איכות קולונוסקופיה נמוכה ופספוס אבחוני של פוליפים

ציוד לבדיקה אנדוסקופית- קולונוסקופיה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Gilo1969
ציוד לבדיקה אנדוסקופית- קולונוסקופיה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Gilo1969

בדיקות קולונוסקופיה הן כלי חשוב באבחון מוקדם של סרטן המעי הגס. מחקר חדש מצביע על שיעור גבוה בהחמצות של פוליפים אדנומטוטים במעי הגס הקרויים אדנומות.

פוליפים במעי, טומנים בחובם סיכון להתפתח לגידולים ממאירים סרטניים. לפיכך, נודעת משמעות רבה להליך קולונוסקופיה שמאפשר לאבחן ולטפל בפוליפים מבעוד מועד, ולהפחית את שיעורי התחלואה בסרטן המעי הגס. קולונוסקופיה הינה בדיקה אנדוסקופית, שבה מוחדר דרך פי הטבעת למעי הגס ועד התוספתן צינור שבראשו מצויה מצלמה זעירה המציגה בפני הרופא את מצב מערכת העיכול התחתונה. צילום זה מאפשר לאבחן מצב רפואי וגם בו בעת כשמאותרים פוליפים לטפל בפתולוגיה באמצעות הצינור שמאפשר כריתה מיידית של פוליפים אלה. בדיקת קולונוסקופיה וירטואלית, בשונה מבדיקה זו, היא בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת C.T ולכן אינה מאפשרת טיפול.

ההכנה לקולונוסקופיה מצריכה צום, שתייה של נוזלים רבים שמיועדים להביא להתרוקנות אופיטימלית של חלל המעי הגס משאריות הפרשה צואתית. לעיתים הליך הניקוי אינו מספק ולכך איתור האדנומות לקוי ונדרשת בדיקה חוזרת.

איכות קולונוסקופיה נמוכה ופספוס אבחוני של פוליפים

על רקע העובדה כי לא קיימים קווים מנחים הממליצים לגבי מרווח הזמן האופטימלי לביצוע של בדיקת קולונוסקופיה חוזרת לאחר שבדיקת הקולונוסקופיה הייתה לא ברורה בשל הכנה לקויה לבדיקה, ביקשו החוקרים במחקר זה, לזהות את הגורמים הקשורים לביצוע חוזר מוקדם של הבדיקה ולבחון את שיעור ההחמצות באיתור אדנומות בהקשר זה.

לשם כך בחנו החוקרים בדיקות קולונוסקופיה של  12,787 נבדקים שעברו בדיקה. מתוכם מצאו החוקרים כי 3,047 נבדקים לא עברו את הבדיקה באופן אופטימלי (בדיקה עם יכולת נמוכה או סבירה בלבד להבחין בממצאים פתולוגיים).

ממצאי המחקר שפורסם בכתב העת  Gastrointestinal  Endoscopy העלו כי מבין 3047 הנבדקים, רק 17% (505 נבדקים) ערכו בדיקה חוזרת למרות שהאבחון היה לקוי בשל הכנה לא טובה לבדיקה, בתוך פרק זמן של עד שלוש שנים מהמועד של הבדיקה הראשונה.  הגורמים שנמצאו כקשורים לבדיקה חוזרת כללו היו ביצוע לקוי של איתור הפוליפים במעי  ומציאת פוליפ .

ניתוח ממצאי הבדיקות של 216 נבדקים שערכו בדיקה חוזרת עם הכנה טובה, נמצא 198 אדנומות, שמתוכן 83 נראו רק בבדיקת הקולונוסקופיה השניה. ממצא זה מצביע על שיעור של 42% בהחמצות איתור האדנומות. השיעור של החמצת אבחון האדנומות המתקדמות (החמורות יותר) היה 27%  .

לגבי בדיקות קולונוסקופיה שבוצעו לאחר פחות משנה ממועד הבדיקה הלא תקינה הראשונה, נמצא כי שיעור החמצות/”פספוסים” באבחון האדנומות היה 35% ושל האדנומות המתקדמות היה 36%.

חרף המגבלות המתודולוגיות הנגזרות מעצם היותו של המחקר רטרוספקטיבי ומבוסס על מדגם ממקום אחד, מסקנות החוקרים לאור הממצאים הן כי למרות שמיעוט של נבדקים עוברים בדיקת קולונוסקופיה חוזרת לאחר הבדיקה הראשונית שנעשית לאחר הכנה לקויה, שיעור ההחמצות האבחוניות לגבי קולונוסקופיה שנעשתה עם הכנה לקוי היה גבוה, דבר המרמז לדעת החוקרים על כך שהכנה לא מיטבית מפחיתה את יעילות הקולונוסקופיה. ממצא זה מצריך לדעתם הסקנת מסקנות האם לשנות את ההנחיות המתייחסות להפרש בין הבדיקה הראשונית הלקויה לבדיקה החוזרת באופן שיחישו את הבדיקה החוזרת.