תחילת התפרצות מגפת הקורונה הייתה בסין בדצמבר 2019, והמגיפה התפשטה ברחבי העולם בחודשי החורף, ובמקרה של ישראל חורף גשום וקר יחסית. לכן, היו השערות בנוגע להשפעה של האקלים ומזג האוויר על התפשטות הקורונה והאם הקיץ המתקרב יעצור את התפרצות הקורונה ברחבי העולם? איך ישפיע מזג האוויר החם על עצירת הקורונה ?
האם נגיף הקורונה "נעצר" במזג אוויר חם?
מאחר שההיחשפות העולמית לנגיף הקורונה היא בת כמה חודשים בלבד, יש הרבה שאנו לא יודעים על התנהגות הנגיף. אחת מהשאלות שעלו בנוגע להתנהגות הנגיף הייתה – באילו טמפרטורות הנגיף נעלם? במחקר שפורסם בסוף מרץ 2020, חוקרים בדקו באילו טמפרטורות תרביות הנגיף הופכות ללא פעילות, מה שהופך את הוירוס ללא מסוכן. תוצאות המחקר הראו שבטמפרטורה של 56 מעלות צלזיוס, הנגיף הופך ללא פעיל בתוך חצי שעה, בעוד שבטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס הנגיף הופך לא פעיל בתוך 5 דקות. לכן, מצאו החוקרים שאכן יש מתאם בין עלייה בטמפרטורות לבין הפיכתו של הנגיף ללא פעיל. עם זאת יש לזכור שתי נקודות עיקריות:
- טמפרטורות של 50 – 70 מעלות צלזיוס הן לא טמפרטורות "טבעיות" שבהן בני אדם חיים. לכן, גם אם ממצאי המחקר נכונים, זה לא משפיע ברמת חיי היום-יום של בני האדם.
- המחקר נוהל בתנאי מעבדה, בעוד שהסביבה האמיתית מושפעת לא רק מהטמפרטורות אלא גם מאחוזי הלחות, רמת זיהום האוויר וכדומה. כך שהתוצאות יכולות להשתנות בהתאם לסביבה בה הנגיף נמצא.
לסיכום, בעוד שהמחקר חיזק את ההשערה כי נגיף הקורונה אכן מושפע מטמפרטורות גבוהות, ככל הנראה מדובר בטמפרטורות גבוהות הרבה יותר מאשר יום קיץ רגיל בישראל, שבו הטמפרטורות נעות בין 30-40 מעלות צלזיוס (מעלות בצל).
מה קורה באוסטרליה וברזיל?
בעוד שרוב הנדבקים במחלה נמצאו במדינות שנמצאות בחצי הצפוני של כדור הארץ בהן סין, איטליה וארצות הברית, שבחודשים האחרונים חוות את עונת החורף, הקורונה הגיעה ומתפשטת גם בחצי הכדור הדרומי. מדינות כמו אוסטרליה וברזיל שבהן יש קיץ בחודשים האחרונים, ידעו מקרים רבים של הדבקה. נכון לאפריל 2020, בשתי המדינות הללו יש יותר מ-25 אלף מקרים מאומתים של קורונה ויותר מ-1,500 אנשים נפטרו מהמחלה. בתחילת אפריל התבשרנו שאובחנו מקרי קורונה גם בשבטי ילידים באמזונס. כך שהתקווה שמזג אוויר חם ילחם במחלה לבדו, היא ככל הנראה תקוות שווא.
למה באירופה חוששים מהקיץ?
ככל שחולף הזמן, התקווה שהקיץ יביא עמו עצירה או היחלשות בקצב ההידבקות במחלה הולכת ופוחתת. לבואם של הימים החמים יש סכנה נוספת, הסכנה שאנשים יפסיקו לשמור על כללי הבידוד החברתי.
בשבועות האחרונים, ברוב מדינות אירופה חלים צווים והוראות בדבר בידוד חברתי, ואי-יציאה מהבית. במקרים רבים האזרחים מצייתים להוראות אלה, אך קיים חשש, בעיקר במדינות אירופה, שכאשר מזג האוויר יהפוך שמשי יותר, אנשים ירצו לבלות זמן רב יותר בחוץ. דבר זה עלול להוביל לירידה בציות להנחיות מה שעלול להוביל לעלייה בכמות מקרי ההדבקה בקורונה.
קורונה מול שפעת: ירידה בעוצמת הוירוס בקיץ?
