שליש מאוכלוסיית ישראל – ילדים עד גיל 17

שליש מאוכלוסיית ישראל – ילדים עד גיל 17. מרבית הילדים גרים במרכז הארץ. אוכלוסיית ירושלים עם מירב הילדים.

מפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתחוורים הנתונים הבאים לגבי ילדים בישראל:
• כ-33% מאוכלוסיית ישראל הם ילדים עד גיל 17. כ-41% מהאוכלוסייה הערבית הם ילדים, לעומת כ-31% מהאוכלוסייה היהודית ו-23% מאוכלוסיית האחרים. ההבדלים נובעים בעיקר מהבדלים ברמות הפריון. עד תחילת שנות ה-2000 מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) בקרב נשים ערביות עמד על כ-4.3 בממוצע לאישה ועל כ-2.6 בקרב נשים יהודיות. ההבדלים בשיעורי הפריון בעשור האחרון הצטמצמו משמעותית. בשנת 2014 שיעור הפריון הכולל של אישה ערבייה עמד על 3.17 ילדים במהלך חייה, לעומת 3.11 בקרב היהודיות ו-1.8 ילדים בקרב הנשים האחרות.

ילדים, לפי יישוב, מחוז וצורת יישוב
• מרבית הילדים בישראל חיים במרכז הארץ, 639 אלף ילדים מתגוררים במחוז המרכז ו-351 אלף – במחוז תל אביב. באזור הצפון (מחוז הצפון ומחוז חיפה) מתגוררים 736 אלף ילדים.
• מתוך שלוש הערים הגדולות, בירושלים חלקם היחסי של הילדים הוא כ-40%; בתל אביב-יפו ובחיפה הילדים מהווים כחמישית מאוכלוסיית העיר.
• ביישובים קהילתיים ריכוז גבוה של משפחות צעירות, ולכן אחוז הילדים גבוה (כ-44%(.
• בערים הגדולות (המונות יותר מ-100,000 תושבים) נע אחוז הילדים בין 47% (בבני ברק) ל-21% (בתל אביב-יפו ובבת ים), ב-12 מתוך 14 הערים הגדולות האחוז נמוך מהרמה הארצית (33%).
ילדים עד גיל 17 במשקי בית ובמשפחות
• בשנת 2014 היו יותר ממיליון (כ-1,060 אלף) משקי בית עם ילדים בני 17-0 (כ-2,573 אלף ילדים). משקי בית אלו היוו כ-45% מסך משקי הבית בישראל. מבין משקי הבית היהודים כ-41% היו משקי בית עם ילדים (כ-801 אלף), בהשוואה ל-68% בקרב הערבים (234 אלף).
• מבין הערים הגדולות בישראל (המונות יותר מ-100,000 תושבים), נמצא כי יותר ממחצית ממשקי הבית בערים בני ברק וירושלים הנם משקי בית עם ילדים עד גיל 17 (כ-58% ו-52%, בהתאמה). בתל אביב-יפו נמצא האחוז הנמוך ביותר של משקי בית עם ילדים עד גיל 17 – 25%.
• כ-8% מהילדים גרו כילדים יחידים במשפחה (ללא אחים שגרים בבית) כ-9% מהילדים היהודים גרו כילדים יחידים במשפחה, בהשוואה לכ-4% מהילדים הערבים. אחוז זה היה גבוה במיוחד בקרב עולי בריה”מ (לשעבר) – 20%.

ילדים הגרים עם זוג הורים או עם הורה יחיד
• מרבית הילדים בישראל גרו עם שני ההורים (כ-92% מהילדים). כ-212 אלף ילדים, שהם כ-8% מהילדים, גרו עם הורה אחד בלבד. רוב הילדים שגרו במשפחה חד-הורית גרו עם אמם (93%).
• בקרב הילדים היהודים במשפחות חד-הוריות, כ-60% גרו עם הורה גרוש, 18% – עם הורה יחיד נשוי החי בנפרד מבן/בת הזוג, 16% – עם הורה רווק וכ-6% נוספים גרו עם הורה אלמן. בין הילדים הערבים במשפחות החד-הוריות, כ-43% גרו עם הורה נשוי החי בנפרד מבן/בת זוגו, 35% גרו עם הורה גרוש ו-21% עם הורה אלמן.

נישואין ולידות בקרב נערות עד גיל 17
• במהלך שנת 2013 נישאו בישראל כ-1,400 נערות עד גיל 17, כ-2.6% מכלל הנשים שנישאו בשנה זאת. כ-84% מהנערות שנישאו היו מוסלמיות. מבין הנערות המוסלמיות שנישאו בשנה זו, 53% היו ממחוז ירושלים, 15% – ממחוז הצפון ו-19% – ממחוז הדרום.
• בשנת 2014 ילדו 359 נערות עד גיל 17, מתוכן 288 מוסלמיות ו-58 יהודיות. עבור כ-11% מנערות אלו לא הייתה זו לידה ראשונה.

חינוך
ילדים בגני ילדים
• בשנת תשע”ד (2013/14) ביקרו 510,447 ילדים בגיל 6-2 בגנים עירוניים וציבוריים, מתוכם 21% ערבים. בגיל 5-4 מספר הילדים המבקרים בגנים עירוניים וציבוריים היה 302,842.
• בגנים הציבוריים שבפיקוח משרד החינוך ביקרו 456,681 ילדים בגיל 6-2, שהם 89.5% מכלל הילדים המבקרים בגנים ציבוריים. השאר מבקרים במוסדות ציבוריים בפיקוח משרד הכלכלה ומשרד הרווחה.

