תרופה פוטנציאלית לאסתמה של העור

האם תגלית ישראלית תסייע לפתח תרופות למחלות אלרגיות, כולל אטופיק דרמטיטיס אסתמה של דרכי הנשימה ? מדענים ישראלים פענחו מנגנון הגורם ל״אסטמה של העור״ – אטופיק דרמטיטיס ופיתחו אבטיפוס של תרופה פוטנציאלית שעשויה להוביל למניעת או ריפוי המחלה

מדענים באוניברסיטת תל אביב גילו מנגנון מרכזי בהתפתחותה של מחלת העור אטופיק דרמטיטיס, ופיתחו תרופה פוטנציאלית שחוסמת את המנגנון בטיפול מוצלח במודל של עכברים ותרביות של תאים אנושיים. הפיתוח יוכל ליצור תשתית לפיתוח תרופות עתידיות לטיפול בסוגים נוספים של מחלות אלרגיות כרוניות, ביניהן אסתמה של דרכי הנשימה ו-EoE – מחלה אלרגית קשה של הוושט.

סיכון לאטופיס דרמטיטיס בחשיפה לאלרגנים. המחלה מופיעה בעיקר בילדים. צילום אילוסטרציה: Pixabay lisa runnels-
סיכון לאטופיס דרמטיטיס בחשיפה לאלרגנים. המחלה מופיעה בעיקר בילדים. צילום אילוסטרציה: Pixabay lisa runnels-

חלבונים מפתח באסתמה של העור – אטופיק דרמטיטיס

לרוב מופיעה אסתמה של העור – אטופיק דרמטיטיס בגילאי הילדות. לעיתים היא ממשיכה לבגרות כמחלה כרונית. תסמיני המחלה הכוללים עור יבש או מגורה, נחלשים עם הזמן. המחלה מוחמרת על ידי גורמים אלרגניים, כחלק מהתקף אלרגיה הכולל גם נזלת אלרגית ומאפיינים נוספים, או ללא התקף אלרגיה.

מובילי המחקר הם פרופסור אריאל מוניץ  ופרופסור איתי בנהר מהפקולטה למדעי החיים. פרופ’ אריאל מוניץ ממובילי המחקר מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב מסביר כי “אטופיק דרמטיטיס, המכונה גם ‘אסתמה של העור’, היא מחלה אלרגית כרונית שגורמת סבל ניכר ל-11-7% אחוזים מהאוכלוסיה. לפי הערכות שונות לוקים בה כ-30-18 מיליון בני אדם בארה”ב בלבד. מדענים רבים סבורים שמחלה זו מהווה פתח להתפתחותן של מחלות אלרגיות נוספות, כמו אסתמה של דרכי הנשימה. במחקר זה ביקשנו לחקור ולהבין לעומק את המנגנון העומד בבסיס מחלת האטופיק דרמטיטיס, ולנסות לפתח עבורה תרופה פוטנציאלית.”

פרופסור בנהר מבאר כי מזה זמן ידוע שבמהלך התהליך הדלקתי “הגורם לאטופיק דרמטיטיס (וגם למחלות אלרגיות נוספות) משתתפים שני חלבונים מרכזיים: אינטרלוקין 13 המכונה 13-IL ואינטרלוקין 4 המכונה 4-IL. חברות תרופות בכל העולם מנסות לפתח תרופות המבוססות על חסימת שני החלבונים, ותרופה אחת כזאת אף אושרה על ידי מנהל התרופות האמריקאי (FDA) ונכנסה לאחרונה לשימוש. עם זאת, אופן הפעולה המדויק וחלוקת התפקידים בין שני החלבונים בגרימת המחלה אינם ידועים עדיין, ומרבית המדענים בתחום מתייחסים אליהם בדרך כלל כאל מקשה אחת. לפיכך, בשלב הראשון של המחקר ביקשנו להבחין בין שני החלבונים ולהבין איזה מהם הוא הדומיננטי בגרימת המחלה.”

סיכויי הצלחה בפיתוח תרופה

על מנת לזהות את הגורם המרכזי של אסטמה של העור – אטופיק דרמטיטיס יצרו המדענים מאוניברסיטת תל אביב עכברים מהונדסים גנטית אשר אינם מבטאים קולטן מרכזי שנקשר לחלבונים IL-13 ו- IL-4שם הקולטן: IL-13Rα1. המדענים גילו שהעכברים הללו עמידים למחלה: כשהם נחשפים לאלרגן שמייצר אטופיק דרמטיטיס, עכברים אלה נשארים בריאים. המדענים הסיקו מכך שהקולטן הזה חיוני להתפתחות המחלה. בשלב שלאחר מכן המדענים ניטרלו לסירוגין את שני החלבונים 13-IL ו-4-IL, והראו שהמסלול הדומיננטי להתפתחות המחלה עובר דרך קישור בין הקולטן לחלבון IL-13 (ולא ל-IL-4 ).

לאחר מכן הסתמכו המדענים על ממצאיהם כדי לפתח טיפול פוטנציאלי לאטופיק דרמטיטיס: המדענים פיתחו נוגדן ייעודי – חלבון שנקשר לקולטן הרלוונטי בעכברים, ובכך חוסם אותו ומונע את היקשרותו לכל חלבון אחר, כולל IL-13. הטיפול נוסה בעכברים במודל לאטופיק דרמטיטיס, והוכח כתרופה יעילה: העכברים החלימו מהמחלה.

התוצאות מעוררות התקווה בעכברים הובילו את המדענים לשלב בו פיתחו נוגדן שנקשר לאותו קולטן בבני אדם, ונועד לחסום את מסלול המחלה ולשמש כתרופה פוטנציאלית לאטופיק דרמטיטיס. הטיפול פורץ הדרך נוסה בהצלחה בתרביות של תאים אנושיים. המחקר ראה אור בכתב העת Science Immunology .

פרופ’ מוניץ מסכם: “המחקר שלנו מביא גישה חדשה לטיפול באטופיק דרמטיטיס ואולי גם במחלות אלרגיות כרוניות נוספות, כמו אסתמה של דרכי הנשימה ו – EoE -מחלה אלרגית כרונית קשה של הוושט שמצריכה דיאטה קיצונית. במסגרת המחקר פיתחנו נוגדן המנטרל את מסלול המחלה בבני אדם, ועשוי לשמש כתרופה עתידית. מטרתנו כעת היא לקדם את תהליך הפיתוח ובהמשך להגיע לניסויים קליניים בבני אדם.״


דילוג לתוכן