רבים, כולל וירולוגים, אימונולוגים ואפדמיולוגים נוטים להשוות את וירוס השפעת ולוירוס הקורונה בהיבטים רבים. בשל השוואה זו אל נגיף השפעת, כמו גם ההשוואות לנגיפים אחרים כמו נגיף הסארס ונגיף MERS, ישנה נטיה להניח או להעריך כח המגיפות או המחלות שהתפרצו בעבר בהקשרים שונים מבטאות את האופן שבו יושפע משבר הקורונה מחילופי מזג האוויר.
התקווה היא שחילופי עונות השנה והגעתו של הקיץ אל מדינות אירופה, אסיה ואמריקה יעצור את המגיפה. הקונספט לפיו האביב והקיץ יעצרו את התפשטות מגיפת הקורונה מבוסס על השוואה עם שפעת. שפעת בדומה לקורונה מדבקת באמצעות הפרשות טיפתיות על משטחים וחפצים כמו גם העברה אווירנית. שפעת בדומה לקורונה פוגעת במערכת הנשימה. לשניהם תסמיני נזלת, ליחה, חום, שיעול, פוטנציאל סיבוכים במערכת הנשימה כמו דלקת ריאות מסוכנת (זיהום חיידקי משנה הוא היוצר את דלקת הריאות במקרה של נגיף שפעת בניגוד לנגיף קורונה).
למה עונות השנה משפיעות על תחלואה ויראלית
יחד עם זאת נגיף הקורונה והמגיפה שהוא מחולל נבדלים בשל יכולת ההדבקה המשמעותיות יותר של הנגיף ונזקיו המוגברים. זאת בהשוואה לנגיף השפעת.
במקרה של שפעת – היא שכיחה מאוד בחודשי החורף אך הקיץ מוביל לירידה משמעותית בתחלואה בה. חוקרים מייחסים את העונתיות של השפעת המופיעה החל מהסתיו בו יורדות הטמפרטורות ברגישותו של הווירוס לקור, מצבי אקלים, חוזק מערכת החיסון של בני האדם והתנהגותם בעונות השנה (למשל התקהלות).
לכן, יש הסבורים כי כי בחצי הצפוני של כדור הארץ, מזג האוויר החם והקיץ עשוי לצמצם את מגיפת הקורונה עם סיכוי התגברות המחלה בחצי הכדור הדרומי שיתאפיין בירידה בטמפרטורות. זאת בשל שינוים התנהגותיים שונים כמו בילוי במרחבים ולא התכנסויות בחללים סגורים, מאפינים שונים של מערכת החיסון המושפעת מכמות ויטמין D בעקבות חשיפה לשמש בקיץ ועליה ברמות המלטונין, יש סיכוי שגם הנגיף הסיני – קורונה יושפע מכך וייחלש בקיץ.
נגיפים אחרים מראים גם הם התנהגות עונתית. כך למשל נגיפים האחראיים להצטננות. יחד עם זאת מגיפות כמו סארס SARS וכמו שפעת החזירים או MERS שהיו במספרים גבוהים לא הראו מגמה ברורה.
הסארס החל אמנם בחציו הצפוני של כדור הארץ ונגמר בחורף שלאחר מכן אך דווקא הוא הפסיק בחודש מאי, מה שאולי מרמז על עיתוי שקשור לדעיכה ולאו דווקא שקשורה למזג אוויר.
נגיף MERS שפשה במזרח התיכון התפשט לעומת זאת במדינות חמות. נגיף מרס MERS משתייך לאותה משפחה של נגיף הקורונה.
זאת ועוד, ניתן ללמוד מהתפשטות נגיף שפעת החזירים שהחל באביב, נמשך בחודשי הקיץ והמשיך לשיאו בחורף. זאת באופן שמבטא אולי מגמה של מגיפות בה המומנטום של מקרי ההדבקה הרבים הוא הממשיך את ההידבקות בכל עונות השנה, אפילו אם הקיץ מחליש את התפשטותה.
לסיכום, מגפת הקורונה היא מגיפה חדשה, ויש עוד הרבה מסתורין סביבה. כרגע, חוקרים רבים מסופקים בדבר יכולתו של הקיץ שהקיץ לעצור את המגיפה, או להוביל לאחוזי הידבקות קטנים יותר. בינתיים, חשוב שנקפיד לשמור על הנחיות הבטיחות כשזה מגיע להימנעות מהדבקה בנגיף הקורונה.
