קרדיולוגים ועובדי חדר צנתור- יוכרו כעובדי קרינה

לאחר מאבק בנושא: קרדיולוגים ועובדי חדר צנתור- יוכרו כ”עובדי קרינה”

לאחר מאבק להכרה כ”עובדי קרינה”, זכו רופאי הלב- קרדיולוגים ועובדי חדרי הצינתור בישראל בהכרה בכך שעיסוקם גורם לחשיפה שלהם לקרינה במינון אשר מסכן את בריאותם. בעקבות כך, הם יוכללו בגדר מקצועות ‘עובדי הקרינה’. השלכת ההכרה היא הטבות מקצועיות כמו תוספת של ימי חופש, ימי הבראה וכן הכרה כמחלת מקצוע בגידולים או בבעיות אורטופדיות המתגדלות אצל עובדים מסוג זה.

ניתוח לב. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by. צילום: MrArifnajafov
ניתוח לב. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by. צילום: MrArifnajafov

מאז שהוקם האיגוד הקרדיולוגי תפס המאבק להכרה במומחים אלה כ”עובדי קרינה”, מקום מרכזי. פרופ’ אריאל רוגין, ממובילי המאבק ומי שממלא תפקיד בכיר בתחום כמנהל יחידת הקרדיולוגיה הפולשנית בבי”ח רמב”ם בחיפה דרש השוואת תנאי העובדים בחדר הצינתורים לתנאי צוותי מכוני הרנטגן, CT וכו. להערכתו, רופא המשמש כקרדיולוג פולשני סובל מחשיפה יומית לקרני רנטגן לאורך 60-200 דקות.מחקרים העלו כי העובדים והרופאים בחדרי צנתור במכוני לב נחשפים לרמות קרינה המירביות, גם אם מדובר בעבודה עם ציוד חדיש, שאינו מבטיח הקטנת החשיפה לקרינה.
בניגוד לעובדים אחרים, הצוות חייב לעיתים קרובות להיות בסמוך למקור הקרינה ולכן מחויב להחשף מתוקף תפקידו לקרינה. לשם המחשה, הקרינה ממיפוי לב שווה לקרינה מ- 500 צילומי בית חזה ובדיקת CT חזה-בטן.

הפרופ’ רוגין, מעלה כי נתונים מחקריים מעידים על סיכון לתחלואה גבוה באיברים הפנימיים הבלתי מוגנים כתוצאה מקרינה ובין היתר סיכון מוגבר למחלות המטולוגיות, רמות תחלואה גבוהות יותר של תבלול- קטרקט ומחלות בבלוטת התריס. נתונים אלה מקבל משנה תוקף לאור העובדה שהעומס הרב על בתי החולים בא לידי ביטוי בחשיפה ממושכת של רופאים אשר עובדים לאורך משמרות ארוכות בסביבת מערכות המבוססות על קרינה, שלא זוכה לרמת תחזוקה מספקת.

הכרת הצוותים כ”עובדי קרינה” והנתונים לגבי נושא החשיפה לקרינה, מתפרסמים על רקע הכנס הבינלאומי ICI Meeting 2011, שייערך בתל אביב, בתאריכים 4-6 בדצמבר. הכנס שיעסוק בחידושים בתחום הקרדיולוגיה ההתערבותית.