מהם הגורמים להתפשטות סרטן העצמות מסוג סרקומה על שם יואינג
מהם הגורמים להתפשטות סרטן העצמות מסוג סרקומה על שם יואינג ? עד כה הגורמים לסרטן מסוג זה טרם הובררו לאשורם, אולם ממצאים חדשים מצביעים על הסיבות להתפשטות סרטן זה.
חוקרים ממכון ויצמן ברחובות חשפו גורמים המובילים להתפשטותו של סרטן העצמות על-שם יואינג – סרקומה על שם יואינג; ממצאי החוקרים עשויים לפרוץ דרך לטפל באופן מותאם אישית בחולי סרטן העצמות בשלב הגרורתי.
מהו סרטן בכלל ? סרטן הוא שם למחלות ממאירות שבהן ישנה התפתחות חריגה בלתי תקינה של תאים. התאים המתפתחים באופן סרטני נבדלים מתאי רמה רגילים והם מתפקדים באופן חריג, לא מתקיים בהם מנגנון מוות תאי מבוקר.
מהו סרטן ראשוני של העצמות ? סרטן ראשוני של העצמות הוא גידול ממאיר, כלומר בו התאים מתרבים באופן בלתי תקין ולא מבוקר, בעצמות. הוא נוצר לראשונה לרוב בעצמות של הידיים והרגליים אולם מופיע לעיתים שכיחות פחות ביתר עצמות השלד.
מהי מחלת סרטן מסוג סרקומה? סרטן מסוג סרקומה הוא התפתחות של גידול סרטני בתוך רקמה המכונה רקמת חיבור. רקמות חיבור הינן רקמות שאינם של איברים כמו כבד או מעיים אלא רקמות כמו שריר, כלי דם, סחוס, שומן או עצם. קיימים סוגים שונים של סרקומה בעצם לפי המיקום של הגידול הסרטני באותו סוג רקמות חיבור.
מהי סרקומה על שם יואינג? מחלת סרטן עצמות סרקומה על שם יואינג היא מחלה סרטנית בה תאי סרטן מתרבים בחלקן המרזי של עצמות גדולות ובהן עצמות הזרוע או הרגליים המאורכות, עצם האגן המרגזית או עצם הירך ולעיתים בעצמות בית החזה והצלעות. סרטן סרקומה על שם יואינג בעצמות מאפיין יותר צעירים (בשונה מצעירות) ולרוב מגיל ההתבגרות עד גיל 24-26. סרקומה ע"ש יואינג הינה סרטן עצמות הנגרם בשל פגם גנטי בודד. המחלה פוגעת בעיקר בבני-נוער, ומהתחלת התפשטותה קשה מאוד לטפל בה.
בשונה מסרקומה על שם יואינג EWING's Sarcome, ישנן סוגים אחרים של סרקומה – אוסטאוסרקומה האופייני במיוחד בגפיים תחתונות או עליונות באזור מפרק הברך או הכתף. או כונדרוסרקומה הפוגעת בסחוס סביב לפרקים שתאיו מרוכזים סביב אזור האגן, הידיים העליונות או בכתפיים.
מדעני המכון חשפו כעת קשרים מולקולריים אשר מעודדים את התפתחות המחלה והציעו טיפול חדש שהוכיח עצמו בניסוי בעכברים. במחקר שבוצע על ידי מדעני מכון ויצמן נעשה שימוש בבתרופות שכבר מאושרות לשימוש במחלות אחרות – עובדה אשר עשויה לאפשר יישום מהיר יחסית של הטיפול.
כמעט בכל תא מתאי הגוף מצויים קולטנים של הורמונים סטרואידיים הקרויים גלוקוקורטיקואידים. קולטנים אלה מעבירים אותות הורמונליים המווסתים מצבי ערות, לחץ (stress) ותפקודים חשובים נוספים. יחד עם זה, הקולטנים הללו נקשרים לעיתים בגרעין התא לגורמי שעתוק – חלבונים המפעילים או "מכבים" גנים – וכך מעודדים לעיתים צמיחה של גידולים סרטניים. החוקרת, ד"ר סוואטי סריבסאטבה, ממעבדתו של פרופ' יוסף ירדן במחלקה לבקרה ביולוגית, ושותפיה למחקר בחנו במחקרם איך קשרים הנוצרים בין הקולטנים לגורמי השעתוק מעודדים התפתחות סרטן.
