שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה לפתרון הסכסוך הישראלי ערבי?

האם שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה עשוי לשנות את היחס של ישראלים כלפי פלסטינים 

כיצד עשויה טכנולוגיה להשפיע על הפוליטיקה ? במחקר חדש מדענים ישראלים מצאו שהתבוננות וירטואלית מנקודת המבט של הצד הפלסטיני שינתה לאורך זמן את היחס של ישראלים כלפיהם: “השילוב בין הטכנולוגיה של המציאות המדומה, לבין הידע בפסיכולוגיה חברתית, מאפשר עולם חדש ומרגש של התערבויות”

מציאות וירטואלית. VR . צילום: Pexels Pixabay
מציאות מדומה. VR . צילום: Pexels Pixabay

איך טכנולוגיה יכולה להפחית יחסים מתוחים וקונפליקטים בין קבוצות? מחקר חדש בהובלת ראש תחום מחקר, יוסי חסון, בהנחיית פרופסור עירן הלפרין מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז אקורד באוניברסיטה העברית וצוות חוקרים מהבינתחומי הרצליה – הדוקטור ביאטריס הסלר, הדוקטור נעה שחורי-אייל, דניאל לנדאו, ד”ר יוני לוי ופרופ’ דורון פרידמן- בדק איך שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה משפיע על רגשות ותפיסות של חברי קבוצה אחת שנכנסים לנעלי  חברי קבוצה יריבה, לאורך זמן. המחקר כלל צמד ניסויים בהם המשתתפים נדרשו לצפות בסרטון שכלל עימות ישראלי-פלסטיני. בניסוי הראשון נבחנו ההשלכות המידיות על המשתתפים, ובניסוי השני נבחנו גם ההשלכות לאחר חמישה חודשים (ניסוי שני). הפקת הסרטונים נעשתה על ידי החוקר והאמן דניאל לנדאו.

המדענים גילו שצפייה באמצעות VR בסיטואציה עוצמתית שכללה עימות בין פלסטינים לישראלים במחסום, מהצד של הקבוצה השנייה, גררה תפיסות חיוביות יותר כלפי הצד השני ופחות מאיימות. משני הניסויים הסיקו המדענים ששימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה תוך שילוב ידע פסיכולוגי היא בעלת פוטנציאל חשוב לגישור בין נקודות מבט שונות של קבוצות שונות בקונפליקט.

בשני הניסויים השתתפו 212 סטודנטים יהודים ישראלים ממרכז הארץ (112 בראשון ו-100 בשני). הנבדקים הוכנסו לחדר ונתבקשו לחבוש משקפי מציאות מדומה במשך כדקה וחצי (חצי דקה הסתגלות לחוויית הצפייה במציאות מדומה, ודקה נוספת לצפייה באינטראקציה בין הקבוצות), במהלכה המשתתפים צפו בוידאו בו נראה עימות במחסום בין חיילים לזוג פלסטינים הממהר להגיע לבית חולים לצורך בדיקות היריון. חלק מהמשתתפים צפו באינטראקציה מנקודת המבט של החיילים וחלק מנקודת המבט של הזוג הפלסטיני.

בסרטון החיילים ביקשו מהזוג לרוקן במהירות את התיקים מתכולתם, ובן הזוג הפלסטיני ביקש לעבור לטובת בדיקה רפואית לאשתו בהיריון וטען שיש להם את כל המסמכים הנדרשים כדי לעבור. הסרטון הסתיים בדרמה גדולה – הפלסטיני מכניס יד לג’קט כדי להוציא כביכול את המסמכים בעוד החיילים מכוונים אליו את הנשק מחשש כי יוציא משם חפץ מסוכן. “הסצנה הקצרה מסתיימת בסוף פתוח כדי לאפשר לכל אחד להשליך מעולמו על הסיטואציה וכך לראות איך הנבדקים מפרשים אותה”, מציין חסון.

