מחקר חדש: חלק מהנסקרים מעדיף באופן עקבי את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר ולא את העדפתם האישית
בימים אלה של בחירות ובחירות חוזרות אנו מוצפים בסקרים רבים. מה השפעתן של תוצאות סקרים על טיב הבחירה שלנו ? ממצאי מחקר חדש העלו שנבדקים העדיפו מועמדים שזהו למירב הקולות על פני אלה שהעדיפו- כך עולה ממחקר חדש שבדק, באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית, מהי מידת ההשפעה של סקרי דעת קהל על בחירות
כיצד משפיעים הסקרים על הצבעתנו והאם ניתן להשתמש בסקרי דעת-קהל כדי להשפיע על ההתנהגות שלנו? הסטודנט רועי פיירסטין מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתם המשותפת של החוקרים פרופ' קובי גל מהאוניברסיטה וד"ר רשף מאיר מהטכניון, חוקר שאלה זו באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית.
במהלך מחקרם הציגו החוקרים לאלפי נבדקים סקרים שונים על בחירות של נציגים דמיוניים ואספו מידע כיצד בחרו להצביע. הנבדקים קיבלו תשלום בהתאם למידה שהעדיפו את הנציג שנבחר, כשהם אינם רואים את ההעדפות של המצביעים האחרים. החוקרים בנו מודל תיאורטי המאפשר לחזות כיצד יצביע כל נבדק במגוון רחב של סיטואציות, לאחר צפייה במספר קטן של הצבעות. המודל מגיע לרמת דיוק גבוהה ומספק תובנות לגבי השיקולים המנחים את הצבעתם של אנשים שונים.
המחקר, שמומן על ידי הקרן הישראלית למדע שופך אור חדש על האופן שבו מצביעים אנשים בצורה אסטרטגית תחת אי-ודאות, וצפוי להשפיע על האופן בו אנו תופסים את הקשר בין סקרי בחירות להצבעה בפועל.
רוב האנשים מנסים לאזן בין מידת ההעדפה שלהם למועמד לבין סיכוייו לנצח על פי הסקר, כשחלקם מעדיף באופן עקבי את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר. לדברי החוקרים, זוהי הדגמה מפתיעה ל"אפקט המנצח" (Bandwagon effect), המתגבר על שיקולים רציונליים וגורם לחלק מהאנשים להתעלם לחלוטין מהעדפותיהם האישיות ולהעדיף את המועמד המוביל בסקר. באופן מעניין, כאשר הנבדקים התבקשו לתאר את אופן ההצבעה שלהם, הם טענו שאינם עושים זאת, בניגוד גמור להתנהגות שלהם בעת הניסוי.
