ראשי » הריון ולידה, חדשות חמות, כתבות-מרכזיות-ראשי, מחלות לב » קשר בין חומרת רעלת הריונית ולמחלות לב וכליות

קשר בין חומרת רעלת הריונית ולמחלות לב וכליות

מחקר חדש מראה לראשונה: קיים קשר ישיר בין רעלת הריון לסיכוי מוגבר לחלות במחלות לב וכליות 

מחקר חדש שפורסם החודש, על ידי חוקרים מביה”ח סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בעיתון HEART היוקרתי, מדגים לראשונה קשר ישיר בין חומרת הרעלת ההריונית ומספר האירועים שהיו לאשה, לבין תחלואה לבבית ותחלואה כלייתית ארוכת טווח.

רעלת היריון הינה מחלה רב-מערכתית שהגורם לה אינו ידוע דיו. המחלה, המופיעה בתקופת ההיריון אך ורק אצל בני אדם (נשים), ומתאפיינת ביתר לחץ־דם (מעל 140/90), בשילוב עם נוכחות של חלבון בשתן (קדם רעלת הריונית קלה). המחלה עלולה להיות קשה, דהיינו להוביל לסיבוכים הקשורים בתפקוד של מערכות שונות בגוף כמו כליות, מוח, שלייה, דם וכבד, לתחלואה ואף לתמותה של האם ו/או העובר. התסמינים האופייניים של מחלה קשה הם כאבי ראש, טשטוש הראייה, כאבים ברום הבטן, הופעת בצקות (צבירת נוזלים) ועלייה חדה במשקל בעקבות הבצקות. סיבוך נוסף העלול להופיע הוא אקלמפסיה, שזה כבר שלב החמור מרעלת קשה, וכולל פרכוסים ממש כמו בהתקף אפילפטי.

גורם המחלה עדיין אינו ידוע והספרות מרבה לעסוק בחקר גורמי הסיכון לתופעה. המחשבה הרווחת כיום היא שחומר המופרש מהשלייה לגוף האישה הוא הגורם להופעת המחלה ואין ספק שהמחלה משוייכת להריון ובאופן יותר ספציפי לשלייה.

במצב של רעלת היריון ישנה פתולוגיה בכלי דם (שאינם מתרחבים כמו שצריך), מה שעלול לגרום לזרימת דם פחותה לשליה ובהמשך החיים לאיברים נוספים ולגרום להפרעת יתר לחץ דם כרונית. בנוסף, רעלת עלולה להיגרם מנזק שקיים בדופן כלי דם, ובהמשך החיים אותו דופן פגום עלול להפוך מצע לשקיעת כולסטרול בלתי תקינה – בפגם עלולים לשקוע משקעים טרשתיים שלא היו שוקעים בכלי דם חלק. בשל הבעיה בכלי דם, עבודות הראו קשר בין רעלת הריונית לסיבוכים לבביים ארוכי טווח. בהתאם הומלץ כי נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם תקופתי על מנת לאתר בעיות יתר לחץ דם בזמן.

מחקר חדש שנערך ע”י חוקרים מביה”ח סורוקה, ד”ר רועי קסוס ופרופ’ אייל שיינר, מנהל יולדות ד’ וסגן מנהל ביה”ח סורוקה, וחוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ אילנה שהם-ורדי, ומר רוסלן סרגיינקו, פורסם החודש בעיתון HEART היוקרתי. המחקר הדגים לראשונה קשר ישיר בין חומרת הרעלת ההריונית ומספר האירועים שהיו לאשה לבין תחלואה לבבית ארוכת טווח. בנוסף הודגם קשר לתחלואה כילייתית ארוכת טווח.

החוקרים עקבו אחרי כ 100000 נשים שילדו בין השנים 1988 ו 2012, ל 7824 נשים היו אירועים של רעלת הריונית לפחות באחד מההריונות שלהן. החוקרים בחנו שכיחות מחלות לבביות במעקב ארוך טווח ומצאו שאכן שיעור המחלות הלבביות ארוכות הטווח היה גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון (שיעור של 4.6%) לעומת קבוצת הביקורת של נשים ללא רעלת הריון (שיעור של 2.7%). כמו כן שיעור מחלות הכיליה לאורך המעקב היה גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון (שיעור של 0.3%) לעומת קבוצת הביקורת של נשים ללא רעלת הריון (שיעור של 0.1%).

כאשר נבחן קשר מנה-תגובה מצאו החוקרים קשר ישיר בין מספר האירועים של רעלת הריונית לבין תחלואה לבבית (2.7% בקרב נשים ללא רעלת, 4.4% בקרב נשים עם אירוע בודד של רעלת הריונית לעומת 6% בקרב נשים עם שניים ויותר אירועים של רעלת הריונית).

גם כשנבחנה חומרת הרעלת נמצא קשר ישיר לתחלואה לבבית: שיעור התחלואה הלבבית היה 4.5% אצל נשים עם קדם רעלת קלה, 5.2% אצל נשים עם קדם רעלת קשה, ו 5.7% אצל נשים עם אקלמפסיה (רעלת עם פרכוסים).

קשר ישיר נמצא גם בין חומרת האירועים לתחלואה כלייתית: שיעור התחלואה הכלייתית היה 0.2% אצל נשים עם קדם רעלת קלה, 0.5% אצל נשים עם קדם רעלת קשה, ו-1.1% אצל נשים עם אקלמפסיה (רעלת עם פרכוסים).

פרופ’ אייל שיינר, סגן מנהל ביה”ח סורוקה, מסכם: “לא ניתן לנתק את תקופת ההיריון מיתר החיים. נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם תקופתי על מנת לאתר בעיות יתר לחץ דם בזמן בשל העלייה בסיכונים ארוכי טווח הלבביים וכיליתיים. הדבר בעל חשיבות קריטית לצורך מניעה שניונית של תחלואה זאת”.