במגזר הערבי תמיכה גבוהה ברשימה המשותפת, ורצון עז לשותפות בממשלה

לקראת הבחירות: במגזר הערבי תמיכה גבוהה ברשימה המשותפת, ורצון עז לשותפות בממשלה

מה תפיסת של ערביי ישראל לגבי מנהיגיהם ? מי המועמד המוערך ביותר על ידי אוכלוסי המגזר הערבי בישראל ? מה שיעור התמיכה שלה זוכה הרשימה המשותפת מקרב בני המגזר הערבי בישראל ? סקר שערך אריק רודניצקי מתכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב בקרב ציבור הבוחרים הערבים בישראל, לפני הבחירות, חושף:  שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים בבחירות לכנסת ה-22 צפוי להיות 56%, עלייה קלה בלבד לאחר השפל ההיסטורי בבחירות שנערכו ב-9 באפריל (49.2%). מן הממצאים עולה כי הנושאים החשובים ביותר לציבור הערבי: בעיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית, המצב הכלכלי, שאלת היחסים בין יהודים לערבים, מאבק לתיקון או ביטול חוק הלאום, והבעיה הפלסטינית. האזרח הערבי מחזיק ברושם כללי חיובי על מדינת ישראל, ובדרך כלל זוכה ליחס שוויוני, אך תחושת השייכות שלו למדינה די נמוכה.

עוד עולה מן הממצאים של הסקר כי רוב גדול מאלה המתכוונים להצביע (77.8%) תומכים בשילוב מפלגה ערבית או חברי כנסת ערבים בקואליציה ממשלתית, או לכל הפחות בתמיכה בממשלה מבחוץ (גוש חוסם). עוד מתחוור מהנתונים שפורסמו כי הרשימה המשותפת היא הרשימה המובילה והיא עתידה לזכות בתמיכה גורפת של 80.5% מאלה שמתכוונים להצביע ביום הבחירות. התמיכה במפלגות היהודיות עתידה להיחלש במידה ניכרת, והתמיכה במפלגות השמאל המסורתיות (העבודה ומרצ) עתידה לרדת לשפל היסטורי.

 מספר ימים לפני הבחירות – לא עליה משמעותית בשיעורי ההצבעה בציבור הערבי. רק 31% השיבו שיצביעו ביום הבחירות. 

על פי ממצאי הסקר, 32% מהנשאלים השיבו כי בכוונתם להצביע ביום הבחירות, 26.4% אינם מתכוונים להצביע, והרוב (42%) מתלבטים אם להצביע. רוב המתלבטים (31% בכל המדגם) שוקלים בחיוב להצביע. יחד עם זאת, בשקלול התשובות ובהתבסס על ניסיון העבר, שיעור ההצבעה של האזרחים הערבים ביום הבחירות צפוי להיות 56%.

הממצאים מצביעים על עלייה קלה בשיעור ההצבעה הצפוי של האזרחים הערבים בהשוואה לשפל ההיסטורי שנרשם בבחירות שנערכו באפריל השנה (49.2%). למעשה, מדובר בחזרה לממוצע (55.4%) שאפיין את שיעור ההשתתפות של הבוחרים הערבים בעשור שקדם להקמת הרשימה המשותפת בבחירות לכנסת ה-20 (2015).

מדוע להצביע? מן הממצאים עולה כי בתשובה לבדיקה מהי הסיבה העיקרית להשתתפות בבחירות השיבו המשתתפים בסקר המתכוונים להצביע שהסיבה המרכזית היא תקווה לשיפור המצב בעתיד (33.0%). סיבות אחרות הן החשש מפני היחלשות הייצוג הערבי בכנסת (18.1%), הרצון לממש את הזכות והחובה האזרחית להצביע (13.0%), האמונה כי השתתפות בבחירות היא הזדמנות להשפעה פוליטית (10.5%), והבעת אמון ותמיכה בחברי הכנסת המייצגים את הבוחר (9.8%). מתברר שההקמה מחדש של הרשימה המשותפת כמעט שלא השפיעה על שיקולי ההצבעה: רק 5.9% מאלה שמתכוונים להצביע ביום הבחירות ציינו זאת כשיקול שיעודד אותם להצביע.

