מה הקשר בין חומרי ריסוס, הדברת צמחים ומזיקים לבין בריאות המוח והתפתחות הפרעות כמו ADHD הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות? האם קיים קשר כזה בין חומרי ריסוס והפרעת קשב וריכוז?
חומרי הדברה הם כימיקלים המשמשים להדברת מזיקים, כגון חרקים, עשבים שוטים ופטריות. משתמשים בחקלאות בחומרי הדברה כדי להגן על יבולים. בעוד לחומרי הדברה יש יתרונות במונחים של הגדלת יבול היבול והבטחת ביטחון תזונתי, השימוש בהם יכול להיות בעל השפעות שליליות על בריאות האדם והסביבה. חשיפה ממושכת לחומרי הדברה נקשרה לבעיות בריאותיות שונות כמו סרטן ובעיות בפריון.
לגבי הפרעות קוגניטיביות כמו ADHD, מחקרים מסוימים מצביעים על קשר פוטנציאלי בין חשיפה לחומרי הדברה וסיכון מוגבר לפתח מצבים כאלה. מחקרים מצאו שחשיפה טרום לידתית לחומרי הדברה מסוימים, כגון זרחנים אורגניים, עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר להפרעות קשב וריכוז בילדים. כימיקלים אלו יכולים לשבש את מערכת העצבים ולהפריע להתפתחות המוח התקינה.
פירות וירקות מרוססים – זרחן וסיכוי מוגבר להפרעות קשב וריכוז בילדים ADHD
אכילת פירות וירקות מומלצת לשמירה על הבריאות וההתפתחות התקינה של ילדים ובוגרים. מחקרים קודמים מצביעים על כך כי חשיפה לחומרים זרחניים קשורים לתופעות הפוגעות בהתפתחות נוירולוגית כגון תפקוד קוגנטיבי והפרעות התנהגות .
המחקר חדש שנערך באוניברסיטת הארוורד ופורסם בכתב העת לרפואת ילדים PEDIATRICS מצא כי חשיפה לחומרי זרחן אורגני ברמות הנפוצות בקרב ילדים ממוצעים בארה"ב, עלול להגביר את השכיחות של הפרעות היפראקטיביות, קשב וריכוז –ADHD Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder. המחקר עסק בקשר בין פוספטים להפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. על פי המחקר, מקור כמויות הזרחן המזיקות הגדולות הינו בחומרי הדברה וריסוס המצויים בירקות, בפירות ובמזונות המורכבים מחומרים אורגניים מרוססים (דגנים בלחם לדוגמא) וכן בסביבה.
המחקר בחן 1,139 ילדים בגילאים 8 עד 15 ומתוכם המחקר התמקד ב- 119 ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. ילדים שהתאפיינו בריכוזים גבוהים יותר של הפוספט –דיאלקיל פוספט בשתן- DAP (ובמיוחד דימתיל אלקיל-פוספט- DMAP) היו בעלי סבירות רבה יותר להיות מאובחנים כבעלי הפרעות היפראקטיביות, קשב וריכוז ADHD.
