גילוי רפואי ישראלי: הבחנה בין זיהומים ויראלי וחיידקי באמצעות מדד פליטת אור
גילוי חדשני יאפשר לרופאים להבחין בין זיהום ויראלי או בקטריאלי בעזרת מדידת רמת אור שנפלטת מדגימת הדם. הטכניקה מבוססת על למידה של רמת האור אשר נפלטת מדגימת דם. בחינת האור החוזר מהדם מספק אינדיקציה ייחודית המתארת את יכולתם של התאים הלויקוציטיםהבולעניים להלחם בזיהומים המצויים בגופנו ומשמש כמדד ליכולתם של התאים לייצר רדיקלים תגובתיים חמצניים.
ממצאי מחקר חדשנייים אלה פורסמו בראש גיליון כתב העת Analytical Chemistry. התגלית שהיא תוצר עבודה של דריה פרילוצקי, סטודנטית לדוקטורט, נערכה במסגרת פעילות מחקרית של צוות רב-תחומי מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, בראשות הפרופסור רוברט מרקס, בשיתוף רופאים מהמרכז הרפואי "סורוקה" בראשותו של הדוקטור בוריס רוגצ'יוב.
לדברי הפרופסור רוברט מרקס שעמד בראש מחקר זה גילוי ייחודי זה יאפשר אבחון טוב יותר, ובנוסף יאפשר גם למנוע שימוש מיותר במרשמים של תרופות אנטיביוטיות.
כיום מלאכת זיהוי מקור הזיהום- חיידקי או ממקור ויראלי באמצעות המצויות בשימוש כיום היא מטלה קשה וארוכה לרופאים ולצוות הרפואי. התסמינים בזיהומים השונים דומים, אך אופי הטיפול בהם שונה. בעוד שזיהום ממקור חיידקי מטופל בעזרת תרופות אנטיביוטיקה, בזיהום ויראלי, טיפול אנטיביוטי לא יעיל ואף גורם לפיתוח עמידות כנגד התרופה.
השיטה שפיתחו החוקרים מבוססת על פעילותה של המערכת החיסונית המולדת של החולה, בהתחשב בכך שתגובות המערכת החיסונית משתנות ממחלה למחלה ובהסתמך על כך שתאי מערכת החיסון הפגוציטים משמשים את החוקרים ככלי להפקת מידע אבחוני.
במחקרם, בחנו החוקרים תבניות מידע הקשורות להבדלים בפליטת האור, בכדי להבחין בין זיהומים ממקור חיידקי לזיהומים ממקור ויראלי. לשם כך החוקרים גייסו חולים שהגיעו למחלקת המיון במרכז הרפואי "סורוקה" בבאשר שבע, אשר סבלו חום גוף גבוה ומדדו בדמם את מידת האור שנפלט מדמם של החולים ואת יכולתם של התאים הבולעניים ליצור תוצרים חמצניים. ממצאים אלה נבחנו בהמשך בעזרת אלגוריתמים שונים לכריית מידע, על ידי פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון שבנגד. כך, השתמש החוקרים במידע בכדי להפיק מידע המבוסס על תבניות בהתנהגויות התאים המדוברים במצבי זיהום שונים. ממצאי המחקר, הציגו את ההבדל הקיים באור הנפלט מהתאים הפגוציטים במקרי זיהום מסוג שונים, והראו רמת דיוק של כ-90% בסיווג של מקרי זיהום מסוגים שונים.
ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות הממצא לצורך שימוש במערכת אבחונית זו לקביעת פעילות פגוציטים בתהליכים פתולוגיים שונים. החוקרים מקווים שהכלי הזה ישמש ביעילות לשם הערכה של מצב מערכת החיסון, יסייע לנבא תוצאת מחלות שונות ויעזור לחזות גורם המעורב בשינוי הפונקציונאלי של המערכת החיסונית.
