רגשות והתנסויות אישיות משפיעים על עמדות אנשי רפואה

מחקר חדש שנערך אוניברסיטת חיפה מצא: כשהסיכון הבריאותי קרוב לבית, אנשי הרפואה מבססים את עמדותיהם כלפי חיסונים על סמך רגשות והתנסויות אישיות

כיצד רגשות והתנסויות אישיות משפיעים על עמדות אנשי רפואה ? התפרצות האבולה במערב אפריקה מעלה שאלות לגבי נקיטת צעדים ועדכון הציבור גם בישראל. המחקר החדש שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה את ההבדלים בין ההמלצות של גורמי הרפואה כאשר הסיכון רחוק לעומת המצב כשהסיכון מתקרב “לבית”*

כשהסיכון הבריאותי מתקרב לבית, אנשי הרפואה מבססים את עמדותיהם כלפי חיסונים על סמך רגשות והתנסויות אישיות ופחות על סמך ידע מדעי ואנליטי, כך עולה ממחקר חדש שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. “כאשר הסיכון רחוק, קל יותר לאנשי הרפואה לשמור על נקודת מבט מקצועית כנציגים של המערכת. כאשר הסיכון נמצא בסביבה הקרובה, הם מתנהגים בדומה לציבור הרחב ומבססים את החלטותיהם על חסמים רגשיים ונורמטיביים”, אמרה ד”ר ענת גסר-אדלסבורג, מביה”ס לבריאות הציבור, שערכה את המחקר יחד עם פרופ’ מנפרד גרין ונתן ולטר.

ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות מגפת האבולה במערב אפריקה כמצב חירום בריאותי בינלאומי, וכעת מוטלת על גורמי הרפואה המקומיים האחריות על נקיטת צעדים ועדכון הציבור לגבי הסיכונים והדרכים למנוע אותם. כך למשל, בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים שבו הציבור נקרא להתחסן כנגד סכנת מגיפה, כמו במקרה החשש להתפרצות נגיף הפוליו מלפני כשנה או במקרה של שפעת העופות שהחלה בסין, לפני כשנה וחצי. אולם במקרים אלה נשמעו גם קולות אחרים, בלתי רשמיים או מוסמכים, על כך שאין צורך להתחסן או שהחיסון יכול אף לפגוע ולא לעזור. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת American Journal of Infection Control , ביקשו החוקרים לבדוק האם אנשי בריאות הציבור (רופאים ואחיות) ממליצים את אותן ההמלצות כאשר הסיכון רחוק וכאשר הסיכון קרוב.

במחקר השתתפו 240 משיבים ישראליים: 109 עובדי מערכת הבריאות ו-131 אזרחים מהציבור הרחב. בנוגע להתפרצות שפעת העופות בסין (H7N9) מתחילת 2013, הם נשאלו האם צריך לחסן את כלל אוכלוסיית סין באמצעות החיסון החדש והאם הם ובני משפחותיהם היו הולכים להתחסן במידה והיו תושבי סין. בהמשך הסימולציה, הם נשאלו האם צריך לחסן את כלל אוכלוסיית ישראל באמצעות החיסון החדש והאם הם ובני משפחותיהם היו הולכים להתחסן במידה והנגיף ועמו החשש למגפה היה מגיע לישראל. כמו כן ביקשו הנבדקים לנמק את החלטתם.

מהמחקר התברר כי כאשר הסיכון נתפס רחוק, כלומר לגבי המחלה בסין, עובדי מערכת הבריאות נטו לתמוך יותר בתכנית חיסונים בהשוואה לציבור הכללי. עובדי מערכת הבריאות אף ביססו את עמדותיהם יותר על תשובות אנליטיות המבוססות ידע, בהשוואה לציבור הרחב, שנימק את עמדותיו בעיקר בתשובות הנובעות מחששות ומהניסיון האישי.

אולם באופן מפתיע, התברר מהמחקר כי כאשר הסיכון הגיע לסביבה הקרובה, נעלמו ההבדלים בין אנשי הרפואה והציבור הרחב. שתי הקבוצות הביעו, באותה המידה, עמדה שלילית יותר כלפי הצורך בחיסונים ובאותו האופן, הנימוקים של רוב אנשי הצוות הרפואי, כמו גם הציבור הרחב, הסתמכו בעיקר על רגשות והתנסויות קודמות, ופחות על ידע אנליטי ומדעי. לדברי החוקרים, נמצא בכל זאת קשר בקרב אנשי הרפואה בין אלה שהמליצו על החיסונים לבין ידע אנליטי, כך שמי שהמליץ על החיסונים נטה לעשות זאת יותר באמצעות הסברים מסוג זה.

“כשהמקרה רחוק, ההתייחסות של אנשי הרפואה היא רציונאלית ואנליטית, אבל כשזה מתקרב החששות גוברים, סימני השאלה מתחזקים ואפילו החשש להכניס את הציבור לפאניקה מכניס שיקולים נוספים, שלא היו קיימים קודם. ממצאי המחקר התברר כי כאשר הסיכון של המחלה כממשי, מרבית עובדי מערכת הבריאות מתנהגים כמו כל אחד אחר ומבססים את עמדותיהם יותר על רגשות והתנסויות אישיות מאשר על ידע אנליטי”, סיכמה ד”ר גסר-אדלסבורג


דילוג לתוכן