בני נוער בנים, דור שני לעולים חדשים מדווחים על מצב בריאותי הגרוע ביותר

*בני נוער שהם דור שני לעולים מדווחים על מצב בריאותי הרע ביותר. מקרב כל בני הנוער, בנות שהן דור שני לעולים מעשנות הכי הרבה. לדברי החוקרות, חשוב להפעיל תוכניות חינוכיות בתחום הבריאות גם לקבוצת בני הדור השני לעולים*

בני נוער בנים, דור שני לעולים חדשים מדווחים על מצב בריאותי הגרוע ביותר, בהשוואה לבני נוער ילידי הארץ שהוריהם אינם עולים וגם בהשוואה לבני נוער שהם עולים חדשים, כך עולה ממחקר חדש שנערך בחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. “המחקר שלנו מראה לראשונה כי בנים של עולים מדווחים על מצב בריאותי פחות טוב, בהשוואה לבני נוער ילדי הארץ, ואפילו בהשוואה לילדים שהם עולים בעצמם. ממצאים אילו נמצאו בקרב בנים אבל לא בבנות”, אמרו פרופ’ שריל זלוטניק וד”ר אפרת שדמי מובילות המחקר, מאוניברסיטת חיפה.

ממחקרים רבים שנעשו עד כה עולה תמונה מעורבת בכל הקשור למצבם הבריאותי של בני נוער מהגרים לעומת ותיקים. חלק מהמחקרים הצביעו על בריאות טובה יותר של בני נוער מהגרים בהשוואה לוותיקים וחלקם הצביע על נתונים הפוכים. אולם הקבוצה של בני נוער דור שני לעולים כמעט ולא נבדקה. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות פרופ’ זלוטניק וד”ר שדמי, יחד עם פרופ’ דפנה בירנבאום-כרמלי, ד”ר הדס גולדבלט ומרכזי המחקר יעל דישון ועומר טיאצ’ו, מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה לבדוק את הקבוצה הזו של בני ובנות דור שני לעולים חדשים. המחקר בדק מספר רב של גורמים: עישון, הרגלי אכילה, צפייה במסכים, גורמים חברתיים, גורמים אישיים והתמיכה החברתית והמשפחתית להם זוכים בני הנוער. במחקר השתתפו 618 בני נוער בגילאים 15-16, כאשר 61% מהם נולדו בארץ וגם הוריהם נולדו בארץ ו- 39% היו בנים לעולים חדשים או עולים חדשים בעצמם.

מתוצאות המחקר עולה כי נערים, דור שני לעולים חדשים דירגו את מצבם הבריאותי כנמוך ביותר בהשוואה לנערים עולים, נערים ילדי הארץ או נערות (עולות חדשות, דור שני או ילידות הארץ). “ההבדלים בין הקבוצות נותרו משמעותיים גם לאחר שנלקחו בחשבון גורמים נוספים העשויים להשפיע על בריאות כמו המצב החברתי, הכלכלי של המשפחה והתנהגויות בריאות של בני הנוער כגון עישון או פעילות גופנית”, אמרו החוקרות.

בכל הקשור להערכה עצמית נמצא כי בנות שהן עולות דירגו את הערכה עצמית שלהן כנמוכה ביותר ואילו בנים של צברים דרגו את הערכה עצמית שלהם כגבוהה ביותר. עוד נמצא, כי קבוצת הנערות (בנות שהן עולות, בנות של עולים, בנות של צברים) דירגו את מצבן הנפשי כנמוך יותר מזו של קבוצות הבנים.

כאשר בדקו החוקרות את שיעור המעשנים בקרב כל קבוצות הנבדקים, נמצא כי בנות של עולים מעשנות הכי הרבה (29% מכלל הקבוצה) והן מעשנות אף יותר מבנים שהם עולים (26.1%) מבנים של צברים (22.2%) ומבנים של עולים (21.2%). במקום האחרון מדורגות בנות של צברים (13%).

“בני נוער בנים לעולים חדשים, אפילו שהוריהם עלו לארץ לפני 15 שנה או יותר, מהווים קבוצת סיכון למצב בריאותי עכשווי ואולי אף עתידי גרוע ביחס לחבריהם. תכניות הסיוע שניתנות לבני נוער מהגרים, לא ניתנות בהכרח לבני הדור השני של מהגרים וחשוב לכוון לקבוצה זו התערבויות בתחום החינוכי והבריאותי על מנת לענות על צרכיהם הייחודיים”, סיכמו החוקרות.