מדוע כן להצביע? (מתוך אלה שמתכוונים להצביע)

מדוע לא להצביע? הסיבה העיקרית להימנעות מהשתתפות בבחירות בקרב אלה שאינם מתכוונים להצביע או מתלבטים אם להצביע היא העמדות הפוגעניות שמשמיעים פוליטיקאים יהודיים כלפי הציבור הערבי (34.0%). סיבות עיקריות אחרות הן התחושה שאין מפלגה שמייצגת את הבוחר הערבי (20.6%), חוסר עניין או עניין מועט בפוליטיקה (19.4%), או התנגדות עקרונית להשתתפות בבחירות לכנסת (17.8%).

הממצאים מלמדים עד כמה רטוריקה פוגענית מצד מפלגות הימין משפיעה לרעה על כוונות ההצבעה בציבור הערבי. יש לייחס ממצא זה לשידורי התעמולה של הליכוד המרתיעים את הציבור מפני אפשרות הקמתה של "ממשלת שמאל-ערבים", ואולי גם לפרשת מצלמות המעקב בקלפיות (נתוני הסקר נאספו לפני שיוזמת החקיקה בעניין המצלמות נדחתה בכנסת).

מדוע לא להצביע? (מתוך אלה שאינם מתכוונים להצביע או מתלבטים)

ומה עשוי לתרום לשינוי חיובי בעתיד? השאלה איזו התפתחות פוליטית עתידית עשויה לתרום לעלייה בשיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות איננה מקבלת תשובה חד-משמעית: ביטול או תיקון חוק הלאום, פריימריז פתוחים של הרשימה המשותפת, התחייבות לשיתוף מפלגה ערבית או ח"כ ערבי בקואליציה, או הורדת אחוז החסימה – כל אלה הוזכרו כהתפתחויות עתידיות שעשויות להגדיל את שיעור ההצבעה של הציבור הערבי במערכת בחירות בעתיד.

מה עשוי להגדיל את שיעור ההצבעה של הציבור הערבי בעתיד? (כל המדגם)

למי יעניקו האזרחים הערבים את קולם?

הרשימה המשותפת, שהתאחדה מחדש חודשיים לפני יום הבחירות, עתידה לזכות בתמיכה גורפת בציבור הערבי בבחירות הקרובות. מבין המתכוונים להצביע ביום הבחירות, 80.5% ציינו כי יצביעו לרשימה המשותפת. רשימות ערביות נוספות שזוכות לתמיכה בציבור הערבי הן רשימת "האחדות העממית" שהוקמה בידי פרופ' אסעד גאנם מאוניברסיטת חיפה (3.3%), ורשימת "כבוד ושוויון" (כראמה ומוסאווה, 3.1%).

בכל הקשור למפלגות יהודיות נראה שהציבור הערבי מחשב מסלול מחדש. באופן לא מפתיע, ובהתחשב בכך שהמפלגות היהודיות הגדולות מנהלות את המערכה על קולות המצביעים היהודיים בימין ובמרכז, התמיכה בהן בציבור הערבי צפויה לרדת במידה ניכרת. לפי הסקר, רק 6.1% מהמצביעים עתידים לתת להן את קולן, ובעיקר לישראל ביתנו (1.6%), כחול-לבן (1.4%), הליכוד (1.2%) וש"ס (1.2%).

ניתן לומר שמפלגות השמאל שבאופן מסורתי זכו לתמיכה רחבה בציבור הערבי – העבודה ומרצ – עתידות להיחלש במידה ניכרת בבחירות הקרובות, אולם יש לקחת בחשבון ש-7.0% מהאזרחים הערבים שמתכוונים להצביע ביום הבחירות עדיין לא החליטו למי יתנו את קולם.

למי תצביע ביום הבחירות? (מתוך אלה שמתכוונים להצביע)

מי המועמד הראוי להיות ראש ממשלה?

ממצאי הסקר עולה כי גם במגזר הערבי, כמו בציבור הישראלי הכללי בו קיימת הערכה רבה יותר לגבי תפיסת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כמתאים ביותר לתפקיד על פני יריבו העיקרי, בני גנץ.

