גורמי סיכון להתאבדויות

בכל שנה כמליון אנשים נוטלים את חייהם ומתאבדים. במדינת ישראל כחמש מאות אנשים מתאבדים מידי שנה. שיעורי ההתאבדות הם גבוהים פי 4 בקרב גברים בהשוואה לנשים. שיעורי המתאבדים גבוהים במיוחד בישראל גם בקרב מבוגרים מעל גיל 75.

דו”ח חדש של מרכז המידע של הכנסת, מעלה ממצאים חשובים באשר לסיבות המרכזיות העומדות בבסיס התנהגויות אובדניות של נסיונות התאבדות והתאבדויות, מתאר את התופעה, ואת דרכי המניעה של התופעה.

מהם גורמי הסיכון להתאבדויות

גורמי סיכון להתאבדות. אילוסטרציה: Лечение-Наркомании-Pexels
גורמי סיכון להתאבדות. אילוסטרציה: Лечение-Наркомании-Pexels

מממצאי הדוח עולה כי גורמי הסיכון המרכזיים לתופעת ההתאבדויות הם אלה :

1.דיכאון והפרעות מצב רוח : דיכאון חמור או דיכאון כרוני הם גורמי סיכון משמעותיים. ממצאים מחקריים מעלים כי כמחצית ממקרי ההתאבדות וכמחצית מסך המתבגרים האובדניים הם כאלה הסובלים מהפרעה דיכאונית. כיום ידוע כי שיעור ההפרעות הפסיכיאטריות כגון הפרעה דו קוטבית-מאניה דיפרסיה למשל הם גבוהים יותר בקרב כלל האוכלוסיה ובקרב צעירים ובני נוער ממה שנהוג היה לשער. כך ניכר כי גם הפרעות אישיות ובמיוחד הפרעת אישיות גבולית- בורדרליין הם גורמי סיכון במיוחד בקרב מבוגרים.

2. נטיה מינית הומוסקסואלית- קשיים בהתמודדות עם מיניות חד-מינית, לבטים הקשורים לזהות המינית, תחושת שונות ובדידות, קושי חברתי ובריונות כלפי צעירים שרק מגלים את נושא המיניות הגאה שלהם, בעיות קבלה ממסדיות, קשיי קבלה חברתיים, חוסר רגישות, הומופוביה וחוסר קבלה מצד בני משפחה, חברים, סביבה קרובה ועוד מביאים את המתאפיינים בסוגיות מיניותם, להתאבד בתכיפות גבוה בשיעורים עצומים ביחס לאחוזם באוכלוסיה. ממצאים מעלים כי שיעור המתאבדים בקרב בני נוער וצעירים הומוסקסואליים הוא גבוה במיוחד ומגיע עד פי 3 משיעורם בכלל האוכלוסיה.

3. שינויים חברתיים שהתחוללו בעת האחרונה בויניהם עלייה בשיעורי הגירושין, השפעתה של מחלת האיידס, שימוש מוגבר באלכוהול ובסמים, עלייה במימדי העוני והאבטלה, חשיפה לדרכי התאבדויות ולגיטימציה להתאבדויות ברשת האינטרנט, שיפור בנגישות אמצעי התאבדות כמו נגידושת לכדורי שינה והרגעה, אקדחים וכו’

4. קשיים רגשיים חברתיים – לחצים בקבוצת הגיל למשל כשלון בלימודים או חוסר קבלה חברתית הקשורה לכשלון כלכלי או תעסוקתי.

5. הפרעות אכילה- אנורקסיה נורבוזה במיוחד שמתאפיינת לעיתים קרובות בהרעבה עצמית המביאה למוות מסווגת כסוג של התנהגות אובדנית.

6. התעללות מינית ואירועים טראומטיים אחרים כגון מוות של מישהו קרוב, מחלה קשה או ליקוי גופני חמור, הסתבכות בפלילים, קיצה של מערכת יחסים.

7. בדידות ודיכאון – בקרב מבוגרים ובמיוחד כאלה המצויים במוסדות וחווים דיכאון וקושי בהסתגלות, בדידות וניכר לאור הפרידה מהסביבה המוכרת, הריחוק מהבית והסביבה הקרובה (לרבות החברתית) ותחושת אובדן החופש.

8. השפעה חברתית- המכונה תופעת הדבקה בה מושפעים אנשים באופן המגביר את שיעור התאבדויות במעין “גל נסיונות התאבדות והתאבדויות,הנובע מחשיפה לסיקור של התאבדויות של אנשים מוכרים ומפורסמים.

9. גורמים גנטיים שלא קשורים להפרעות פסיכיאטריות אחרות כמו דיכאון שאחראית למעין “מחלת אובדנות”.