ראשי » בריאות- כללי » תרופה לשיקום שרירי לחולי ALS

תרופה לשיקום שרירי לחולי ALS

טיפול לחולי ALS ? מולקולה ייחודית עשויה לשמש כטיפול בתאי שריר מנוונים

מחלת ניוון השרירים ALS היא מחלה חשוכת מרפא הנובעת מפגיעה בתאי העצב המוטוריים, שבאמצעותם מפעיל המוח את השרירים. מחלת ניוון שרירים ALS הינה מחלה קשה הגורמת לשיתוק המתפשט באופן הדרגתי בכל שרירי הגוף.  הגורם בסופו של דבר למוות. הפגיעה בתאים המוטוריים פוגמת ביכולת החולה להפעיל את השרירים. פגיעה זו כוללת גם פגיעה בשרירים קריטיים בהם שרירים הקשורים לתהליך הנשימה דבר העלול להוביל למות החולה.

כיום אין בנמצא טיפול למחלת ניוון השרירים הקטלנית ALS , התוקפת בעיקר אנשים מבוגרים, אך מופיעה גם בקרב צעירים “השיתוק ב-ALS נגרם על ידי ניוון ומוות של תאי העצב המוטוריים, המובילים פקודות מהמוח לשרירים. האתר הראשון שנפגע הוא קצה שלוחת תא העצב (אקסון) ” מבאר הדוקטור ערן פרלסון מהפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר “בנקודת המפגש שלו עם השריר (סינופסה), אולם עד כה החוקרים לא הבינו כיצד ומדוע זה קורה, ובעיקר: מדוע, מבין כל תאי העצב בגוף, נפגעים דווקא תאי העצב המוטוריים? הבנת המנגנונים הגורמים למחלה היא תשתית חיונית לפיתוח עתידי של תרופות עבורה.”

צוות המדענים מאוניברסיטת תל אביב, בהובלת הדוקטור פרלסון, והדוקטורנטים אריאל יונסקו רועי מימון, מנהלת המעבדה, טל פרי וסטודנטים ממעבדתו של ד”ר פרלסון, בצוותא עם  פרופ’ עודד באהר מהדסה ירושלים ועם מיגל וויל מאוניברסיטת תל אביבמציע כעת כיוון חדש ופורץ דרך שמעורר תקווה חדשה לחולי ה-ALS. בראש ובראשונה המדענים משיבים תשובה לשאלה למחלת ה-ALS פוגעת מבין כל שרירי העצב דווקא בתאי העצב המוטוריים התאים אלה הקשורים לשרירים? ממצאי המדענים מרמזים על כך שתאי השריר של חולי ALS מפרישים רעלנים שפוגעים בשלוחות תאי העצב, ובאופן זה גורמים לניוונם ולאובדן הקשר בינם לבין תאי השריר. בהמשך המחקר גילו המדענים מולקולה שחוסמת את השפעת הרעלנים, ועשויה להוות בסיס לפיתוח תרופה עתידית למחלה הקטלנית.

בתוך כך, לאחרונה פורסם כי במסגרת שיתוף הפעולה יעברו למעלה מ600 חולי ה-ALS בישראל מיפוי גנטי הרב-אתני במסגרת שיתוף פעולה בין הטכניון, העמותה לחקר ה-ALS בישראל (IsrALS), והמרכזים הרפואיים בישראל המטפלים בחולים במחלה זו, לבין המרכז לחקר הגנום האנושי בניו יורק ה- NYGC במטרת לרצף ולהוסיף מידע על החולים לשם הבנה עמוקה של המוטציות הגורמות למחלה על מנת לגלות מטרות חדשות לפיתוח תרופות לריפוייה.

השלב הראשון של המחקר שראה אור בכתב העת Journal of Neuroscience. היה פיתוח שבב סיליקון ייחודי, שעליו יכלו המדענים לגדל מערכת פעילה של תאי עצב ותאי שריר. עליהם המדענים יכלו לערוך ניסויים שלא ניתן לבצע בגוף חי. כבר בניסויים הראשונים הבחינו המדענים שתאי שריר בריאים מפרישים חומרים שגורמים לגדילת תאי העצב, אולם תאי שריר של חולי ניוון שרירים ALS גורמים לפירוק ולהתנוונות של תאי העצב. מכך המדענים הסיקו שתאי השריר של חולי ALS מפרישים רעלנים כלשהם.

בסריקת כלל החלבונים ששריר של חולה ALS מפריש בהשוואה לאלו שמפריש שריר בריא, מצאו החוקרים עלייה ברמת חלבון סמפורין, רעלן (semaphorin), המוכר כפעיל במהלך התפתחות מערכת העצבים בעובר – הוא הורס כ-50% מהאקסונים שמייצר העובר, שהם למעשה מיותרים. במצב תקין, הסמפורין פעיל בעיקר בשלב העוברי. יחד עם זה ידוע שסמפורין מצוי גם במגוון מצבים פתולוגיים או טראומתיים, כמו מחלות פרקינסון ו-ALS , ולאחר אירוע מוחי או פגיעת חוט שדרה.

ואכן, בניסוי נוסף על גבי השבב, המדענים גילו שתאי השריר החולים ב-ALS מפרישים אל המפגש עם תאי העצב כמות סמפורין ניכרת אשר תורמת להרס תאי העצב. בנוסף החוקרים מצאו כי ישנה במערכת עלייה בקולטן של הסמפורין, הקרוי NRP. חסימה באמצעות נוגדן, המונע את הקישור בין הסמפורין ל-NRP, הביאה להצלה חלקית בלבד של תאי העצב. המדענים לא הסתפקו בממצא חלקי זה, והבינו שככל הנראה מופרשים מהשריר רעלנים נוספים.

עקב הממצאים הללו המדענים תרו אחר מולקולת-על אשר תוכל לעכב את הגנים אשר גורמים לתאי השריר להפריש רעלנים שהורסים את תאי העצב. בעזרת טכנולוגיה מתקדמת של ריצוף גנטי, גילו המדענים שרמות הרעלנים צונחות כאשר יש עלייה בנוכחותה של מולקולת מיקרו-RNA ספציפית בשם miR126. הוספת המולקולה לשבב הניסוי הביאה לשיפור גדול במצב האקסונים.

בשלב החליטו החוקרים לעבור למודל חי ולכן הזריקו  לעכברים במודל ל-ALS, miR126. אז המדענים נוכחו כי מצב העכברים השתפר, הרעילות ירדה, חלה הטבה במבנה התאים ברקמת השריר ובמפגש העצב-שריר (שנהרסים ב-ALS), ומדדי כושר ההליכה של העכברים השתפרו.

החוקרים סבורים שהתגלית תהא פריצת דרך בדרך לפיתוח תרופות יעילות עבור ALS כפי שמציין ד”ר פרלסון “ובהמשך אולי תוביל התגלית גם לפיתוח תרופות למחלות נוירו-דגנרטיביות נוספות, כמו פרקינסון ומחלת אלצהיימר שבהן נהרסים תאי עצב מסוגים שונים. יתרה מכך, השבב שפיתחנו עשוי להוות כלי יעיל ברפואה מותאמת אישית: אפשר יהיה להפיק תאים מהחולה עצמו, לייצר מהם מערכות על גבי שבבים, ולבחון עליהן תגובה לתרופות שונות. כך אפשר יהיה לאתר טיפול מתאים במהירות וביעילות – מבלי לחשוף את החולה לטיפולים ממושכים שאינם מועילים, ולעתים אף גורמים לו נזק.”

קטגוריות: בריאות- כללי