מן הממצאים עולה כי כמעט רבע מהציבור הערבי סבורים שבנימין נתניהו הוא המועמד הראוי להיות ראש הממשלה הבא. אחריו ברשימה מופיע אימן עודה, ולא הרחק מאחוריו – בני גנץ. הבאים בתור הם אהוד ברק , אביגדור ליברמן ואיילת שקד.

מיהו המועמד הראוי בעיניך לראשות הממשלה? (כל המדגם)

על סדר היום: שותפות פוליטית אפקטיבית, טיפול בבעיות הבוערות

הציבור הערבי כמה להשפעה פוליטית. מחצית (49.0%) מאלה שמתכוונים להצביע ביום הבחירות סבורים שבנסיבות הנכונות, מפלגה ערבית צריכה להצטרף לקואליציה ממשלתית. 28.8% סבורים שאסור למפלגות הערביות להיכנס לממשלה אך מותר להן לתמוך בה מבחוץ (גוש חוסם). רק 12.8% מאלה שמתכוונים להצביע בבחירות ממשיכים להחזיק בדעה שהמפלגות הערביות לא צריכות להצטרף לממשלה וגם לא להיות חלק מגוש חוסם.

כל משתתפי הסקר (לרבות הנשאלים שציינו כי אינם מתכוונים להצביע) נתבקשו לציין מה צריך לעמוד בראש סולם העדיפויות של הציבור הערבי.

רוב הנשאלים (59.2%) סבורים שהבעיות הפנימיות של החברה הערבית – אלימות ופשיעה, כלכלה ותעסוקה, עוני ורווחה, תכנון ובנייה – צריכות לעמוד בלב סדר היום הפוליטי של הציבור הערבי.

27.5% מהנשאלים ציינו סוגיות הקשורות ביחסים שבין הציבור הערבי לרוב היהודי ולמדינה: 14.2% דירגו את שאלת היחסים בין יהודים לערבים כחשובה ביותר, ו-13.3% ציינו את המאבק לביטול או תיקון חוק הלאום.

רק 13.3% סבורים שהבעיה הפלסטינית היא הנושא החשוב ביותר שצריכה לעמוד על סדר היום הפוליטי של הציבור הערבי.

איזה סוגיות הן הכי חשובות עבור הציבור הערבי? (כל המדגם)

עמדות כלליות על חיי היום-יום בישראל, והגדרת הזהות העצמית

רוב גדול בקרב האזרחים הערבים מרוצים מהחיים במדינת ישראל (71.5%), סבורים שהם זוכים בדרך כלל ליחס שוויוני כאזרחי המדינה (65.2%), ובסך הכול מחזיקים ברושם חיובי על המדינה (64.7%).

אף על פי כן, תחושת השייכות שלהם למדינה די נמוכה (4.04, בסולם מ-1 הנמוך ביותר עד 10 הגבוה ביותר).

ממצאים אלה משקפים את דילמת הזהות המאפיינת את הציבור הערבי, אם כי נראה שמבחינתו אין סתירה בין זהות לאומית לזהות אזרחית. כמחצית מהנשאלים בחרו בהגדרת זהות הכורכת יחדיו מרכיב לאומי (ערבי או פלסטיני) עם מרכיב אזרחי (ישראלי). 28.2% בחרו בהגדרת זהות לאומית טהורה, ולעומתם 17.3% מגדירים עצמם ישראליים.

מהי הגדרת הזהות העצמית שלך? (כל המדגם)

הסקר נערך באמצעות מכון "כיוון – מחקר, אסטרטגיה ותקשורת" בהנהלת מיטשל ברק. הנתונים נאספו בתאריכים 21 באוגוסט – 8 בספטמבר 2019 באמצעות יישומי טלפונים ניידים, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (גיל 18 ומעלה). גודל המדגם: 716 נסקרים (מתוך 4,500 משתתפים), טעות הדגימה: 3.6%. הסקר נערך ביוזמת תכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, הפועלת מטעם קרן קונרד אדנאואר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל-אביב.