שאלות רבות עולות לגבי אינדיקטורים ומדדים הקשורים לתחום החינוך באשר ליכולת ניבוי של הצלחה ורווחה כלכלית, השתכרות ותעסוקה. מחקרים רבים שנערכו דנו בשאלות המדד המשפיע ביותר על הצלחה בהשלמת תואר אקדמי. יעילות פסיכומטרי או בגרויות כמנבא להשלמת תואר אקדמי לדוגמה. מחקרים אחרים התמקדו בשאלות הנוגעות לבחינת הקשר בין מדד ציוני הערכה כמו בחינות בגרות או פסיכומטרי כמנבאים הכנסה גבוה. אם כן, עד כמה משפיעים הציונים בבחינות הבגרות או במבחן הפסיכומטרי על ההצלחה שלנו בחיים ופוטנציאל ההשתכרות שלנו? מחקר חדש מגלה כי היקף בחינת הבגרות, כמות יחידות הלימוד וציון הבחינה נמצא כגורם אשר מנבא את יכולת ההשתכרות הרבה ביותר מבין כלל מקצועות הבגרות. זאת גם בקיזוז משתנים אחרים וגם בקרב תלמידי הפריפריה והמרכז.
המחקר נערך על ידי מדענים במכון שורש. הפרופסור דן בן דוד ממכון שורש והפרופסור איל קמחי, סגן הנשיא פרסמו לאחרונה מאמר בנושא הנוגע לאיכות ההשכלה והשכר העתידי. במחקר שכותרתו :השפעת איכות הבגרות במתמטיקה במרכז ובפריפריה מצאו המדענים כי הפער בשכר החודשי בין שכירים שלמדו בתיכונים במרכז הארץ בהשוואה לאלו שלמדו בפריפריה נובע במיוחד מהיקף וציון בחינת הבגרות במתמטיקה.
יח"ל וציוני בגרות במתמטיקה מנבאים שכר גבוה
מבחני הבגרות ובחינת הפסיכומטרי, ציוני התואר ומדדים אחרים משמשים ככלי של מדענים לנסות לאמוד את הצפי להצלחה כלכלית, השתכלות והשתלבות מקצועית. מספר יחידות הלימוד וציוני הבגרויות נמצאו כמנבאים הצלחה בהשלמה של תואר אקדמי וכקשורים למדדים אחרים. ממצאי המחקר שנערך במכון שורש על ידי פרופסור בן דוד וקמחי העלו כי קיימים הבדלים בשכר שמגיעים לכדי 11% בין אנשים שלמדו בצעירותם בבית ספר תיכון במרכז הארץ לבין אלו שלמדו בתיכון בפריפריה.
המחקר העלה כי בניטרול של משתנים המשפיעים על השכר, בחינות הבגרות במתמטיקה עלה כמאפיין המשפיע באופן הטוב ביותר את פוטנציאל ההשתכרות. זאת יותר מבחינות בגרות אחרות. המדענים מצאו כי היקף בחינת הבגרות משפיע על ההכנסה בגיל מבוגר.
תלמידי התיכון באזור המרכז עשו בגרות במתמטיקה בהיקף יחידות לימוד רב יותר ובציונים גבוהים יותר. מאפיין זה הוא שנמצא כגורם היסודי המשפיע על פוטנציאל השכר בשלב מאוחר יותר. בהתאם לכך גם מצאו המדענים כי תלמידי פריפריה עם ציונים גבוהים ומספר יחידות לימוד גבוה באופן דומה לאלו של תלמידי התיכון במרכז, היו בעלי השכלה דומה לאלו במרכז.
המחקר התבסס על קובץ מידע אנונימי מהלמ"ס, לרבות נתוני משרד החינוך והמרכז הארצי לבחינות ולהערכה הכולל מליון פריטים של ישראלים שנולדו בין 1978 לשנת 1985. הללו עבדו כשכירים בין 2012 לבין 2016. זאת בהתבסס על נתוני תלמידי תיכון. נתונים אלה כללו את ציוני הבגרויות שלהם והתארים שסיימו במוסדות הלימוד השונים. במחקר הושוו נתונים אלה עם נתונים דמוגרפיים וסוציו אקונומיים.
כלומר לסיכומו של דבר פערי השכר בין הפריפריה לבין אזור המרכז היו קשורים להיבטים של לימודי הבגרות. כשהללו מצטמצמים, פערי השכר נמוכים יותר. לכן המדענים מציעים לשפר באופן משמעותי את בתי הספר בפריפריה. בכלל זה יש לשים דגש על שיפור איכות לימודי המתמטיקה בפריפריה. זאת על בכדי לספק לתיכוניסטים אפשרויות טובות יותר להשתלבות בשוק העבודה ובשכר גבוה, תוך צמצום הפער עם אזור המרכז.