לפני קבלת התוצאות שיקללו המדענים גורמים חשובים בהם אידיאולוגיה פוליטית (המחקר דגם משתתפים מכלל הקשת הפוליטית), גיל ומגדר. העובדה שהמשתתפים לא צפו בסיטואציה מתוך גופם של אחד החיילים או של אחד מבני הזוג הפלסטיני, אלא עמדו מאחוריהם, הייתה בעיני המדענים יתרון

תוצאות הניסוי שראו אור בכתב העת המדעי “PLOS ONE”. הראשון היו מסקרנות. אחד הפרמטרים שנמדדו היה מידת האנושיות שהנבדקים מייחסים לפלסטינים באופן כללי בדירוג בין 0 (כלל לא אנושיים) ל-100 (אנושיים כמו כולם). מדד זה בודק את מידת דה-הומניזציה שהמשתתפים מייחסים לפלסטינים כקבוצה. בעוד הדירוג הממוצע של אלה שצפו בסיטואציה מהצד של החיילים היה פחות מ-67, בקרב אלה שצפו מהצד הפלסטיני הדירוג הממוצע היה קרוב ל-78. משמע, המשתתפים שצפו בסרטון מהצד הפלסטיני תפסו את הפלסטינים באופן כללי כיותר אנושיים. אותו ממצא זה נמצא גם לאחר כ-5 חודשים, בניסוי השני.

חסון הסביר כי המדענים משערים ש”עצם העובדה שהמשתתפים לא נכנסו לנעליהם של הדמויות המשתתפות בסצנה, אלא רק חוו אותה מנקודת מבטם, היא פחות מאיימת. פסיכולוגית, כשנכנסים לתוך גוף של מישהו בסיטואציה טעונה זה מלחיץ. זה מאיים במיוחד כשהיחסים בין הקבוצות הם שליליים. זה גם עלול ליצור התנגדויות למשתתפים שלא ירצו להשתתף בסיטואציה מתוך עיניהם של הפלסטינים או החיילים”.

המדענים שאלו את הנבדקים בניסויים גם מה דעתם לגבי המקרה המפורסם של אלאור אזריה, לוחם בצה”ל שירה במחבל למוות בעודו שוכב מנוטרל על הקרקע, שעורר ויכוח סוער בחברה בישראל בנוגע לאופן שצריך להתייחס למקרה. המדענים התפלאו לגלות שמשתתפים שצפו בסיטאוציה הויראולית, מנקודת המבט של הזוג הפלסטיני שפטו את מקרה אזריה יותר בחומרה מאשר אלו שצפו מנקודת מבטם של החיילים.

יוצר תוכן ה-VR, דניאל לנדאו: “טכנולוגיית מציאות מדומה מאפשרת הבאת מחקר התנהגותי לתוך המעבדה כפי שלא ניתן היה בעבר בזכות תחושת הנוכחות והריאליזם ההתנהגותי. בתוך כך טמון גם פוטנציאל למהלך הפוך של יצירת התערבויות היכולות להשפיע על המציאות ולסייע לגשר בין קבוצות המצויות בקונפליקט”.

החוקרים ציינו בהקשר זה כי “גילינו עד כמה המציאות המדומה-Virtual Reality  הינו כלי רב עוצמה לשינוי תפיסות. לא רק שמצאנו שינוי חיובי כלפי הזוג הפלסטיני בסרטון אלא גם לשינוי תפיסות כלפי החברה הפלסטינית באופן כללי”.הפרופסור הלפרין סיכם :”אנו מחפשים כל הזמן איך לעשות שימוש בידע ומתודולוגיות מדעיות כדי לקדם יחסים שוויוניים וסובלניים בין קבוצות בסכסוך. השילוב בין הטכנולוגיה של המציאות המדומה, לבין הידע בפסיכולוגיה חברתית, מאפשר עולם חדש ומרגש של התערבויות”. המדענים סבורים כי כשההתפתחות הטכנולוגית של ה-Virtual Reality מגיעה לעולם הטלפון הנייד בסלולר, אפשר יהיה לעשות שימוש נבון בטכנולוגיה זו על מנת לתרום לשיפור יחסים בין קבוצות שמצויות בקונפליקט בארץ ובעולם. כעת, החוקרים ממשיכים בסדרת מחקרי המשך על מנת לבחון איזה אזורים מוחיים מושפעים מחווית מציאות מדומה מנקודת המבט של הקבוצה השנייה. כמו כן, הצוות פועל על פרויקט דומה בטורקיה במטרה לבחון כיצד ניתן לשפר את היחסים בין פליטים סורים לטורקים בבתי הספר תוך שימוש במשקפי VR. “ברור שהסוגיות בפרויקט הזה הן שונות ומדובר בחסמים פסיכולוגים אחרים, אבל אנחנו מחפשים לראות אם גם במקרה הזה ל-VR תהיה השפעה חיובית על היחסים בין הקבוצות”, מספר חסון.