בזיליקום עמיד לכשותית – שיתוף פעולה פורה בין אוניברסיטת בר-אילן לחברת הזרעים "זרעי ג'נסיס"
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן בשיתוף חברת "זרעי ג'נסיס" הצליחו לפתח זני בזיל מתוק (בזיליקום) מסחריים חדשים בעלי עמידות למחלת הכשותית הנגרמת ע"י אצה דמוית פטריה. דבר המהווה בשורה עולמית הן למגדלים והן לצרכן שמקבל מוצר ללא כימיקלים. באמצעות "BIRAD –חברה למחקר ופיתוח" (חברת היישום של אוניברסיטת בר-אילן) החוקרים הגישו פטנט שהתקבל בימים אלה על הגילוי והשיטה.
מחלת הכשותית נתגלתה בישראל לראשונה בשנת 2012. תסמיני המחלה התבטאו בעיוות בעלים, כלורוזה (אבדן צבע עד הצהבה), הופעת נבגים בצבע שחור בצד התחתון של העלים ובשלבים מתקדמים צריבה ונשירת עלים.
ישראל הינה אחת מהיצואניות הגדולות של צמחי תבלין טריים בעיקר לאירופה, רוסיה ומעט לארה"ב. מירב הגידול מתבצע באזורים חמים כגון הערבה, בקעת הירדן, עמק בית-שאן ובנגב. שוק התבלינים הטריים מוערך בייצוא של קרוב ל-70 מיליון יורו בשנה כש-50% ממנו מבוסס על הבזיל.
הופעת המחלה באזורי הגידול היוותה גורם מאיים על הענף בעיקר בשל העובדה שמשך זמן האחסון של התוצרת במארזי השילוח הביאה ליצירתם של תנאים אופטימליים להופעת המחלה. במקרים רבים הופיעה המחלה משום שבזמן הקטיף הייתה המחלה בשלב 'רדום' ולא הובחנה. כיום, דרך ההתמודדות העיקרית שעומדת בפני החקלאים היא שימוש בתכשירי הדברה. אך עם זאת, בתוך פחות משנה להופעת המחלה בארץ החלה להופיעה עמידות של הפטרייה, כך שכיום חלקם הגדול של התכשירים כלל אינו יעיל. קשיים רגולטורים בהחדרת תכשירים חדשים לשוק, כמו גם הגבלת שימוש בחלק מהתכשירים בשל שארתיות של חומרי הדברה בתוצרת, אינם מקלים על המגדלים.
בעקבות הופעת המחלה הקים משרד החקלאות מיזם חוס"ן "כשותית הבזיל" בו פנתה מועצת הצמחים באמצעות דיויד סילברמן (שה"מ, שרותי הדרכה מקצועיים) לחוקרים מתחום הבזיל ומחלות הצמחים במכוני המחקר והאוניברסיטאות. במסגרת זו, פעל צוות המעבדה למחלות צמחים באוניברסיטת בר-אילן שבראשות הפרופסור יגאל כהן ודר' יריב בן-נעים לחקור את גורם המחלה. המעבדה הציגה מספר פתרונות פיזיקלים להפחתת המחלה (כגון, שימוש בתאורה לילית לעיכוב יצירת נבגים, חימום סולארי לקטילה יעילה של המחלה, וכן סיחרור אוויר בבית הצמיחה).
במקביל למחקר זה החלה המעבדה במחקר עצמאי בניסיון לאתר מקורות עמידות גנטיים למחלה. נכון להיום, לא קיימים זני בזיל מתוק עמידים למחלה. במספר מחקרים שנערכו לאיתור מקורות עמידות, לא נמצאה כלל עמידות במין O. basilicum, לא בזני-הבר ולא בזנים המסחריים. לעומת זאת, עמידות נמצאה דווקא במינים אחרים השייכים לסוג Ocimum אך מינים אלו שונים בתכלית מן הבזיל המתוק והם מציגים תכונות מראה וארומה שונות ומגוונות ואף אינם מכליאים אתו כלל בשל ריחוקם הגנטי.
בסריקת עמידות למאות טיפוסי-בר אותרו מספר קוים בעלי עמידות גבוהה למחלה. מספר ניסיונות להכליאם עם הבזיל המתוק הביא להצלחה מסוימת, אולם כל בני-הכלאיים שנוצרו היו עקרים לחלוטין. כדי להתגבר על מחסום עקרות זה פעלו החוקרים לחילוץ עוברים מתוך השחלה המנוונת. שיטה זו מתבססת על גידול של רקמת העובר במצע מנותק מהשחלה והיא פותרת את תלות העובר בהזנה של צמח האם אשר מסתיימת בהפלתו. בשיטה זו הצליחו החוקרים לפתח פרוטוקול עבודה בבזיל שמצליח במספר מיני-בר ובשיעורי הצלחה גבוהים. החוקרים הצליחו להעמיד מספר צמחי מכלוא בין-מיני ולבצע אינטרוגרסיה של הגן לעמידות לתוך המין המסחרי. הקווים שהתקבלו עמידים לכשותית באופן מוחלט ובעלי פוריות. החוקרים הגישו פטנט שהתקבל בימים אלו על הגילוי והשיטה.