תלמידי החינוך היסודי והעל-יסודי
• בשנת הלימודים תשע”ד (2013/14) למדו 948,391 תלמידים בחינוך היסודי, מהם כ-73% במגזר העברי והיתר במגזר הערבי. מספר התלמידים בחינוך היסודי עלה בעשור האחרון בכ-22% (לעומת 777,763 תלמידים בשנת הלימודים תשס”ד).
• בחינוך העל-יסודי למדו 673,691 תלמידים, מהם 73% במגזר העברי והיתר במגזר הערבי. מספר התלמידים בחינוך העל-יסודי עלה בעשור האחרון בכ-12% (לעומת 600,603 תלמידים בשנת הלימודים תשס”ד).

נבחנים בבחינות הבגרות
• שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הניגשים לבחינות הגיע בתשע”ד (2013/14) ל-73.5%, לעומת 72% בתשע”ג.
• בחינוך העברי שיעור הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי – 77% לעומת 62%, בהתאמה. בחינוך העברי, בפיקוח הכללי, שיעורי הזכאות לבגרות עמדו על 81%, בפיקוח מינהל חינוך דתי – על 79.5%, ובפיקוח החרדי (שרוב בתי הספר בפיקוח זה אינם מגישים לבגרות) – על 32.5%. שיעורי הזכאות בקרב הבנות גבוהים מהשיעורים בקרב הבנים: בחינוך העברי – 79% לעומת 74.5%, בהתאמה, ובחינוך הערבי – 70% לעומת 53%, בהתאמה.
• ככל שעולה מספר שנות הלימוד של האם, כך עולים סיכויי התלמיד לזכאות לתעודת בגרות. שיעורי הזכאות בקרב הניגשים לבחינות הבגרות שלאמם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה היו גבוהים יותר בהפרש ניכר מהשיעורים בקרב תלמידים שלאמם השכלה נמוכה (עד 8 שנות לימוד): בחינוך העברי – 90% לעומת 64%, בהתאמה, ובחינוך הערבי – 90% לעומת 57%, בהתאמה.
• שיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות מבין הניגשים לבגרות הגיע בחינוך העברי ל-64%, לעומת 45% בחינוך הערבי.

נשירת תלמידים
• בשנת תשע”ד(2013/14) ובמעבר לתשע”ה (2014/15), חלה ירידה באחוז נשירת התלמידים בכיתות א-יב (1.5% בתשע”ד לעומת 1.7% בתשע”ג).
• אחוז נשירת תלמידי המגזר העברי נמוך מזה של תלמידי המגזר הערבי 1.2% לעומת 2.0%, בהתאמה. אחוז נשירת התלמידים במגזר העברי ירד לעומת תשע”ג (1.4%). גם אחוז נשירת התלמידים במגזר הערבי ירד ביחס לשנה קודמת: 2.0% לעומת 2.2%.
• בשני המגזרים אחוז הנושרים בבתי הספר היסודיים קטן מאחוז ועומד על 0.5% במגזר העברי ועל 0.8% במגזר הערבי.
• ניכר פער משמעותי בנשירת בנים לעומת נשירת בנות בכיתות ז-יב (3.6% לעומת 1.4%, בהתאמה).

השכלה גבוהה
בני נוער הלומדים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה
• בשנת תשע”ה (2014/15) למדו 1,728 בני נוער (גילי 17-12) לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מתוכם: 349 סטודנטים באוניברסיטאות, 1,008 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה ו-371 סטודנטים במכללות אקדמיות.
• בהשוואה לשנה הקודמת, תשע”ד (2013/14), מספר בני הנוער שלמדו לתואר ראשון גדל באופן משמעותי (עלייה של 16.1%), במיוחד באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות האקדמיות (עליות של 19.1% ו-18.5%, בהתאמה), אך גם באוניברסיטאות (עלייה של 5.8%).
• בתשע”ה, האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד האקדמי שבו למדו רוב בני נוער לקראת תואר ראשון (58.3%). שאר בני הנוער למדו באוניברסיטת בר-אילן (13.9%), במרכז האקדמי לב (9.1%), במכללה האקדמית נתניה (6.8%), במכללה למינהל – המסלול האקדמי (4.2%), באוניברסיטת חיפה (3.9%) וביתר המוסדות – 3.8%.
• מבין 720 בני הנוער שלמדו באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, 651 למדו מקצוע אחד (מסלול חד-חוגי) ו-69 למדו שני מקצועות (מסלול דו-חוגי). הרוב למדו מדעי המחשב (392 סטודנטים), אך רבים מהם למדו מתמטיקה (176 סטודנטים) ופיזיקה (84 סטודנטים). בנוסף, המקצועות הנלמדים בקרב בני הנוער שלמדו באוניברסיטה הפתוחה היו מדעים (446 סטודנטים), מדעי החברה (197 סטודנטים), מתמטיקה (110 סטודנטים), מדעי המחשב (95 סטודנטים), לימודים כלליים במדעי הרוח (85 סטודנטים) וביולוגיה (75 סטודנטים).
• 21.2% מבני הנוער שלמדו באוניברסיטאות היו בנות, והן היוו 34.0% באוניברסיטה הפתוחה, ו-21.6% במכללות האקדמיות. בכל סוגי המוסדות, שיעוריהן היו נמוכים בהשוואה לשיעוריהן בקרב לכלל הסטודנטים לתואר ראשון (54.0% באוניברסיטאות, 57.3% באוניברסיטה הפתוחה ו-53.8% במכללות האקדמיות).
• 21 בני נוער ערבים למדו במוסדות להשכלה גבוהה, רובם באוניברסיטה הפתוחה (13 סטודנטים).