בשלב ראשון, המדענים ניתחו קשרים בין חלבונים בתאים חיים ברזולוציה גבוהה וגילו אינטראקציות שלא היו מוכרות קודם לכן. באנליזה הזו הוברר שלאחר שהקולטנים מופעלים על-ידי הגלוקוקורטיקואידים, הם נקשרים בגרעין התא אל גורמי שעתוק השייכים לקבוצת ETS (E-twenty-six) ויוצרים ביחד קומפלקס חלבונים. אחד מגורמי השעתוק בקבוצת ETS מוכר כגורם להתפתחות מחלת סרטן מסוג סרקומה על-שם יואינג: הגן המקודד אותו מתאחד באופן בלתי תקין עם גן אחר וביחד הם יוצרים אונקוגן (גן מחולל סרטן).
לאחר שנחשף הקשר בין האונקוגן ובין קולטני הגלוקוקורטיקואידים, גילו המדענים בסדרת ניסויים, הן בכלי מעבדה והן בעכברים, כי הקולטנים אכן מעודדים את צמיחת הסרקומה: ההיקשרות של הקולטנים לחלבון המיוצר על-ידי האונקוגן הגבירה את צמיחתם והתפשטותם של תאי הסרקומה.
ממצאים אלה שראו אור בכתב-העת המדעי Cell Reports יאפשרו טיפול חדש בסרקומה על-שם יואינג: המדענים שתלו בעכברים תאי סרקומה שנלקחו מחולים – וגילו שצמיחת הגידולים הואטה כשהעכברים טופלו במטיראפון (metyrapone), תרופה נגד אי-ספיקת בלוטת יותרת הכליה שמפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים. תרופה אחרת, מיפפריסטון (mifepristone), שבהם עשו המדענים שימוש בהליף תרופה שחוסמת את קולטני הגלוקוקורטיקואידים, מנעה את התפשטות הסרקומה במסלולה העיקרי – מהעצמות לריאות. לעומת זאת, כשהמדענים הגבירו את פעילות הקולטנים, הסרקומה גדלה והתפשטה הרבה יותר מהר.
במחקר נטלו חלק גם הדוקטור חמוטל בורנשטין אוביץ ופרופסור עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה; הדוקטור נישנת' נתרג', ארונצ'לאם סקר, הדוקטור סומה גוש, דיאנה דרגו-גרסיה, ד"ר דונתלה רומנילו וד"ר אילריה מרוקו מהמחלקה לבקרה ביולוגית; פרופסור עדי קמחי, ד"ר לי רוט וד"ר יובל גלעד מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית; וד"ר רון רוטקופף מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים – ממכון ויצמן למדע. לצידם נטלו חלק במחקר גם הדוקטור מטיה לאוריולה מאוניברסיטת בולוניה; פרופ' אוליביה דלאטר, פרופ' אנדריי זינובייב, ד"ר אוליביה מיראבו וד"ר דידיה סורדה ממכון קירי בפריס; ופרופ' היינריך קובאר ממכון לחקר סרטן ילדים באוניברסיטה הרפואית של וינה.
מדעני מכון ויצמן ערכו אנליזה גנטית גם בדגימות מגידולים בחולים וזיהו שבעה גנים המווסתים על-ידי הקולטנים, שהתבטאו ברמות גבוהות מהרגיל בחולים עם גידולים תוקפניים במיוחד. גנים אלה יכולים לשמש מעין "חתימה גנטית" שתאפשר טיפול מותאם אישית בחולים. כלומר חולים שמתאפיינים ה"חתימה" בולטת יותר יהיו מועמדים טובים יותר לטיפול שינטרל את הקולטנים. החתימה עשויה גם לעזור לנבא מראש את התפתחות המחלה: ביטוי יתר של גנים אלה עשוי לסמן סיכויים פחות טובים להחלמה, בעוד ביטוי נמוך יסמן כנראה סיכויים טובים יותר.
החוקרים מקווים שממצאים אלו יאוששו בניסויים בבני אדם. אילו אלו יאושושו במחקר בבני-אדם, הם עשויים להביא תקווה חדשה לבני-נוער החולים בסרטן זה, במיוחד במקרים שבהם הסרקומה כבר שלחה גרורות מעבר לעצמות. "הממצאים שלנו מהווים בסיס לגישה מותאמת אישית לטיפול בסרקומה על-שם יואינג", אומרת ד"ר סריבסאטבה. העובדה שהמדענים השתמשו במחקר זה בתרופות שכבר מאושרות לשימוש במחלות אחרות צפויה לסייע במימוש גישה זו.
