בריונות ברשת ושיימינג כלפי ילדים- מהעבירות הנפוצות בישראל

התחזות, גניבה והפצת וירוסים – עבירות שכיחות כלפי מבוגרים. שיימינג ובריונות – העבירות הנפוצות כלפי ילדים ברשת.

כמה מן הילדים בישראל עוברים ביוש (שיימינג) ובריונות מצד אחרים ברשת האינטרנט ? בריונות ברשת וביוש היא אחת מהעבירות השכיחות ביותר כלפי ילדים במשקי הבית בישראל. כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפרסמת לרגל יום היום הבינלאומי נגד בריונות ושבוע הגלישה הבטוחה את הנתונים משנת 2018 שנערכו בסקר ביטחון אישי. מן הנתונים עולה כי ביותר מ-19 אלף משקי נפגעו ילדים בישראל מבריונות וביוש. שיעור המהווה 2.4 אחוזים מכלל משקי הבית בציבור הכללי. בציבור היהודי, מדובר בשיעור נפעים גבוה יותר מבריונות ומשיימינג – ביוש – 3.0% ממשקי הבית היהודיים.

עוד מתברר מן הפרסומים שעבירה מקוונת כלפי ילד (עבירה שאינה בריונות ברשת וביוש – שיימינג) הינה העבירה הכי פחות שכיחה כלפי ילדים במשק הבית שממנה סבלו רק  1.1% ממשקי הבית. יחד עם זאת בכ-3,300 (38%) ממשקי הבית שבהם נפגעו ילדים מעבירה מסוג זה,דווח כי הילד שנפגע חווה שתי פגיעות או יותר במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר. ואכן כפי שמעידים המספרים מספר הפגיעות הכולל של עבירה מקוונת כנגד ילדים-כ-15 אלף מקרים, מספר שהוא גבוה בהרבה ממספר הנפגעים.

העבירות השכיחות ביותר

אילו עבירות הן השכיחות ביותר בקרב בוגרים בני מעל גיל 20 ומה שיעור הפגיעה ? מהנתונים עולה כי כ-650 אלף בוגרים מעל גיל 20, נפגעו מעבירות מסוגים שונים במהלך השנה שקדמה לסקר (11.7% נפגעים). כ-195 אלף נפגעו מעבירות מקוונות (3.5%) כלומר עבירה ברשת האינטרנט. מן הפרסום עולה כי השיעור של אזרחים ישראלים ערבים אשר נפגעים מעבירות מקוונות הוא כמחצית משיעור היהודים ואחרים: בעוד ששיעור הנפגעים היהודיים מעבירות מקוונות הוא כ-3.9% מהיהודים, שיעור הנפגעים במגזר הערבי הוא 1.8% בלבד. בקרב הנפגעים הבגירים שהשתתפו בסקר התברר ש95 אלף (1.7%) נפגעו במהלך השנה שלפני הסקר מעבירה של בריונות ברשת וביוש -"שיימינג" .מתוכם -60% גברים ו-40% נשים שנפגעו מעבירה זו. הפגיעה מעבירה זו היתה בשיעורים גבוהים יותר בקרב בני 34-25 – 4.3%, כ-51 אלף נפגעי עבירה.

מן הממצאים שפורסמו על ידי הלמ"ס ביחס לעבירות מקוונות, עוד התחוור כי בחלוקת אוכלוסיית הסקר לשתי קבוצות גילאי 34-20וגילאי -35 ומעלה ניכר כי אצל נשים, היפגעות מעבירות מקוונות בקרב בנות 20-34 הייתה גבוהה משמעותית מההיפגעות בקרב בנות 35ומעלה (4.8%לעומת 2.8%,בהתאמה) .בהשוואה לכך, אצל גברים ההיפגעות מעבירה מקוונת בקרב גברים בני 35 ומעלה היה גבוה מעט לעומת בני 20-34 (3.7% ו-3.5%).

אילו הן העבירות המקוונות הנפוצות ביותר כלפי בוגרים ? בבחינת סוגי העבירות המקוונות, אפשר לראות כי סוגי העבירות השכיחות ביותר היו: התחזות או גנבת זהות (32.5%) עבירות גנבה או הפצת מידע (27.2%) ועבירה כנגד מחשב (וירוס, תולעת) (17.9%.).

דתיים נפגעים פחות מחילוניים. רוב מכריע לא מדווחים

בחלוקה לדתיים למול חילוניים עולה מן הנתונים שפורסמו כי אחוז הנפגעים הגבוה ביותר של נפגעי עבירה מקוונת הוא בקרב חילונים (4.6%) ולאחר מכן בקרב מסורתיים-דתיים (4.4%). בקרב מסורתיים-לא כל כך דתיים ובקרב דתיים נמצאו שיעורים דומים (3.6%ו-3.5%, בהתאמה) .בשל מיעוט מקרים, לא ניתן היה להפיק הערכות לגבי נפגעי עבירה חרדים.

באיזו מידה מדווחים הישראלים למערכת אכיפת החוק על עבירות שנעשות כנגדם ? מן הנתונים עולה כי רוב הנפגעים המכריע לא מדווח כלל על עבירות מקוונות נגדו. במהלך הסקר נשאלו נפגעי עבריינות האם הם דיווחו על הפגיעה שחוו למשטרה. הממצא החד משמעי עקב תשובותיהם היה שרוב של מעל 89% נפגעי עבירה מקוונת אינם מדווחים למשטרה על הפגיעה ואילו רק כ-11 אחוזים דיווחו למשטרה על האירוע האחרון. ומדוע הישראלים אינן מדווחים על עבירות מקוונות כלפיהם למשטרה? כרבע מהנפגעים השיבו שלא דיווחו למשטרה בגלל "חוסר היכולת של המשטרה לטפל במקרים כאלה". 15% ציינו את "חוסר הרצון של המשטרה לטפל במקרים כאלה" כסיבה לכך שלא דיווחו ואילו 14.9% ציינו כי לא פנו למשטרה מאחר שדיווחו לגורם אחר.14.6% השיבו כי הסיבה שלא דיווחו למשטרה על העבירה "מאחר שמדובר במקרה קל ערך". 31.5% נוספים ציינו כי לא דיווחו למשטרה בגלל "סיבה אחרת".