ריפוי פצעי בגרות אקנה בעזרת תזונה

צריכת מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך עוזרת לריפוי פצעי בגרות 

מבוא
פצעי בגרות, אקנה, היא מחלה שפוגעת בכל הגילאים אבל בעיקר בבני נוער. בארצות המערב סובלים מאקנה בין 79% ל-95% מבי הנוער, 40-54% מבני 25 שנים ויותר, מעטים מבני גיל העמידה (2). זוהי מחלה של ארצות המערב ואין היא מוכרת בין האסקימואים (3), תושבי איי האוקיאנוס השקט (4) ושבטים של ציידים-מלקטים ביבשות שונות. יש מידת מה של נטייה משפחתית לחלות במחלה זו, אבל תושבים מאזורים בהם מחלת האקנה נדירה, אם הם עוברים לארצות מערביות, הם חשופים אליה הרבה יותר (3). ניתן ללמוד מכך שלמחלה זו יש סיבות תזונתיות. 

סיבים תזונתיים בירקות ופירות- פחות אפקטיביים? כל הזכויות שמורות לפורטל הדוקטור.
סיבים תזונתיים בירקות ופירות- פחות אפקטיביים? כל הזכויות שמורות לפורטל הדוקטור.

בשנות ה-30 מחלה זו נקשרה לאי-סבילות לגלוקוז (5) והמליצו ללוקים בה לצרוך תפריט דל בפחמימות. ייחסו אותה לצריכת מוצרי חיטה, שוקולד ומוצרי מזון נוספים. כיום, התמונה הרבה יותר ברורה. מסתבר ששכיחות האקנה קשורה קשר הדוק עם צריכת מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה (6,7). בכך היא דומה למחלות רבות אחרות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי-דם ואפילו לסרטן – כל אלו קשורים בין השאר לצריכת מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה.
צריכת מזונות כאלו גורמת לעליה ברמת האינסולין בדם – היפראינסולינמיה. רמת אינסולין גבוהה בדם מעלה את רמות האסטרוגן ואת רמות גורם הגדילה דמוי האינסולין. מכאן הועלתה הסברה שצריכת מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך יש בה כדי לעזור לסובלים מאקנה. בנושא זה נערך לאחרונה מחקר שתמציתו תובא בזאת.

משתתפים, שיטות ותכנון המחקר
במחקר שובצו משתתפים בגילאי 15-25, שסבלו מאקנה בדרגה בינונית. המחקר נערך מטעם אוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה. שותפו בו כאלו שסבלו לפחות 6 חודשים מאקנה. לא שותפו במחקר נוטלי תרופות נגד אקנה או כאלו שסובלים מהפרעות במטבוליזם של הגלוקוז בגוף. לגבי אלו שנטלו רטינואידים, נדרשו 6 חודשי ניקוי, בהם הם לא נטלו תרופות כאלו. 2 חודשי ניקוי נדרשו מאלו שנטלו אנטיביוטיקה כנגד אקנה. במחקר שותפו 50 איש והוא נערך בשנים 2003-2004. המשתתפים חולקו באקראי לשתי קבוצות. לאחת נתנו מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך ולשנייה מזונות גבוהי מדד גליקמי. בדיקה לגבי מצב האקנה נערכה עם תחילת הניסויי, אחרי 4, 8 ו-12 שבועות. כולם לבשו לבוש קל. דגימות דם נלקחו עם תחילת המחקר ואחרי 12 שבועות ונמדדו בהן רמות הגלוקוז והאינסולין בדם.

התערבות תזונתית
שני התפריטים סיפקו 25% מן הקלוריות מחלבון, 45% מפחמימות ו-30% משומן. לקבוצה שצרכה מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך נתנו הוראות תזונתיות ואילו לקבוצה השנייה הניחו לאכול את אותם המזונות שהם אכלו בעבר, שחלק ניכר מהם היו בעלי מדד גליקמי גבוה. מזונות בעלי מדד גליקמי נמוך הם מרבית הדגנים המלאים ומוצריהם, פסטות ופירות שאינם מתוקים מדי. מזונות גבוהי מדד הם מוצרי קמח לבן וסוכר לבן, דגנים מלוטשים, דבש, גם תפוחי אדמה, דלעת ומספר ירקות שורש. במהלך הניסוי, חושבה הספקת רכיבי התזונה השונים לפי רישום צריכת מזונות של 3 ימים רצופים. במהלך הניסוי נערכו בדיקות נוספות, הן לגבי המדד הגליקמי של המזונות השונים והן לגבי מצב פצעי הבגרות. נתונים על כך וסטטיסטיקה מצויים במקור מס’ 1.

