ראשי » בריאות- כללי, כתבות-מרכזיות-ראשי » תגלית תסייע להפחית עמידות סרטן לאימונותרפיה

תגלית תסייע להפחית עמידות סרטן לאימונותרפיה

תגלית תסייע להפחית עמידות סרטן לאימונותרפיה: מדענים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות של סרטן מלנומה גרורתית בפני טיפולי אימונותרפיה

הטיפולים המגוונים למחלת הסרטן, ובכללם טיפולי אימונותרפיה אינם יעילים במקרים רבים כך שכשני שליש מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול. תגלית של מדענים ישראלים מאונ’ תל אביב ומבית החולים שיבא עשויה לסייע לפתח טיפולים שיטפלו בעמידות של הסרטן לטיפולי אימונותרפיה ובכך לשפר עד מאד את יעילותם.

פרופ' גל מרקל צילום באדיבות המרכז הרפואי שיבא.

פרופ’ גל מרקל צילום באדיבות המרכז הרפואי שיבא.

למה טיפולי אימונותרפיה משפיעים רק על חלק מהחולים בסרטן העור הקשה מסוג מלנומה גרורתית ? מדענים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שיבא, בהובלת פרופסור תמי גיגר, פרופסור גל מרקל, ודוקטור מיכל הראל, הצילו לגלות את התשובה לכך באמצעות מחקר ייחודי שערכו.

על מנת לענות על השאלה, השוו המדענים דגימות מלנומה מ-116 חולים, אשר לא הגיבו או הגיבו לטיפולי אימונותרפיה. המדענים נעזרו בשיטה חדשנית למיפוי חלבונים בשם  “פרוטאומיקה” וגילו הבדלים בין תהליכי הפקת האנרגיה בתאים הסרטניים של שתי קבוצות החולים. התגלית זו עשויה לסייע לפתח גישות טיפוליות חדשות, שירחיבו את מספר האנשים שיוכלו להעזר בטיפולי אימונותרפיה באופן יעיל למלחמה בסרטן.

“בשנים האחרונות נכנסה לשימוש נרחב האימונותרפיה, גישה טיפולית הרותמת את מערכת החיסון של החולה כנגד תאי הסרטן שלו עצמו, במגוון מחלות ממאירות,” מסביר האונקולוג פרופסור מרקל, אשר משמש גם כמנהל המדעי של מכון למלבאום לאימונואונקולוגיה ולמלנומה במרכז הרפואי שיבא, אשר מרכז את הטיפול במרבית חולי המלנומה בישראל.

“טיפולים אלה הוכחו כיעילים ביותר עבור חלק מהחולים, וחוללו מהפכה תפישתית באונקולוגיה. יחד עם זאת, הטיפולים הקיימים עדיין נכשלים במקרים רבים וקיים צורך עמוק להבין מדוע: האם ניתן לנבא מי יגיב ומי לא, או אולי לשנות משהו על מנת להגדיל את שיעור התגובה?”

במחקרם אשר ראה אור בסוף השבוע בכתב העת Cell התמקדו החוקרים במלנומה גרורתית שהינה מחלה שעד לאחרונה לא היה כנגדה טיפול יעיל. “כיום, הטיפול באימונותרפיה מביא לנסיגת מחלה משמעותית שעשויה להימשך שנים בכשליש מהחולים. מבאר הפרופסור מרק “היה ברור לנו שהשוואה בין דגימות מגרורות מלנומה שהוסרו טרום תחילת הטיפול, מקבוצות חולים בהן הטיפול הצליח או נכשל, תהווה את המפתח. החוכמה היא איזו השוואה לבצע”.

במחקרם, לשם ההשוואה, בחנו החוקרים דגימות שנלקחו מגרורות מלנומה מ-116 חולים, והשתמשו בשיטות פרוטאומיות להשוואה גלובאלית של הרכב החלבונים בדגימות אלה. “במעבדה לפרוטאומיקה אנו משתמשים במכשיר המכונה מס-ספקטרומטר, וממפים באמצעותו אלפי חלבונים,”  “לאחר מכן, אנו מבצעים אנליזה חישובית של הממצאים. בדרך זו ניתן לגלות בדיוק אילו חלבונים, ואיזו כמות של חלבון מכל סוג, מצויים בדגימה מסוימת”.מסבירה פרופ’ תמר גיגר, ראשת המעבדה לפרוטאומיקה בביה”ס לרפואה באוניברסיטת תל אביב. המדענים הישראלים גילו שבקבוצת החולים אשר הגיבה לטיפולי האימונותרפיה התגלתה כמות גדולה יותר של חלבונים האחראיים על הפקת אנרגיה מחומצות שומן. “מצאנו שמסלול זה משפר את תהליך הזיהוי של תאי המלנומה על ידי מערכת החיסון, שכתוצאה מכך חושפת ותוקפת אותם בצורה יעילה”, הסבירה פרופ’ גיגר.

על מנת לתמוך את ממצאיהם, השתמשו החוקרים בטכניקות הנדסה גנטית להשתקת חלבונים הקשורים בהפקת אנרגיה מחומצות שומן בתרביות של תאי מלנומה. עקב כך מצאו המדענים ירידה בהרג תאי מלנומה על ידי תאי T של מערכת החיסון. בנוסף, בשיתוף פעולה עם מכון סאלק בסן-דייגו ובי”ס לרפואה של אוניברסיטת ייל, נבחנו ההשפעות גם במודל עכברי. “מצאנו שהשתקה של המנגנון מאפשרת לתאי הסרטן להסתתר מתאי T של מערכת החיסון ” הסבירה הפרופסור גיגר ” תאים אלו אמורים לזהות אותם ולהשמיד אותם. כתוצאה מכך התפתח הסרטן בעכברים אלה בקצב מהיר יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת”.

“במחקר זיהינו הבדל מנגנוני משמעותי בביולוגיה של תאי מלנומה בין חולים שחיים שנים בזכות טיפולי אימונותרפיה, לבין חולים שאינם מושפעים כלל מהטיפול,” מסכמת פרופ’ גיגר. “ממצאים אלו עשויים להיות נכונים במגוון ממאירויות נוספות,”מוסיף פרופ’ מרקל.  “במחקרי המשך שנקיים, נבחן איך להיעזר בממצאים על מנת לשפר את התגובה לאימונותרפיה, ולהרחיב את מעגל החולים הנהנים מהטיפולים. כמו כן, נפעל לפיתוח שיטה שתאפשר לצפות מראש במי מהחולים הטיפול יצליח או ייכשל.”