חלק מהחשש של אנשים להתחסן בחיסונים שונים, כולל חיסון נגד קורונה נובע מתופעות הלוואי קצרות וארוכות הטווח של החיסון. כיצד משפיעה הידיעה שאמורות להיות לחיסון תופעות לוואי על התפתחות תופעות כאלה ודיווח עליהן?. האם הלחץ והחרדה מפני תופעות הלוואי או אפקט הנוצבו משפיע על שיעור הדיווח על תופעות לוואי ?
ממצאי מחקר חדש מצביע על כך ש35% מהמשתתפים דיווחו על תופעות לוואי מהחיסון הראשון למרות שקיבלו פלסבו. כלומר קיבלו חיסון ללא חומרים פעילים. ואילו 32% דיווחו על תופעות שליליות לאחר החיסון השני שקיבלו. שוב, למרות שמדובר בחיסון ללא חומר פעיל אלא חיסון עם תרופת דמה, ללא חומר פעיל.
המדענים מדגישים כי בקבוצות הניסוי עצמן, בהן המשתתפים קיבלו חיסון אמיתי עם חומר פעיל דווחו יותר תופעות לוואי. כלומר ניכר שהחיסון אכן גרם לתופעות לוואי. בנוסף, שיעור הדיווחים של מי שחוסן באמת התעצם במיוחד והכפיל עצמו ביחס לתופעות כמו כאבי ראש ותופעות מקומיות אחרי החיסון השני. החוקרים לא בחנו במחקר את תופעות הלוואי המסוכנות כמו דלקת שריר לב וקרישי דם.
החוקרים מדגישים את האפקט השלילי (אפקט נוסבו) שיש לחיסון ברמה הפסיכולוגית (גם כשלא מקבל חיסון אמיתי) בהקשר לתופעות לוואי שדווחו על כאבים בזרוע. 76% מאלו שקיבלו חיסון ראשון שלא באמת כלל שום חומר פעיל (רק מי מלח) דיווחו על תופעות לוואי וכאב בזרוע. בנוסף, 52% ממי שקיבל חיסון דמה לא אמיתי דיווח לאחר החיסון השני על תופעות לוואי בזרוע.
אפקט פלסבו – אפקט נוסבו
אפקט הפלסבו – פלצבו הוא תופעה בה אדם הלוקה בתסמינים כלשהו של מחלה, חש שיפור בעקבות קבלה של תרופת הדמה. כלומר אפקט זה מצביע על השפעה פסיכולוגית של עצם המחשבה על קבלת טיפול רפואי. זאת במנותק לשאלה האם החולה אכן קיבל תרופה ובה חומרים פעילים לטיפול במחלתו. לעומת זאת אפקט נוצבו הוא התופעה ההפוכה. באפקט נוצבו המטופל סבור שהטיפול שהוא מקבל אמור לגרום לו לתופעות שליליות או נזק ואכן כך הוא מרגיש. זאת גם אם החומר שהוא קיבל בפועל לא כלל את התרופה שהיתה אמורה להזיק לו אלא תרופת דמה ללא שום חומר פעיל.
הממצאים מדגישים את חשיבות השפעת הנוסבו – גם בחיסוני קורונה. הממצאים מוכיחים כיצד רבות מתופעות הלוואי של החיסון הן תופעות הנובעות מאפקט פסיכולוגי ולא מהחיסון עצמו.
ממצאי המחקר התבססו על סקירה שיטתית מטא אנליזה של 12 מחקרים שכללות דיווחים של מעל 45 אלף משתתפים. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Jama Network Open. המחקר נערך על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה בהארוורד, בוסטו, מאוניברסיטת פיליפס בגרמניה, ממכללת אנדיקות במסצ'וסטס, ומכללת וייל קורנל בניו יורד.
