כיצד עלינו כהורים להתמודד במצבים בהם התקשורת גורמת לילדינו להרצות להיות "כמו כולם ?
כולנו מכירים את הניסיון של ילדינו להשיג משהו, תוך ניצול התירוץ השכיח והמוכר "לכולם יש/לכולם קנו/לכולם מרשים". לילדים יש נטייה לרצות ולחמוד דברים שהם רואים בסביבתם הקרובה… זה טבעי וסביר לרצות דברים שאינם בידינו אבל לא בטוח שהסיבה לרכישה צריכה להיות מבוססת על שיקולים והחלטות של אחרים. הילדים חיים בסביבה חברתית המציבה אותם למול גירויים מתמידים בשל החשיפה למוצרים שרכשו חבריהם. הם מצויים בתחרות גדולה בסביבתם המובילה אותם לרצון לרכוש מוצרים חדשים: הם רוצים להיתפס כחדשניים, כבעלי יכולת וכמתקדמים בין חבריהם. הם גם נתפסים כמומחים בעיני הוריהם המתייעצים עמם בכל רכישה של מכשיר טכנולוגי חדש הביתה.
התקשורת,מצידה, מספקת מוצרים ושירותים המתעדכנים מזמן לזמן ומזמנים רכישות רבות הכרוכות בכסף, זמן, מיומנויות הפעלה ועוד. למשל חברות הסלולר יוצאות עם מכשירי טלפון נייד חדשים חדשות לבקרים הנראים אחרת, מתופעלים אחרת וממלאים צרכים שונים. למשל חברת אפל הוציאה לאחרונה מכשיר אייפון חדש (שלא ברור במה הוא שונה מקודמו) ואפילו מיני אייפד. לצערנו הרב התקשורת הבינה את העסק והיא פונה אליהם ישירות כצרכנים מרכזיים המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות בבית בכלל ובפרט בכל הקשור לאמצעי תקשורת ולטכנולוגיות חדישות. כמעט כל ילד יכול להתפאר בחדר טכנולוגי ומאובזר במיטב המכשור הקיים בתחום ומאפשר בילוי ממושך בחדר ללא יציאה ממנו. זאת פרט להאכלת הילד מפעם לפעם (את זה התקשורת עדיין לא מספקת..). התקשורת משכנעת אותם להמשיך ולקנות ואף מבטיחה להם שיקנו את עולמם החברתי. איש לא מספר להם שזו לא האמת אלא רחוק ממנה.
התקשורת מנסה לגרום לילדינו לרכוש מוצרים אלה בטשטוש מתמיד בין רצון וצורך. אנחנו רוצים לקנות אייפד חדש… האם אנחנו באמת צריכים אותו? אילו צרכים הוא ממלא עבורנו? האם הקודם כבר לא מתאים? הילדים לרוב אינם נוהגים לחשוב לעומק האם יש להם צורך במוצר, האם הוא נותן מענה לצורך כלשהו בחייהם, כמה המוצר עולה ועוד אלא מקבלים החלטות במהירות ולעיתים מהבטן ולא מהראש. פעמים רבות ההחלטה תלויה באנשים הקרובים לילדינו, משמע החברים (שהוריהם הקדימו ורכשו עבורם מוצרים חדשניים לפנינו..).
המילה 'כולם' היא מילת קסם העובדת על אנשים רבים ובהם הורים. כולנו מבועתים מהמחשבה שילדינו יהיו שונים או חריגים. כולנו רוצים שהאחרים יעריכו אותם ויתפסו אותם באופן חיובי. לכן חלקנו נגררים למצבים שבהם ידנו תהיה קלה על ההדק ונרשה דברים שלא היינו מרשים במציאות אידיאלית ללא האחרים. זאת למרות שאין כל רציונל מאחורי הסכמה זו מבחינת הוצאה כלכלית, פרקטית או טכנית. גם התקשורת עובדת רבות על אפקט העדר ומנסה לשכנע את ילדינו מעל ראשינו שכדאי להם 'להיות בעניינים' והמשמעות היא לרכוש מוצרים חדשניים במחיר מופקע שאין להם כל צורך אמיתי בהם בחייהם הצעירים.
אז מה עושים?
שוב אנחנו נדרשים לגייס את עצמנו כהורים ולחזור לתפקד כמבוגרים אחראים. עלינו ליצור דיאלוג עם הילדים ולהעלות לדיון את היתרונות והחסרונות ברכישת המוצר. עלינו לעזור להם להבין מה מידת החיוניות שלו בחייהם, מהן העלויות הכרוכות ברכישה ובאחזקה של מכשיר זה והערך המוסף שלו עבורם בעינינו. אין ספק שישנם מצבים שבהם נחליט על רכישת המכשיר, אבל עלינו לעשות זאת מהסיבות הנכונות והברורות לנו ולילדינו. תהליך זה יכול גם ללמד אותם צרכנות מהי באופן כללי ולהקל על הבקשה הבאה שתגיע עלינו לטובה (בקרוב..)
בסיכומו של דבר, 'כולם' הוא חשוב והוא חיוני להצלחת ילדינו ולהתפתחותם החברתית והנפשית אבל הוא לא תירוץ מתאים לכל רצון או גחמה שלהם, בשל הידיעה שזה עלול לעבוד עלינו!
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.
