דיכאון והפרעות שינה נפוצים יותר אצל אחיות בהשוואה לכלל האוכלוסיה

דיכאון והפרעות שינה נפוצים יותר אצל אחיות בהשוואה לכלל האוכלוסיה

ד"ר לביא סיגמן

עודכן בתאריך

פסיכולוגיה
מגדל האשפוז בבית החולים איכילוב- המרכז הרפואי תל אביב. צילום: מערכת פורטל הדוקטור.

דיכאון והפרעות שינה אצל אחיות : ממצאי מחקר חדש מעלות כי אחיות בתי חולים סובלות מנדודי שינה וממצב רוח ירוד בשיעורים גבוהים יותר מאשר האוכלוסייה הכללית. מה הקשר בין תנאי העבודה של צוותי בתי החולים והאם הם מציבים אותם בפגיעות לחוסר שינה המשפיע בתורו על חוסנן הפיזי והנפשי ? עובדות רבות לגבי שינה, חוסר שינה או שינה בלתי מאוזנת כבר ידועות אך מידע רב עדיין מופק ונחקר בתחום השינה. ממצאי מחקר חדש שנתוניו שהוצגו לראשונה בכנס משותף לפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטה והקריה הרפואית רמב"ם מעלה כי אחיות בתי חולים סובלות מאינסומניה -נדודי שינה, וממצב רוח ירוד בשיעורים גבוהים יותר מאשר האוכלוסייה הכללית.

פרופ' תמר שוחט מאוניברסיטת חיפה אשר היתה מעורכות המחקר מציינת כי "במחקרים שנערכו בעבר נמצא כי ישנו קשר הדוק בין אינסומניה ודיכאון או מצב רוח ירוד, אולם מרביתם בתחום העבודה במשמרות חקרו את התופעות הללו בנפרד".  במחקר שנעשה במסגרת עבודת הדוקטורט של כוכב בן הרוש, אחות בכירה בבית החולים רמב"ם, בהנחיית פרופ' שוחט מהחוג לסיעוד באוניברסיטה, ביקשו החוקרות להשוות את שיעורי נדודי השינה ומצב הרוח הירוד ודרגת חומרתן אצל אחיות עובדות משמרות מתחלפות (בוקר – ערב – לילה) ועובדות יום ולבדוק את גורמי הסיכון המשותפים לשתי התופעות בקרב 500 אחיות בתי חולים בארץ.

אחיות סובלות מנדודי שינה וממצב רוח ירוד בשיעורים גבוהים יותר

ממצאי המחקר העלו ש33% מהאחיות שעבדו במשמרות דיווחו על אינסומניה בדרגה בינונית עד חמורה ו-46% דיווחו על מצב רוח ירוד. בהשוואה לאחיות אלה, אצל אחיות שעבדו במהלך היום בלבד שיעור נמוך יותר באופן מובהק של 23% דיווחו על נדודי שינה בדרגה בינונית עד חמורה ו-30% דיווחו על מצב רוח ירוד.

במחקר הנוכחי אודות הקשר בין אופי עבודתן של האחיות להשפעותיו, מדעניות אוניברסיטת חיפה לא בדקו את השכיחות של תופעות אלה באוכלוסייה הכללית, אך מהשוואה לנתונים האחרונים של הלמ"ס אפשר להבחין בפערים ברורים אל מול האוכלוסייה הכללית: רק 15% מכלל האוכלוסייה דיווחו בשנת 2017 שהם סובלים מאינסומניה כרונית ו-23% מהציבור מעל לגיל 20 ענו כי הם חשים מידי פעם בדיכאון קל. המעדניות עורכות המחקר ציינו כי "אמנם לא מדובר בנתונים שניתן להשוות אותם באופן מושלם, אולם הפערים הגדולים בין שכיחות התופעות בקרב אחיות לקהל הרחב מעיד בברור שיש כאן אוכלוסייה שנמצאת בסיכון יתר".

באשר לגורמים לכך מציינת  תלמידת המחקר כוכב בן הרוש כי קיימים גורמי סיכון ידועים לאינסומניה  ומצב רוח ירוד בקרב אחיות בתי חולים" "חלק גדול מהאחיות עובד במשמרות, גורם סיכון ידוע לאינסומניה. רוב אחיות בתי החולים הן נשים, ידוע גם שנשים סובלות יותר מגברים מנדודי שינה. העבודה של האחיות בבתי החולים תובענית, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית. ולכל אלה צריך להוסיף את העומס שהאחיות נמצאות בו בגלל הצפיפות בבתי החולים ועובדה כי שיעור האחיות לנפש בישראל הוא נמוך מהממוצע במדינות ה – OECD",.

סטרס, מחשבות טורדניות ונטייה לטיפוסיות או העדפה לילית

כשחוקרות אוניברסיטת חיפה בחנו את אחוז האחיות הסובלות משתי התופעות יחד, הן העלו ש23% בקרב אחיות העובדות במשמרות ו-14% בקרב האחיות שלא עובדות במשמרות סובלות משתי התופעות. עוד מצאו החוקרות מאוניברסיטת חיפה, שמלבד ממתכונת העבודה, קיימים גורמים משותפים לשתי התופעות הכוללים סטרס, מחשבות טורדניות ונטייה לטיפוסיות או העדפה לילית.

"המחקר מציע לראשונה הסתכלות מורכבת על גורמי סיכון פסיכו-ביולוגיים להופעתן של אינסומניה ומצב רוח ירוד וליחסי הגומלין ביניהן באחיות בתי חולים. כיום הטיפולים המוצעים לציבור הרחב עבור כל אחת משתי התופעות מתבססים על טיפול תרופתי ו/או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי Cognitive Behavioral Treatment  C.B.T. אולם אין טיפול המיועד לשתי התופעות יחד, על אף שכיחותן המשותפת הגבוהה ויחסי הגומלין המוכרים ביניהן, ואין התייחסות לגורמי הסיכון המשותפים. המחקר הנוכחי מהווה בסיס לבניית תכניות התערבות יעילות עבור קבוצה ייחודית זו", סיכמה פרופ' שוחט

דילוג לתוכן