שיטה להאצת בדיקות ביותר מפי 8

חוקרים ישראלים מציגים שיטה להאצת הבדיקות ביותר מפי שמונה לבחינת בדיקות קורונה ביעילות. בדומה לשיטה דומה של הטכניון לבדיקות מואצות, הוכחה היכולת לאתר נשאים חיוביים מבין כ- 400 דגימות בכ-47 מדידות בלבד בניסוי שערכו מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב והמרכז הרפואי סורוקה.

מדענים מהמכון המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה עם מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהאוניברסיטה הפתוחה, שיטה שתזרז את קצב בדיקות הקורונה ביותר מפי שמונה. השיטה תאפשר ביצוע בדיקות סקר רחבות יותר בקרב האוכלוסייה הלא סימפטומטית בישראל וקבלת תמונת מצב אודות קצב התפשטות הנגיף.

47 מדידות מאתרת נשאי קורונה ב400 דגימות

המדענים דיווחו כי בניסוי ראשוני שנערך בשיתוף עם מעבדת הנגיפים במרכז הרפואי סורוקה הוכחה היכולת של הגישה לאתר נשאים חיוביים מבין כ- 400 דגימות בכ-47 מדידות בלבד, פי שמונה פחות בדיקות קורונה מהרגיל. הניסוי נערך בתיאום עם משרד הבריאות.

בדיקות מעבדה יעילות בזכות אלגוריתם לבדיקה בשיטה של איגום. אילוסטרציה: Pixabay Michal Jarmoluk
בדיקות מעבדה יעילות בזכות אלגוריתם לבדיקה בשיטה של איגום. אילוסטרציה: Pixabay Michal Jarmoluk

במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן-גוריון פרופ’ דניאל חיימוביץ המחקר נולד המיועד להאיץ ולייעל את בדיקות הקורונה.  צוות המדענים כלל את הפרופסור אנג’ל פורגדור וד”ר תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע”ש שרגא סגל באוניברסיטת בן-גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, יחד עם פרופ׳ יונת שמר-אבני, מנהלת מעבדת הנגיפים במרכז הרפואי סורוקה וד”ר נעם שנטל מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה,בניסוי השתתפו בנוסף: שלומיה לוי, שוש סקורניאקוב וורד ובשט ממעבדתו של ד״ר הרץ, וכן יריב גרינשפן, אבישי אדרי וענר אוטולנגי ממעבדתו של פרופ’ פורגדור.​

שיטת בדיקה קבוצתית

המדענים יצרו את אופן הבדיקה היעילה בהתבסס על פיתוח של שיטת בדיקה קבוצתית בה נעשה שימוש עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה. שיטה זו התפתחה כשצבא ארצות-הברית ביקש לזהות בקרב חייליו חולי עגבת ולחסוך את הצורך בבדיקות מרובות. שיטה זו מבוססת על איגום מספר רב של דגימות למספר מצומצם יותר של מאגדים (פולים). בשיטה זו כל דגימה נכנסת במקביל למספר מאגדים שעליהם מבוצעת הבדיקה. השיטה מבוססת על אלגוריתם מתמטי המסוגל לזהות באופן חד משמעי את הדגימה הנגועה, לשחזר את הדגימה האישית מתוך תוצאות הדגימות המעורבבות ולחסוך את הצורך בטיפול פרטני עבור כל דגימה.

“בניסוי לקחנו 384 דגימות וקיבצנו אותן ל-47 פולים כאשר בכל פול יש 48 דגימות, וכל דגימה באופן כללי מופיעה בשישה פולים. התכנון והבנייה של הפולים ואופן ערבוב הדגימות האישיות מאפשרים לנו לזהות ולחזור לאנשים החיוביים לנגיף בתוך מספר בדיקות נמוך בהרבה מהמקובל”.”, מסביר ד”ר נעם שנטל מהאוניברסיטה הפתוחה.

לדברי הדוקטור תומר הרץ: ״בשל העדויות המצטברות על החשיבות של נשאים לא סימפטומטיים של נגיף הקורונה covid-19 אשר תורמים להפצת המחלה, יש חשיבות לאתר נשאים אלו מבעוד מועד, לבודד אותם ובכך להקטין את קצב ההדבקה בקרב אוכלוסיות סיכון גבוה. אנחנו מאמינים כי ניתן יהיה להגיע לקצבי האצה גדולים יותר בעזרת השיטה״.

על פי המשנה לסגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור אנג’ל פורגדור, : “התוצאות הראשונות מעודדות מאוד ומאשרות את תקפותה של השיטה. הניסיון מלמד שהדרך לבלום את התפשטות הנגיף היא להעלות את כמות הבדיקות ולשבור את שרשראות ההדבקה, השיטה שפיתחנו נועדה לאפשר בהקדם מבצע נרחב לניטור התפשטות הנגיף באוכלוסייה הכללית שהיא למעשה אינה מבודדת אך עשויה לסכן את הציבור יותר מהחולים שנמצאים בפיקוח”.

“בשלב הבא של הניסוי יש כוונה לדגום את אוכלוסיית נותני השירותים הרפואיים בסורוקה בשיתוף פעולה עם צוות היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, בראשותו של ד”ר ליאור נשר”. סיכמה פרופ’ יונת שמר אבני, מנהלת המעבדה לווירולוגיה בסורוקה.

 


דילוג לתוכן