האם מגע עם אדם החולה בוירוס שלבקת חוגרת הוא מדבק? באילו מקרים שלבקת חוגרת מדבקת ואיך השלבקת מדבקת בילדים? לפניכם תשובות לשאלות אלה ואחרות לגבי וירוס זה.
שלבקת חוגרת מכונה גם הרפס זוסטר Herpes Zoster, Shingles. השלבקת החוגרת היא מחלה המתחוללת בעקבות פעילותו של נגיף ממשפחת ההרפסים המכונה ורצילה זוסטר. נגיף ורצילה זוסטר הוא גם הווירוס המחולל את מחלת אבעבועות הרוח. נגיף זה נשאר ככל הנראה בגופנו. כאשר מערכת החיסון נחלשת וגורמים נוספים משפיעים על גופנו ועל הנגיף, הווירוס שבעבר גרם לאותו חולה לחלות באבעבועות רוח, מתעורר וגורם לשלבקת חוגרת. כלומר על מנת שאדם יחלה בשלבקת חוגרת הוא נדרש להדבק לפני כן באבעבועות רוח.
האם וירוס שלבקת חוגרת מדבק?
אדם החולה בשלבקת חוגרת – הרפס זוסטר לא מדבק בסיכון להעברת שלבקת חוגרת אלא עלול להדביק את מי שנחשף אליו בהרפס זוסטר שעלול להוביל לאבעבועות רוח. אדם החולה בשלבקת חוגרת יכול להדביק רק את מי שלא חלה באבעבועות רוח בווירוס ההרפס זוסטר שיגרום לאותו אדם שטרם חלה באבעבועות רוח, לחלות במחלה זו.
אנשים שחלו בעבר באבעבועות רוח הם בעלי סיכון לחלות בשלבקת חוגרת ככל שעולה גילם. וכן במידה והם חולים או סובלים ממצבים בהם מערכת החיסון שלהם במצב לא תקין כמו במקרה של תסמונת הכשל החיסוני או מחלות סרטן וטיפולים במחלות ואחרות כמו טיפול סטרואידי או תרופות המחלישים את מערכת החיסון כמו למשל כימותרפיה. חשוב לדעת כי קיים חיסון לאנשים מעל גיל 50 למניעת הרפס זוסטר. גם קבלת חיסון כנגד אבעבועות רוח, מפחית ככל הנראה משמעותית את הסיכון להרפס זוסטר.
איך השלבקת מדבקת בילדים? יש להתייחס לאדם שחולה בשלבקת חוגרת כאילו הוא ילד עם אבעבועות רוח ועלול להדביק באבעבועות רוח. עם זאת ילד שכבר חלה באבעבועות רוח מצוי בסיכון נמוך ביותר להדבק שוב באבעבועות רוח ובשלבקת לאחר מכן. התפתחות שלבקת חוגרת בילדים אינה שכיחה כלל.
