שפל ברמות האמון בכנסת ובמפלגות

רק 6% מהציבור מביעים אמון גבוה בכנסת, בעוד ש-56% מביעים אמון נמוך מאוד.

המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה לשנת 2018 מצביע על כך שקיים שפל ברמות האמון בכנסת ובמפלגות

נמשכת מגמת חוסר אמון הציבור במערכת הפוליטית, כשרמות האמון בכנסת ובמפלגות נמצא במדד הנמוך ביותר מאז שנת 2012, כך עולה מנתוני המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי של אוניברסיטת חיפה המתפרסם זו השנה ה – 18. מהנתונים עולה כי רק 6% מהציבור מביעים אמון גבוה בכנסת, בעוד ש-56% מביעים אמון נמוך מאוד.

המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע”י פרופ’ שלמה מזרחי, ד”ר רותם מילר מור אטיאס וד”ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור. מדד זה הוא היחידי שמסוגל לספק זוויות ראיה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 666 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.

משכן הכנסת. כנסת ישראל, ירושלים. צילום: מערכת פורטל הדוקטור.
משכן הכנסת. כנסת ישראל, ירושלים. צילום: מערכת פורטל הדוקטור.

כאמור כנסת ישראל שפותחת את מושב החורף שלה סובלת מחוסר אמון בולט, כאשר רמת האמון הממוצעת עומדת על רמה של 2.05 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד – 5 רמת אמון גבוה מאוד). בשנת 2016 עמד מדד זה על רמה של 2.21, ואילו בשנת 2013 עמדה רמת האמון על 2.45 – כך שמדובר בירידה משמעותית לאורך כחמש שנים. בסך הכל, 56% מהציבור הביע אמון נמוך בכנסת, כ-38% הביעו אמון בינוני ורק 6% הביעו אמון רב.

נתונים כמעט זהים עולים מרמת האמון במפלגות, שעומדת השנה על רמה נמוכה במיוחד של 1.99, זאת לעומת רמת אמון של כ-2.3 בשנת 2013. בסך הכל, כ-57% מהציבור מביע אמון נמוך מאוד במפלגות, כ-37% מביעים אמון בינוני ו-6% מביעים אמון רב.

“אמון הציבור הוא אחד מהיסודות של הון חברתי ושל חברה דמוקרטית מוצלחת ומתפקדת. לכן, אין ספק שמגמת הירידה באמון הציבור בכנסת, ובמוסדות שלטון אחרים, מדאיגה. מצד שני, העובדה שרק בשנת 2013 הייתה עלייה משמעותית באמון הציבור בכנסת מראה שלא מדובר בתהליך בלתי הפיך ושהאמון גם יכול לעלות בצורה משמעותית. זו צריכה להיות משימה לאומית של כל הנוגעים בדבר כדי להביא לכך שאמון הציבור במוסדות השלטון ישוב ויגדל. “, אמר ד”ר כהן.