חברת 'זרעי ג'נסיס' הינה חברה זרעים מובילה הפועלת מעל 20 שנה בייצור, שיווק וטיפוח זרעי ירקות וצמחי תבלין אורגניים . בשיתוף פעולה של BIRAD , חתן פרס ישראל לחקלאות הפרופסור יגאל כהן ודר' יריב בן-נעים מהמחלקה למדעי החיים, יחד עם -'זרעי ג'נסיס', קם פרויקט משותף לתוכנית השבחה גנטית בעלת הכוונה מחקרית שמטרתה העברת תכונת העמידות ממני בר שונים לזני בזיל מתוק מסחריים. התכנית התמקדה בין היתר גם ביישום של תכונות חדשות, כגון- עמידות בפני מחלות קרקע, פגעי קור, וחיי מדף. בנוסף, בשיתוף פעולה עם דר' מיכל וייטמן ודר' רעות כהן מהיחידה למס-ספקטרומטריה מהמחלקה לכימיה בוצעו אנליזות כימיות לשיפור פרופיל הארומה של הזנים.
ד"ר פרנסיס שליט, סמנכ"ל פיתוח עסקי של ביראד מסרה: "ביראד (חברת היישום של אוניברסיטת בר-אילן) גאה להשתמש בידע והניסון הנצבר של פרופ' יגאל כהן מומחה בעל שם עולמי לפיתופתולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל לחקר החקלאות, על מנת להיטב עם החקלאות (והחקלאים ) בישראל ובעולם כולו. פיתוחיו יוצאי הדופן עזרו ועוזרות להיטיב בבעיות עולמיות שפוקדות את עולם החקלאות – מחלות צמחים הנגרמות כתוצאה ממזיקים.ישנה מחשבה לשכלל את השיטה הייחודית של כהן וצוות המעבדה שלו שהביאה לפיתוח זני בזיל עמידים גם לגידולים אחרים".
פרופ' יגאל כהן הוסיף וציין כי "זוהי תגלית ראשונה בעולם בבזיליקום. זה נעשה בעבר בעגבנייה ובכותנה באופן נדיר".
על בסיס הידע והרקע הגנטי שאותר, החלה חברת "זרעי ג'נסיס" לשווק זני בזיל החדשים תחת השם 'Prospera' (שילוב בין שם המחלה Peronospora ל-prosperity, שגשוג) והם מהווים פריצת דרך חסרת תקדים בכל הקשור לעמידות כנגד מגפת הכשותית. זנים אלו נמצאים בהליך בדיקה בארץ וברחבי העולם ונבחנים למידת ההתאמה לשיטות הגידול השונות. בימים אלה, החלה חברת ג'נסיס לייצר את הזרעים בתנאים אורגנים בקנה מידה מסחרי על מנת לשווקם בארץ ובעולם. הצמחים נשתלו בחוות הייצור של החברה בעמק יזרעאל, והזרעים יופקו במפעל הייצור של החברה באשלים שבנגב.
איציק ניר, הבעלים של חברת "זרעי ג'נסיס הוסיף: " את צמח הבזיליקום מזנים שונים מגדלים בהיקפים של אלפי דונמים בשטחים פתוחים, במנהרות ובחממות בכל אזורי העולם החמים ובהיקפים הגדולים במיוחד באיטליה . שמו הבוטני 'Ocimum basilicum התקבל מהשם היווני הקדום okimon (ריח) ו- basilikon (מלך) או 'מלך הריח' . ומכאן גם ערכו הרב לתרבות. בימינו הוא משמש למאכל בשוק הטרי, כמזון קפוא ומיובש, תעשיית פסטו, רוטבי מזון שונים, שמנים אתרים , תמציות ריח (לימוני, אניס , קינמון …) וברפואה הטבעית . מעבדת השמנים האתרים בעלים של צמחי הבזיליקום מזנים שונים משמשת פתח לשימושים וחידושים רבים אחרים הן בתחום המזון והן בתחום הרפואה.
"בילדותי בירושלים אני זוכר את הבזיל (ריחן) בבית הכנסת במוצאי שבת ששימש יחד עם רוזמרין בברכת הבשמים" מספר ניר "ובאגרטל שאימא חנה הייתה נוהגת לקשט את הבית שכלל ענפי בזיליקום ופרחי צלוזיה.. אחד ליופי ואחד לריח". מאז התפתח הבזיל לשימושיו השונים בכל רחבי העולם וכידוע עם הקפי הגידול מתפתחות מחלות שהקשה מבניהן עד כה וברמת מגפה עולמית היא מחלת הכשותית. גורמת להשחרת העלים בחלקם התחתון הצהבה ואבדן הגידול. היה צורך לפתח חומרי הדברה רעילים ומסוכנים וגם הם לא תמיד הועילו לעצירת המחלה . הפיתוח המשותף והייחודי של המחלקה לפיטופטולוגיה באוניברסיטת בר אילן (פרופ' יגאל כהן ויריב בן נעים) וזרעי ג'נסיס ( ד"ר יצחק ניר, ד"ר ארנון ברנד ומר אהוד רזיאל) בהקניית עמידות בזנים שונים עשוי להביא לפריצת דרך עולמית בהדברת מחלת הכשותית. השנה מייצרת זרעי ג'נסיס כ-10 טון זרעים שישמשו להפצת הזן החדש והראשון בסדרת פרוספרה PROSPERA© בארץ ובעולם. עוד יישום מדעי חשוב בתחום החקלאות שעבר מהמעבדה לשדה.
