שתיית אלכוהול כנגד דיכאון מהמצב הבטחוני ?

שתיית אלכוהול כנגד דיכאון מהמצב הבטחוני ? ממצאי מחקר חדש מעלים כי שתיית אלכוהול לפחות פעם בשבוע מסייעת בהפחתת דיכאון הקשור לטרור ומלחמה

 שתיית אלכוהול לפחות פעם בשבוע מורידה את רמת הדיכאון הקשור לטרור ומצב מלחמה, כך עולה ממחקר אמריקאי-ישראלי שבחן קשר זה בקרב ישראלים לאור מבצע “עופרת יצוקה”. עוד נמצא כי רמת הדיכאון בקרב אלה ששתו באופן קבוע הייתה נמוכה משמעותית, כשנה לאחר המבצע, לעומת אלה שלא שתו אלכוהול. “ייתכן שיש כאן ‘נבואה שמגשימה את עצמה’. מי ששותה אלכוהול פתוח יותר בסיטואציות חברתיות, ולכן הוא מאפשר לחברים ולבני משפחה לחזק אותו ובכך בעצם, להפחית את רמות הדיכאון”, אמרה פרופ’ דפנה קנטי מבית הספר למדעי המדינה, השותפה הישראלית במחקר, שמומן על ידי המכון האמריקאי לחקר בריאות נפשית .

משקאות אלכוהוליים. מקור: ויקיפדיה. ברישיון CC3-by-sa. צילום : 4028mdk09
משקאות אלכוהוליים. מקור: ויקיפדיה. ברישיון CC3-by-sa. צילום : 4028mdk09

על אף שישנם מחקרים רבים על תרומה חיובית של שתיית אלכוהול, בעיקר בתחום החברתי, מחקרים קודמים בתחום התמודדות עם אירועי טרור ומצבי לחימה התמקדו בעיקר באספקטים השליליים של צריכת אלכוהול, דוגמת בריחה מהמציאות. במחקר הנוכחי, שהוא חלק ממחקר אורך על התמודדות במצבי טרור ולחימה, ביקשו החוקרים מאוניברסיטת בולטימור, אוניברסיטת ראש בשיקגו, אוניברסיטת מקאו ואוניברסיטת חיפה, לבחון את הקשר בין תמיכה חברתית – של חברים ושל בני משפחה, צריכת אלכוהול ומצב דיכאוני, כל זאת לאור מבצע “עופרת יצוקה”. במחקר השתתפו כ-1300 ישראלים בוגרים, יהודים וערבים אשר מתמודדים עם טרור רקטות ומלחמה באופן אינטנסיבי. הם נשאלו שאלות לגבי החשיפה שלהם לטרור או הפגזות טילים, אובדן כלכלי לאור פעולות טרור או הפגזות, היכולת שלהם לפנות לחברי ולבני משפחה כדי להתמודד עם המצב, צריכת אלכוהול – בעיקר יין ובירה, עמדותיהם הפוליטיות ועוד. הם נשאלו פעמים – פעם אחת בערב ובמהלך מבצע “עופרת יצוקה” ופעם נוספת כעשרה חודשים לאחר מכן. החוקרים שלטו על משתנים שונים כגון משתנים דמוגרפים, אידיאולוגיה פוליטית, בעיות בריאות וכד’, ובחנו את ההשפעה של צריכת האלכוהול בלבד.

הם מצאו כי בקרב כלל הנשאלים, רמה גבוהה יותר של תמיכה חברתית, הן מקרב בני המשפחה והן מקרב חברים, הובילה לירידה בדיכאון. אולם התברר שלצריכת אלכוהול יש אפקט משמעותי: בקרב אלה שצרכו אלכוהול לפחות פעם בשבוע רמת הדיכאון הייתה נמוכה הרבה יותר, בהשוואה לאלה שצרכו אלכוהול לעיתים נדירות או לא צרכו בכלל. בנוסף, התברר שגם אחר 10 חודשים אלה שצרכו אלכוהול באופן קבוע גילו רמות נמוכות יותר של דיכאון, כך שהאפקט היה אפקט ארוך טווח וקבוע. לדבריה של פרופ’ קנטי, חשוב להדגיש שלא מדובר על כך שלמי ששתה אלכוהול הייתה יותר תמיכה חברתית. “רמת התמיכה החברתית הייתה דומה בקרב אלה ששתו בצורה קבועה ואלה שלא שתו. אולם אלה ששתו אלכוהול לפחות פעם בשבוע ‘הרוויחו’ יותר מהתמיכה החברתית. כלומר, צריכת האלכוהול הפכה את התמיכה החברתית ליותר אפקטיבית מבחינת הורדת מפלס הדיכאון”, ציינה פרופ’ קנטי.

לדברי החוקרים, הסבר אפשרי לכך נובע מהתיאוריה שאנשים צורכים אלכוהול מתוך ציפייה להשיג רווחים, בעיקר מבחינה חברתית. ולכן, סביר להניח שבמצב של משבר – דוגמת ירי הרקטות מעזה – הם ייטו יותר לשתייה חברתית, במשותף עם חברים או בני משפחה ואף יהיו פתוחים יותר להשפעה המרגיעה של התמיכה החברתית. הם אף ציינו כי ישראלים נוטים בדרך כלל לצרוך יין ובירה במהלך שתייה חברתית.

החוקרים אף הוסיפו שמחקרים קודמים מצביעים על כך שמרמה מסויימת, צריכה כבדה של אלכוהול מביאה עמה בעיקר השפעות שליליות, ולכן ההנחה שלהם היא שההשפעות החיוביות שמצאו קשורות לצריכת אלכוהול מאוד מבוקרת. “אין לנו ספק שקיימת רמה מסויימת שבה צריכת אלכוהול לא משפיעה יותר לחיוב על התמיכה החברתית, ומחקרים נוספים צריכים לבדוק בדיוק היכן עובר קו הגבול הזה. אבל, חשוב לציין שהממצא החדש הזה לגבי הקשר החיובי הזה שבין צריכה קבועה של אלכוהול והורדת רמת הדיכאון יש חשיבות רבה, הן מבחינה מחקרית והן מבחינה טיפולית”, סיכמו החוקרים.