איך להימנע מטראומה

טכניקת האור הלבן: תגובה נכונה מונעת טראומה

התנגדות למציאות היא הסיבה לסבל
בוקר קריר, יצאתם בזמן מהבית לעבודה אך האוטובוס הקדים, חלף על פניכם ולא הספקתם אליו. המשמעות של זה היא שרשרת אירועים שתחילתה באיחור נוסף לעבודה, המשכה בהרעת מערכת היחסים העדינה עם הבוס וסופה לא ידוע ויכול להסתיים אפילו בפיטורין ובערעור היציבות הכלכלית שלכם.
נדמה שמעטים האנשים שיקראו לאירוע שכזה טראומה, אך אם נשים לב נגלה שבבסיס התגובה שלנו לעובדה שהאוטובוס הקדים, עומדת ההנחה כי באירוע הזה יש מימד אישי ושאנו קורבנות להתנהגות בלתי מתחשבת ופוגענית מהחיים עצמם (מגולמים בידי אוטובוס סרבן). כלומר מבחינתנו אנחנו קורבנות של המציאות ומנעד הרגשות האפשרי כתגובה לחוויה זו נע בין כעס ותסכול לבין חוסר אונים ופחד.

רגעים רבים מחיינו נראים כך. אנו נעים בעולם כמו במאים מתוסכלים שכתבו את תסריט יומם וחייהם ואז מגלים לחרדתם שהחיים משום מה מתעלמים ממנו ואדישים לחלוטין למערכת התכנונים, התפישות והאמונות שלנו. שוב ושוב יש התנגשות בין האמונה שלנו בין מה שאמור לקרות; בין תמונת החלום בראשנו ובעולם המחשבה שלנו לבין החיים עצמם.
ויותר מכך, החיים אינם אירוע אישי כלל והקוסמוס אינו נוהג להתנהל על פי צרכיו או רצונותיו של אדם אחד בתוך שלל הגלקסיות שמרכיבות את היקום. רק לנו נראה כי “העולם נגדנו” ( באופן אישי- כמובן).
במילים אחרות, מצבי הסבל שלנו קשורים ונובעים ממצב של התנגדות למציאות כפי שהיא מתוך אמונה שהיא הייתה אמורה להיות אחרת ולהתנהג אלינו אחרת.

בשיטת “האור הלבן” של שי טובלי מתייחסים לאירוע טראומטי כאירוע אותו לא יכולנו להכיל ולא היינו מסוגלים להיות בו בנוכחות מלאה ומודעת. אירוע בו המציאות התנגשה באופן כה מהדהד בציפיה המוקדמת שלנו עד כי לא היתה לנו דרך להתמודד או להגיב בצורה אינטליגנטית, יצירתית או מועילה ושקענו בסוג של הלם וניתוק מהמציאות.

זה לא חייב להיות פיגוע רב מימדים שבו נכחנו אלא אפילו רגע מהילדות בו גילינו שסודותינו הכמוסים ביותר, התגלו לילדים האחרים ושזה היומן הפרטי שלנו שמתוכו מקריא כרגע מלך הכיתה לכולם את הוידוי היוקד על אהבתנו לתמר. רגע כזה מספיק כדי ליצור בתוכנו קשרי זיכרון שיכולים לנהל אותנו שנים אחר כך. מסקנות כמו- ” אי אפשר לסמוך על אנשים”, או ” אסור לבטא רגשות כי זה יגרום להשפלה ולכאב”. מעצבות עולם שלם של מערכות יחסים עם החיים, הרבה אחרי הרגע בו הוסקו והוטבעו במוח בעקבות רשמים כאלו או אחרים והתנסויות מכאיבות.

בטכניקות תרפויטיות ניתן לשחרר טראומות ועוד אדון בכך במאמרים הבאים אך כעת בוא נבדוק- כיצד ניתן למנוע טראומה?
את השינויים והטלטלות שהחיים מביאים לא נוכל למנוע, מוות, אובדן מכל סוג, נטישה, כאב- כל אלה הם חלק מהנביעה והזרימה הטבעית של החיים. אבל התגובה לאירוע כן יכולה לקבוע את מידת השפעתו עלינו ואם יהפוך להיות אירוע מכונן באורח שלילי על חיינו.

נגה סיני, סמנכ"ל "האור הלבן" של שי טובלי, מארגנת הפעילות בישראל ומנחה בכירה בשיטה.
 נגה סיני, סמנכ”ל “האור הלבן” של שי טובלי, מארגנת הפעילות בישראל ומנחה בכירה בשיטה.

אז ההמלצה הראשונה היא:
אל תקפאו ואל תתכווצו! נשמו
אפשרו לרגשות לזרום באופן טבעי בחופשיות
הדבר הראשון שקורה וגורם לחוויה הטראומטית שלנו הוא שאנחנו קופאים- אנו עוצרים את הכל מבפנים כדי להימנע מהכאב ולא להרגיש דבר. אנו כה חוששים מכאב, עד כי אנו הופכים אותו לסבל. ההתנגדות רק מחמירה את המצב. ברגע מאתגר- עשו את ההפך- נשמו והרגישו. כאב הוא דבר מכאיב אך התנגדות תגרום לו להישאר לנצח כהטבעה בתוכנו. לתת לרגש הקשה לנכוח משמעו להביא אותו עד קצהו. לרגש יש גבול והוא יכול להסתיים. תנו לו.
כשאנו רוכשים חכמת חיים, אנו מבינים כי חלק מהאיזון של החיים הוא כאב- הוא חייב להגיע בזמן כזה או אחר, זהו חוק יקומי. כאשר אתם מאפשרים את זרימת הכאב, אז גם הוא חולף.

נגה סיני, סמנכ”ל “האור הלבן” של שי טובלי, מארגנת הפעילות בישראל ומנחה בכירה בשיטה.
מאמר זה נכתב בהשראת שיטת ה”אור הלבן” וספר “האור הלבן”- מדריך לאושר מעשי מאת שי טובלי . למידע נוסף. 


דילוג לתוכן