מהי השפעת המסרים בתוכנית על ילדים ? מה עושים כשהילדים נחשפים ?
ילדים צעירים צופים בטלוויזיה שעות רבות ביום ונחשפים לתכנים שונים ומגוונים בתכניות המיועדות להם בשעות היום. בשנים האחרונות החלה מגמה ברורה של חשיפת ילדים לתכנים המיועדים למבוגרים ובעיקרם לתכני הריאליטי, כגון: 'כוכב נולד', 'הישרדות' ו'האח הגדול'. השאלה הנשאלת היא מה משמעות החשיפה לתכנים אלה עבור ילדים ובני נוער וכיצד היא עלולה להשפיע על תפיסותיהם, התנהגותם והתנהלותם במציאות חייהם האמיתיים ?
מצידו האחד של המתרס, תכני הריאליטי מנסים להציג 'מציאות' על המרקע ושוברים את האבחנות המקובלות בחברה בטשטוש בין מציאות ובין בדיון, בין מרחב ציבורי ומרחב פרטי, בין רציונאלי ורגשי ועוד. בנוסף, תכנים אלה מציגים דמויות מוקצנות לצד צורות דיבור והתנהגויות לא מקובלות. למשל בתכנית הריאליטי 'האח הגדול' רבים מהמשתתפים שנויים במחלוקת ואינם מייצגים אנשים 'אמיתיים' ועסוקים בעימותים עם משתתפים אחרים. בהמשך הם הופכים לסלבריטאים ומהווים מודלים שליליים לחיקוי והערצה עבור צעירים הרואים בהם גיבורים שהצליחו לעבור את המסך ולקנות תהילה וכבוד בקלות יחסית.
כל פרק ופרק מעלה סוגיות וקונפליקטים מרכזיים באופן פשטני ודיכוטומי כגון: אשכנזים – ספרדים, נשים מול גברים, הומואים ולסביות מול סטרייטים, הבדלי דת, גזע ומעמד. כל משתתפ/ת מייצגים קבוצה חברתית ומתעמתים עם משתתפים אחרים על בסיס עמדותיהם ודעותיהם המוקצנות וזאת מוצג באופן דרמטי ומוקצן, תוך שימוש בשפה נמוכה ועממית. ייצוגים אלה מהווים חלק מרכזי בניסוי חברתי של חיים בבית אחד בתנאי מעבדה. ייצוגים אלה עלולים להשפיע לרעה על הילדים הצופים.
לצד זאת, התוכנית מקדמת ערכים שליליים ובהם תככנות, תחרות, ביקורתיות ואי קבלת האחר. מטרת התוכנית היא לזכות ולהישאר המתמודד האחרון בבית האח הגדול ובהתאם המתמודדים מתנהגים בחוסר הוגנות והגינות כלפי האחרים בכדי לגרום להדחתם. גם הייצוג של יחסים, זוגיות ורומנטיקה נראים מוחשיים וקלים להשגה בתוכנית, אך אין קשר בין הנצפה לבין המציאות בחברה. במציאות היחסים אינם הרמוניים ומושלמים, הריבים לא נראים כל כך יפים, הבעיות בזוגיות אינן נפתרות בקלות והזוגיות היא תוצאה של תהליך ממושך ומורכב.
מצידו השני של המתרס, ילדים ובני נוער רבים צופים כיום בתוכניות הריאליטי השונות ובכללן ב'אח הגדול'. ילדים צעירים מגיעים לצפייה כלוח חלק (טאבולרסה) ורואים את הטלוויזיה ותכניה כחלון קסם למציאות המראה להם כיצד נראה העולם, כיצד נראים אנשים, אירועים ומקומות שונים שאינם מוכרים להם. הילדים מאופיינים בנאיביות, תמימות וקלות דעת, הם חסרי ידע וניסיון על העולם וחסרי יכולת לביקורתיות כלפי הנצפה ולכן הם מאמינים שכך הם פני הדברים גם במציאות ולומדים מהם. מכאן עולה חשש רב (ובצדק!!!) מצד הורים שילדיהם נחשפים לתכנים שאינם הולמים את גילם או יכולתם הרגשית והמנטלית ולכן עלולים להשפיע על תפיסותיהם והתנהגויותיהם (זאת ברוח תפיסתו של פוסטמן שכינה תהליך זה כ'אובדן הילדות').
בהתאמה, הילדים לומדים להבחין בין קבוצות חברתיות בהתאם לייצוג הסטריאוטיפי שלהן על המרקע ואף מחקים התנהגויות וצורות דיבור קלוקלות בשל החשיפה להתנהלות התוכנית. הם נוטים לראות יחסים באופן שמוצג להם בתוכנית כקצרי טווח, מתחלפים אך דרמטיים וגלויים לעיני כל. מצב זה יוצר טשטוש בין המרחב הציבורי לפרטי והכל חשוף לעיניהם בזמן אמת.
אז איך נלמד את הילדים לצפות באח הגדול ולהיות צרכנים נבונים?
ראשית עלינו כהורים להחליט האם התוכן מתאים לילדינו תוך התייחסות למשתנים כגון: גיל, מגדר, מאפיינים אישיותיים ועוד. מותר גם להגיד 'לא' במצבים שבהם ניראה שהצפייה בתוכנית לא מתאימה לילד ואף עלולה להזיק לו. במקרים שבהם הילדים נחשפים לריאליטי האח הגדול (או לתכנים דומים), עלינו לשוחח עמם על המסרים ולהסביר להם מה אמיתי ומה בדיוני, מה נכון ולא נכון, מה מוסרי ולא מוסרי בהתאם לערכי המשפחה והחברה המקובלים עלינו (כדאי לצפות ביחד ולא בנפרד מהילדים). יש להתאים את הדיאלוג לגיל הילדים, לניסיון שלהם בחיים ועם המסכים ולעזור להם להבין כיצד לצרוך את התכנים ולקשרם לחיים האמיתיים. עלינו כהורים להישאר המבוגרים האחראים ולשמור על הילדים מפני הסכנות הנכנסות לחייהם ולמחשבותיהם ולעזור להם להתמודד ולהתנהל כראוי במציאות חייהם באופן שונה מהמרקע. בואו נתפקד כהורים ונגדל את ילדינו לפי מיטב הבנתנו ולא נותיר אותם לבדם עם האח הגדול שלצערנו אינו שומר עליהם ועל תמימותם בעידן המסכים.
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.
