דו"ח הבריאות הבינ"ל מגלה: אחוז צריכת האלכוהול בישראל הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון. שיעור המעשנים ירד והוא נמצא כיום בנקודת אחוז נמוך מהממוצע של מדינות הארגון. שיעור ההשמנה בישראל בקרב בוגרים נמוך מהממוצע, אולם שיעור הילדים בהשמנת יתר, גבוה באופן יחסי, עניין המחייב המשך התמודדות לאומית עם התופעה. האטה בעלייה המתמשכת בתוחלת החיים.
ארגון ה-OECD סוקר אחת לשנתיים את תוצאי הבריאות בהשוואה בינלאומית, ובוחן את המגמות העתידיות בכל מדינה. השנה מעלים נתוני הבריאות של ה- OECD לשנת 2019 כי ב-15 שנים הקרובות ההוצאה לבריאות צפויה לגדול יותר מהעלייה בתמ"ג ברוב מדינות ה-OECD ,על פי תחזית הארגון המופיעה בדוח החדש של ה-OECD – 2019 Glance a at Health .ההוצאה לבריאות לנפש צפויה לגדול ב-2.7% בממוצע בשנה ולהגיע ל-10.2% מהתמ"ג עד שנת 2030 ,לעומת 8.8% בשנת 2018 בממוצע מדינות ה-OECD .לפי תחזית הארגון, הגידול הצפוי בישראל הוא מ-7.4% ב-2015 ל-8.8% בשנת 2030
נתוני הבריאות של ישראל מציגות תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית: תוצאות הבריאות של ישראל מדורגים במיקום טוב במדדים שונים וביניהם – תוחלת החיים בישראל עומדת על 82.6 שנים בעוד תוחלת החיים הממוצעת ב- OECD היא 80.7 שנים בלבד. בנוסף, ב-OECD, 9.1% מהחולים שאושפזו עקב התקף לב, ימותו בתוך 30 ימים, זאת לעומת השיעור בישראל, שעומד רק על 7.5% מהחולים.
מן הנתונים עולה כי בישראל תוצאות אלה מושגות בפחות משאבים כספיים בהשוואה ליתר מדינות ה- OECD: ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ"ג היא נמוכה ביחס למדינות ה- OECD: ההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות במדינות- OECD הינה 8.8% מהתמ"ג ואילו ההוצאה הלאומית בישראל עומדת על 7.5% מהתמ"ג בלבד. שיעור ההוצאה הציבורית בישראל עומד על 63.6% מההוצאה הלאומית לבריאות, וזה בהשוואה ל-73.6% ביתר מדינות הארגון.
לגבי תוחלת החיים מן הדו"ח עולה כי אדם שנולד בשנת 2017 במדינות ה-OECD ,צפוי לחיות בממוצע 80.7 שנים. הממצאים מעלים כי תוחלת החיים עלתה במידה ניכרת מ-1970 בכל מדינות הארגון, אך בשנים האחרונות קצב העלייה בתוחלת חיים הואט ברוב המדינות, ובמיוחד בצרפת, הולנד ובארצות הברית. שנת 2015 הייתה שנה קשה במיוחד – תוחלת החיים ירדה ב-19 מדינות. תוחלת החיים בישראל, 82.6 שנים, הינה גבוהה יותר מממוצע ה-OECD אולם גם במדינת ישראל נרשמה בשנים האחרונות האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים, אך האטה זו נמוכה יותר.
מן הדו"ח עולה כי אורח חיים לא בריא בומיוחד תופעת צריכת חומרים – אלכוהול, עישון והשמנה הינם הגורמים העיקריים למצבי בריאות כרוניים רבים, לתמותה מוקדמת ולאיכות חיים נמוכה. על אף הירידה בכמות המעשנים העישון, 18% מהמבוגרים בממוצע מדינות ה-OECD מעשנים מדי יום. בישראל, 17% מבני 15 ומעלה מעשנים בכל יום, 21.3% מהגברים בהשוואה ל 12.8% מהנשים.
עוד עולה כי בישראל צריכת האלכוהול היא 6.2 ליטר לאדם בהשוואה לכמות הממוצעת לאדם במדינות הארגון שהינה 9 ליטרים אלכוהול נקי בשנה – כ-100 בקבוקי יין.
עוד מתחוור כי שיעורי ההשמנה עודם עולים ברוב מדינות ה-OECD .בישראל, שיעור המבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר הינו 51% והוא שיעור נמוך יותר מממוצע ה-OECD – 65% ,אך שיעור הילדים בגיל 5-9 עם עודף משקל או השמנת יתר בישראל הינו גבוה בהשוואה לממוצע ה-OECD – 38% בישראל לעומת 33% במדינות הOECD.
מן הדו"ח עולה כי האתגרים הגדולים של המערכת הם לטפל ברמת התשתיות הנמוכה, יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד ביחס למדינות ה- OECD, דבר שעלול לייצר מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה, בתקופת החורף או במקרה חירום, ככל שלא תהיה היערכות לאומית להזדקנות האוכלוסייה.
