך עלול להשפיע לרעה ולגרום לצעירים המחוננים להימנע מאינטראקציות חברתיות, להסתגר עוד יותר, ולהרגיש רע ביחס לעצמם, כשלמעשה צעירים אלה אינם בעלי יכולות רגשיות פחותות, אלא מתאפיינים באינטליגנציה רגשית גבוהה מהממוצע.

החוקרים מדגישים כי פיתוח האינטליגנציה הרגשית חשוב מאד על מנת למצות את הפוטנציאל ולכן לדבריהם יש לבחון איך לשנות מצב זה.


דילוג לתוכן