קרניטין כנגד סרטן הכבד ומחלות לב

החומצה האמינית L- קרניטין ותועלתה לטיפול בסרטן הכבד, מחלות לב ועוד
סרטן הכבד, בין אם הוא גרורה של סרטן באיבר אחר או סרטן ראשוני בכבד, הוא אחד מסוגי הסרטן היותר קטלניים. לפי נתונים סטטיסטיים בארה"ב, בשנה האחרונה חלו בסרטן זה 21,000 אנשים ו-18,000 נפטרו ממחלה זו. תרופות לא עוזרות כנגדו. אבל, מסתבר שיש חומר טבעי אחד שיכול למנוע, להאט ובמקרים רבים גם לרפא סרטן כבד. חומר זה הוא L-קרניטין

תוספי מזון, מינרלים וויטמינים. צילום: מערכת אתר הדוקטור- בריאות ורפואה.
תוספי מזון, מינרלים וויטמינים. צילום: מערכת אתר הדוקטור- בריאות ורפואה.

זוהי חומצה אמינית לא הכרחית, אבל יש מצבים בהם היא הכרחית. ניתן להגדירה כהכרחית על תנאי. היא מסונתזת בכבד ובכליות ומצויה במזון מן החי אך גם במספר מזונות צמחיים כמו אבוקדו וטמפה, שהוא מוצר מותסס של סויה. אחד מתפקידיה העיקריים הוא להכניס חומצות שומן ממוצעות שרשרת וארוכות שרשרת לאותם איברים או רקמות שאספקת האנרגיה העיקרית שלהם היא מחומצות שומן ולא מגלוקוז, בעיקר ללב ולשרירי השלד. היא מכניסה חומצות שומן כאלו למיטוכונדריות שבממבראנות התאים ובכך מאפשרת אספקת אנרגיה לממברנות. עם רמה נאותה של קרניטין, ממברנות אלו מסוגלות לפעול טוב יותר להכנסת חומרי מזון לתאים ולסילוק פסולת מהם. עודפים של קרניטין מסולקים דרך הכליות.

לקרניטין יש מספר צורות ביולוגיות – היותר שכיחות ומוכרות בזכות חשיבותן הן L-קרניטין ואצטיל-L-קרניטין. במאמר זה, בכל מקום בו מופיעה המילה קרניטין, כוונתנו ל-L- קרניטין. יש מצבים תורשתיים רצסיביים – בהם יש פגם ביכולת הגוף לייצר קרניטין מליזין ומטיונין. אם לא מגלים תופעה כזו ולא נותנים לאותם ילדים קרניטין כתוסף מזון, הם ימותו מניוון שרירים. גם חולי כליה שעוברים הימודיאליזה זקוקים לתוספת קבועה של קרניטין – ההימודיאליזה סוחפת מן הדם את מרבית הקרניטין שבו. לכן, חיוני ביותר לתת לחולי כליה כאלו קרניטין כתוסף מזון. מתן קרניטין נמצא עוזר גם להורדת עודף משקל, כמובן ביחד עם טיפולים נוספים, לעלייה בספירה ובתנועתיות של תאי זרע, בטיפול במניעת אוסטיאופורוזיס ובהיפרתירואידיזם ולעייפות אצל חולי סרטן. אצטיל-L-קרניטין מאט תהליכי הזדקנות. מסתבר שלקרניטין יש חשיבות עליונה גם בגזרות טיפול נוספות, כמו בסרטן ובמחלות לב שונות.

L- קרניטין כטיפול יעיל בסרטן הכבד
צוות מחקר בערב הסעודית גילה שמחסור בקרניטין עלול לגרום להופעת סרטן בכבד ושמתן קרניטין כתוסף מזון יכול למנוע את ההתפתחות של סרטן כזה (1) המחקר שם נעשה עם מדגם של בעלי חיים שנפגעים יותר מסרטן בכבד ובמחקר נמצא שמחסור בקרניטין בתפריטם הגדיל את הסיכון שלהם לפתח סרטן מסוג זה. אצל בעלי חיים שקיבלו תפריט חסר קרניטין, הייתה התקדמות גוברת והולכת של תהליכים ניווניים בכבד, מה שהתבטא גם ברמות של אנזימי הכבד הנבדקים בבדיקות דם. אז, כאשר נתנו לבעלי החיים קרניטין כתוסף, היה שיפור מושלם בתפקוד הכבד, כפי שנמדד באמצעות רמות האנזימים ונמצאו פחות פגיעות ברקמת הכבד.
אין זה המחקר הראשון המגלה את חשיבות הקרניטין לבריאות הכבד. סרטן בכבד נגרם במקרים רבים מתהליך דלקתי ממושך בגוף ובמחקר שנעשה ביפן, נמצא שקרניטין הגן ביעילות רבה בפני יצירת רדיקלים חופשיים כתוצאה מהמצב הדלקתי (2). תועלת נוספת של הקרניטין נמצאה בכך שהוא מצמצם סיכון לנאורופתיות אצל חולי סוכרת (3).

קרניטין כטיפול במחלות לב
קרניטין נוצר בגוף מהחומצות האמיניות ליזין ומטיונין. לשם התרחשותו של תהליך כזה דרושים גם ויטמיני C, 6B, ניאצין והמינרל ברזל. הלב, בניגוד למרבית אברי הגוף האחרים, מפיק את מרבית האנרגיה שלו, כ-60%, משומנים ולא מגלוקוז, שאם לא כן, אדם היה מת אחרי מספר ימי צום. לתהליך זה של הכנסת מולקולות השומן לשריר הלב, דרושים קרניטין, טאורין וקואנזים 10Q. אם יש מחסור אפילו באחד מרכיבי תזונה אלו, הלב יסבול, וזה נכון בעיקר אצל אלו שעברו התקף לב או סובלים ממחלת לב כלשהי, מהסתיידות עורקים או מאי ספיקת לב. ישנם חולי לב הנעזרים בקואנזים 10Q כדי להפעיל את המיטוכונדריות בתאים של שריר הלב, אבל לא כולם. כ-10% עד 15% מגיבים רק למתן קואנזים 10Q יחד עם קרניטין. רק אז, פעולת הלב אצלם משתפרת. סימנים לכך שצירוף כזה עוזר לחולים הם צבע עור בריא יותר, נשימה קלה יותר ואפשרות לבצע יותר פעילויות גופניות.

מי צפוי למחסור?
למבוגרים יש סיכון רב יותר למחסור. סיכון כזה יש גם לצמחונים שאינם אוכלים אבוקדו או טמפה, לאלו שסובלים ממחסור בברזל, ויטמין 6B, ניאצין, ויטמין C, מחלות כבד או כליות ולנוטלים תרופות כמו אלו שניתנות נגד עוויתות והתכווצויות. בכל מקרה, יש לתת אותו כתוסף לחולי לב.

מקורות
1) Tian L. Development of liver cancer prevented by long-term L-carnitine supplementation.
World J Gastroenterol 26/3/2009.
2) International J Cancer, vol 113. 2005.
3) http://www.mayoclinic.com/health/li… http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/…

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466


דילוג לתוכן