האם המוח של גברים הומוסקסואליים דומה בהיבטים מסוימים למוח של אישה. מה הקשר בין דפוסים נוירולוגים של מוחן של לסביות לבין מוחם של גברים?. שאלות אלה ואחרות מסייעות להתגבשות עדויות מחקריות לגבי הקשר בין גנטיקה להומוסקסואליות ("גייז", "הומואים", Gays, Homosexuals) . אז מה מקורה של הומוסקסואליות. האם יש לה שורשים גנטיים?. חוקרים רבים מבקשים למצוא מה הם הגורמים הקשורים להבדלים בין הנטייה המינית של בני זוג שנמשכים לבני אותו מין. האם הנטייה המינית נקבעת בהתאם לגנים שלנו? ממצאים רבים מצטברים ומצביעים על תשובה חיובית לשאלה זו.
תהליכים מוחיים בהומוסקסואלים ולסביות כמו המין הנגדי
ממצא של מחקר רחב היקף שנערך לאחרונה שופך אור על השורשים הגנטיים של הומוסקסואליות. על פי המחקר הנטייה המינית קשורה לתפקודים נוירולוגים קוגניטיביים. החוקרים מצאו שוני מוחי משמעותי בין גברים הומוסקסואלים לבין גברים סטרייטים. כמו כן נמצא שוני משמעותי בתהליכים הנירולוגים והקוגניטיביים בין נשים שנמשכות לגברים ובין נשים לסביות שנמשכות לנשים.
ממצאי המחקר ראו אור בכתב העת המדעי Neuroscience & Biobehavioral Reviews. ממצאי המחקר בוצעו על בסיס ממצאים של 254,231 משתתפים במחקר מטא אנליזה. החוקרים בדקו במחקר מהו היו דפוסי התפיסה הקוגניטיביים שכליים נוירולוגים של הנבדקים. זאת כתלות בנטייה המינית. כלומר מה ההבדל בין האופן שבו פועל המוח של הומואים ולסביות למול סטרייטים בהיבטים קוגניטיביים נוירולוגים.
הממצאים הראו כי התפיסה המרחבית של גברים הומוסקסואלים הייתה דומה לזו של נשים הטרוסקסואליות ("סטרייטיות"). עוד מצאו החוקרים כי דפוסי הבחירה הקוגניטיבית של נשים במבחנים קוגניטיביים אצל נשים הומוסקסואליות כלומר לסביות היו דומים לדפוסים של גברים. זאת בהיבטים כמו מיומנות שפתית.
הומוסקסואליות גנטיקה ונוירולוגיה
עדויות ממחקרים שונים הראו קשר בין הומוסקסואליות לגנטיקה. על פי מחקרים אלה קיים קשר בין הגנים האחראים על התפתחות דפוסי העדפה למשיכה לבני אותו מין. כך בהומואים וגם בלסביות. בין הממצאים המחקריים לגבי הקשר בין גנטיקה והומוסקסואליות:
1. ממצאים תצפיתיים שונים המראים כי בקרב בעלי חיים רבים קיימות התנהגויות הומוסקסואליות. בעלי חיים ממינים שונים מבטאים העדפות לבני מינם. חוקרים מצאו כי קיימים ביטוי התנהגות משיכה לבני אותו מין באוכלוסיות בעלי חיים שונים. לדוגמה בקרב ברבורים או ג'ירפים.
התנהגות הומוסקסואלית לא התבטאה רק בהרגלים הקשורים למשיכה מינית אלא גם בהקשר לדפוסי חיזור, חיבור בין בני זו מאותו מין, ביטוי חיבה והתנהגות של הורות משותפת בקרב בני זוג מאותו מין המנסים להקים תא משפחתי. כך לדוגמה פינגווינים בגן חיות בהולנד המקיימים זוגיות מזה שנים ומנסה להשתלט על ביצי פינגווינים אחרים כדי ליצור תא משפחתי וצאצאים.
כך נמצא כבר כי במעל 450 מינים של בעלי חיים ישנה התנהגות של חיבור בין בני זוג מאותו מין. זכרים אל זכרים ונקבות אל נקבות. זאת באופן שאינו רק בהיבט המיני אלא החברתי, תפיסתי, זוגי, כאמור.
2. מחקרים שונים העלו כי לכך שישנו רכיב משמעותי גנטי בהומוסקסואליות. כך נמצאה תמיכה נוספת להשערה שהומוסקסואליות קשורה להיבטים גנטיים עקב ממצאי מחקר של שינוי גנטי. במחקר בודדו החוקרים גן שמצאו כקשור להומוסקסואליות. הם בודדו את הגן מסוים. לאחר מכן הם ביצעו תהליכי הנדסה גנטית בגן הזה. כך הם יצרו עכברות מעבדה בעלות נטיה מינית לסבית. נקבות אלה הפכו ללסביות עקב שינוי בגן מסוים. לנוכח זאת אותן עכברות נטו להמשך לנקבות אחרות, לנסות להזדווג איתן ולדחות עכברים מלהזדווג איתן.
3. ניתוח עצי יוחסין משפחתיים שנעשה על ידי מדענים העלה קשר בין העברת גנים מאימהות לילדיהן. ממצאים מחקריים נוספים תמכו בקשר הגנטי כשנמצאה זהות גנטית אצל אחים הומוסקסואלים לגן דומה אצל אימהותיהם.
4. חוקרים איתרו וראיציות גנטיות שמצויות בקורלציה עם הומוסקסואליות בכרומוזום 13 בגנום האנושי. המדענים מצאו שהשוני הגנטי משפיע על התפתחות ההיפותלמוס של גברים הומוסקסואלים בגודל קטן יותר, בדומה לגודלו של ההיפותלמוס הנשי. ממצאי המחקר ראו או בכתב העת Scientific Reports.
