אינטליגנציה רגשית והתמודדות עם קשיים

מחקר ישראלי חדש שפורסם לקראת יום האהבה מעלה : “בן זוג בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה לא מבטיח גן של שושנים”

* לקראת יום האהבה (valentine’s day) שיצויין ביום ו’, מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, בשיתוף אוניברסיטת סנטרל פלורידה מגלה שתכונותיהם של אנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יאפשרו להם להתמודד עם בעיות זוגיות בצורה טובה יותר וכתוצאה מכך להיות יותר שבעי רצון בחיי הנישואין. לדאבונם של בני הזוג- הם לא ייהנו מתכונות אלה באותם מצבים*

לקראת יום האהבה (valentine’s day) שיצויין ביום שישי הקרוב, בשורה לשנואים הטריים: התחתנת עם בעל/ת אינטליגנציה רגשית גבוהה? זה לא מבטיח שתתמודדו עם משברים בצורה יעילה, או שזה ישפיע על רמת שביעות רצונכם מחיי הנישואין, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Family Psychology. “אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה שתופס את יכולת ההתמודדות הזוגית שלו ושל בת הזוג שלו כטובה, לאו דווקא יהיה מודע שזו לא חושבת כמוהו. מצב זה בעייתי משום שהוא יוצר ציפיות ותפיסות שמפריעות לזוגיות”, אמר פרופ’ משה זיידנר, המנהל המדעי של המעבדה לחקר בין-תרבותי של אישיות ורגש באוניברסיטת חיפה.

השנה הראשונה לחיי הנישואין טומנת בחובה מצבים רבים שעלולים להוות גורם לחץ: הגדרה מחדש של תפקידים ושל קשרים קיימים או קבלת מצבים שעד כה נחשבו לזמניים כמשהו קבוע. היכולת להתמודד ביחד עם בעיות על רקע מצב זה דורשת לעיתים מסוגלות גבוהה של הבנת האחר והיא משפיעה על שביעות הרצון של בני הזוג מחיי הנישואין ועל הזוגיות בכלל. לכן החליטו פרופ’ זיידנר וד”ר איריס קלודה מהחוג לייעוץ והתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ’ ג’ראלד מאת’יוס מאוניברסיטת סנטרל פלורידה, לבדוק אם רמת האינטליגנציה הרגשית משפיעה על יכולת ההתמודדות הזוגית במצבי לחץ של זוגות נשואים טריים, וכיצד זו תשפיע על שביעות הרצון מחיי הנישואין.

במחקר השתתפו 100 זוגות הטרוסקסואלים בשנה הראשונה לחי הנישואין בגילאי 20-32, שעברו מבחני אינטליגנציה רגשית. כדי להעריך את אופן ההתמודדות של בני הזוג במצבי לחץ הדורשים התמודדות זוגית, נתבקשו הנבדקים לדרג כיצד לדעתם הם מתמודדים עם מצבים כאלה, וכיצד מתמודדים איתם בני/ות זוגם. הזוגות נשאלו על צורת התקשורת במצבי לחץ (אם הם או בן הזוג מודיעים שנמצאים כרגע בתקופה לחוצה או מנחים את השני כיצד לסייע), ביטויי תמיכה זוגית (אם הם או בן הזוג תומכים ומעודדים), האצלת סמכויות וחלוקה בנטל המשימות (אם הם או בן הזוג ייקחו על עצמם לבצע משימות מסוימות כדי להקל על השני) ועוד.

מהממצאים עולה כי ככל שרמת האינטליגנציה הרגשית של האדם הייתה גבוהה, כך עלתה שביעות הרצון שלו מחיי הנישואין. כמו כן, נמצא כי בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה תפסו את יכולת ההתמודדות שלהם עם קונפליקטים, היכולת שלהם לסלוח לבן הזוג בקלות והתמודדות הזוגית המשותפת שלהם ושל בני/בנות הזוג כגבוהה יותר בהשוואה לנבדקים ללא אינטליגנציה רגשית גבוהה.

אולם, למרות תפיסתם האופטימית של בעלי אינטליגנציה רגשית את המציאות הזוגית, לא נמצא שום קשר להשפעה של רמת האינטליגנציה הרגשית של אחד מבני הזוג על יכולת ההתמודדות הזוגית בפועל, וגם לא על שביעות רצונו של בן הזוג מחיי הנישואין. “רמה גבוהה של אינטליגנציה רגשית מיטיבה עם בעליה בלבד ולא מקרינה על בן הזוג או על אופן ההתמודדות של השניים עם במצבי לחץ”, אמר פרופ’ זיידנר. לדבריו, תופעה זו נקראת ‘אפקט השחקן’, והיא עומדת בניגוד להנחות רווחות עד היום לפיהן יכולת גבוהה של אינטליגנציה רגשית אצל אחד מבני הזוג כן “עוברת” באופן מסוים לשני.

לדברי החוקרים, הסבר אפשרי לממצאי המחקר היא נטייתם של בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה להיות מרוצים מעצמם ולכן לראות את המציאות הזוגית דרך משקפיים ורודות יותר. הם יעריכו את המאמץ המושקע על ידם ועל ידי בני זוגם בהתמודדות זוגית כגבוה, לעיתים אולי אף יותר ממה שהוא באמת. הערכה זאת עלולה להיות מטעה ובמקרים כאלה תשפיע לרעה על שביעות הרצון של בן הזוג מחיי הנישואין.

“אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה שתופס את יכולת ההתמודדות הזוגית שלו ושל בת הזוג שלו כטובה, לאו דווקא יהיה מודע שזו לא חושבת כמוהו. מצב זה בעייתי משום שהוא יוצר ציפיות ותפיסות שמפריעות לזוגיות”, מסכם פרופ’ זיידנר שנמצא בימים אלה בתכנון המחקר הבא בו יבחנו מדדים התנהגותיים של בני זוג בעת התמודדות עם מצבי משבר.