תוצאות
43 משתתפים סיימו את הניסוי. 7 נשרו, 5 מתוך קבוצת הביקורת ו-2 מתוך אלו שצרכו את המזונות נמוכי המדד הגליקמי. במהלך הניסוי, כלל המדד הגליקמי של המזונות ירד במידה רבה בקבוצת ההתערבות ונשאר כפי שהיה לפני הניסוי אצל משתתפי קבוצת הביקורת.
בבדיקה שנערכה אחרי 12 שבועות, עם תום הניסוי, הייתה ירידה ניכרת הן בכמות פצעי הבגרות והן במצב הדלקתי אצל אלו שאכלו מזונות נמוכי מדד גליקמי. בקבוצת הטיפול, כמות הפצעונים הממוצעת ירדה ב-23.5 (51% ירידה) ובקבוצת הביקורת ב-12 (31% ירידה). הדלקת בקבוצה עם המזונות נמוכי המדד ירדה ב-45% ובקבוצה עם המשך התפריט הרגיל ב-23%. אצל אלו שצרכו מזונות נמוכי מדד הייתה גם ירידה משמעותית במשקל. הסיכון היחסי של אוכלי מזונות נמוכי מדד להופעת פצעי בגרות ירד ל-0.30. אצל אלו שאכלו פחות פחמימות בכלל הסיכון היחסי ירד ל-0.46.

דיון
מחקר זה היה הראשון שבדק קשר בין צריכת מזונות נמוכי מדד גליקמי לבין הופעת אקנה. ניתוח התוצאות מראה שלצריכת מזונות כאלו יש השפעה חיובית רבה כנגד פצעי הבגרות. בכלל, מחקרים מועטים בלבד בדקו את הקשר בין צריכת מזונות שונים לבין התחלואה בפצעי בגרות. מחקרים שנערכו על שוקולד, חלב ואגוזים לא גילו קשר בין צריכתם של מזונות אלו לבין הופעת פצעי בגרות. מחקרים שנערכו בעבר הראו שצריכה גבוהה של חומצה פנטוטנית, ברמה של מספר גרמים ביום, ביחד עם צריכת ויטמיני B אחרים עזרה מאוד לריפוי פצעי הבגרות (8). במקרים היותר קיצוניים, נדרשה כמות של 10 ג’ ויותר חומצה פנטוטנית ביום ותוך חצי שנה בני הנוער שנטלו את הוויטמין הבריאו כליל. אין שום סיבה שלא לשלב את שני הטיפולים האלו ובנוסף להימנע מצריכת מזונות מכילי שומן שעברו חימום גבוה (טיגון, אפיה) או מרגרינה, שבהם חלק ניכר מהשומן הוא בצורת טרנס איזומר. מאחר וצריכת מזונות נמוכי מדד, שמנים טבעיים ותוספי ויטמינים רצויים בכל מקרה, אין שום סיבה שלא לנסות אותם בכל מקרה של מחלת אקנה, כמו גם לשם שמירה על הבריאות בכלל.

מקורות
1) Smith RN, et al. A low-glycemic-load diet improves symptoms in acne vulgaris patients: a randomized controlled trial.
2) Cordain L, et al. Acne vulgaris – disease of western civilization. Arch Dermatol 2002;138:1584-90.
3) Schaefere O. When the Eskimo comes to town. Nutr Today 1971;6:8-16.
4) Steiner P. Necropsies on Okinawans: anatomic and pathologic observations. Arch Pathol 1946;42:359-80.
5) Campbell G. The relation of sugar intolerance to certain diseases of the skin. Br J Dermatol Syph 1931;43:297-304.
6) Belsario J. Acne vulgaris : its etiology and treatment. Aust Dermatol 1951;1:85-111.
7) Sulzberger M, Baer R. Acne vulgaris and its management. Year book of dermatology and syphilogy. Chicago. IL: The Year Book Publishers, 1948;9-39.
8) הוכברג מ. חומצה פנטוטנית ואקנה. תזונה פלוס.

– האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466