איך נלמד את ילדינו על העולם האמיתי ?

כיצד ללמד את הילדים להיות צרכנים ביקורתיים לגבי התקשורת ?

רוב הילדים צורכים תקשורת במשך שעות רבות ביום בשגרה ובוודאי בזמן החופשה. התמונות המציפות אותם מדי שעה ושעה ממסך הטלוויזיה, המחשב או הפלאפון נראות אמיתיות. גם אנחנו כמבוגרים נוהגים לומר כי ‘תמונה אחת שווה אלף מילים’ ונוטים להאמין למה שאנחנו רואים, אז איך נלמד את הילדים להיות צרכנים ביקורתיים

ילדים צופים בטלוויזיה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc 2.5-sa-by. צילום: dOlivier Epron
ילדים צופים בטלוויזיה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc 2.5-sa-by. צילום: dOlivier Epron

ילדים צעירים רואים את הטלוויזיה כחלון קסם למציאות המראה להם כיצד נראה העולם, כיצד נראים אנשים, אירועים ומקומות שונים שאינם מוכרים. הילדים צופים בדברים ומאמינים שכך הם פני הדברים. אין להם ניסיון או ידע מחוץ לטלוויזיה בכדי להשוות ולבקר את הנצפה. יתרה מכך, ברוב המקרים הם נחשפים לתכנים לבדם ולכן גם אין מבוגר אחראי שיוכל להסביר ולתווך להם את התמונות למול המציאות ‘שם בחוץ’.

אחד החששות המרכזיים הוא אופן הייצוג של התנהגויות שליליות כגון: אלימות, מין או צרכנות. האלימות למשל, מוצגת בכל תוכנית טלוויזיה הפונה לילדים ו/או למבוגרים כאחד. האלימות נראית אמיתית ודרמטית, היא מהווה בסיס לפתרון בעיות ומאפשרת לראות את ההבדל הקיים בין הטוב והרע, החלש מול החזק. האלימות מושכת את תשומת הלב של הילדים ומרתקת אותם, אך הם אינם רואים את האלימות באופן רחב ומהותי: הם אינם רואים את הנסיבות שגרמו לאלימות ולא את התוצאות וההשלכות שלה ולכן נוטים להאמין כי אלימות אכן נחוצה וחיונית במצבים שונים במציאות, כפי שהיא נראית על המסך.
גם הייצוג של יחסים, זוגיות ורומנטיקה נראים מוחשיים על המסך אך אין קשר בין הנצפה לבין המציאות בחברה. במציאות היחסים אינם הרמוניים ומושלמים, הריבים לא נראים כל כך יפים, הבעיות בזוגיות אינן נפתרות בקלות והמשפחה לא מושלמת כמו בסרטים או בפרסומות.

הצופים הצעירים נוטים להאמין שמודלים אלה מתקיימים במציאות ואין להם את הכלים להבין את ההבדל. לכן הם חווים אכזבה במצבים חברתיים שונים שאינם תואמים לאידיאל על המסך. זאת כיוון שהחיים האמיתיים מורכבים יותר, מסובכים יותר ויפים פחות.

בשנים האחרונות נוצרים תכנים מגוונים ובהם ריאליטי המקשים יותר על האבחנה בין מציאות ובדיון עבור מבוגרים ועל אחת כמה וכמה עבור ילדים. האופן שבו נראות הדמויות, היחסים המוצגים בין הדמויות ואופן ההתנהגות שלהן נתפס כאמיתי והחשש הוא שכך ילדינו יתפסו את ההתנהגות המקובלת והלא מקובלת בחברה ויתנהגו בהתאם בעצמם בסביבה החברתית שלהם.

אז איך מלמדים את הילדים להיות צרכנים נבונים?
ראשית עלינו להכיר את התכנים שהילדים צופים בכדי לדעת למה הם נחשפים. עלינו לשוחח עם הילדים על המסרים העולים מהתכנים ולהסביר להם מה אמיתי ומה בדיוני, מה נכון ולא נכון. לדוגמא עלינו להסביר להם שאין אנשים שיש להם כוחות על כמו סופרמן או ספיידרמן, אנשים רגילים אינם עפים בשמיים ומצילים את העולם. עלינו להתאים את הדיאלוג לגיל הילדים, לניסיון שלהם בחיים ומול המסכים ולעזור להם להבין כיצד לצרוך את התכנים ולקשרם לחיים האמיתיים, שאינם נראים כמו בסרטים.

מאת: ד”ר שלי גפןד”ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ’ פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.