ההתגברות על גיל ההתבגרות
השנים עוברות מהר ובלי לשים לב אתה הופך להורה לילד מתבגר… פתאום הם מסתגרים בחדרם במשך שעות ולא מקשיבים להנחיות או הוראות, הם מתחילים להראות קצת אחרת ולהתנהג בהתאם, הם נתונים למצבי רוח וקריזות לרוב, הם מתווכחים על כל דבר ולא ניתן לשמוע מהם את המילה 'טוב'. פתאום הם כמעט עוברים אותנו בגובהם והם בטוחים שהם יודעים הכי טוב מה טוב בשבילם…
ההורים מצידם מתקשים לעכל שילדם הקטן לפתע התבגר וניראה שאינו זקוק להם יותר. הילדים יודעים הכל ומומחים בכל תחום ופרט לכסף לא רוצים מאתנו כלום. הם יושבים שעות על הפייסבוק ומתכתבים על כל העולם ולהורים ניראה כי חרב העולם. הם נחשפים למידע ותמונות המספרים להם על העולם ומאמינים שכך זה ניראה אצל כולם. הם מעדיפים לשאול שאלות באופן אנונימי בפורומים ולא להתייעץ עם ההורים.
לצד זאת יש לציין כי תהליך ההתבגרות הוא טבעי ונורמאלי וקורה לכולם. הבעיה היא שכיום הוא קורה בשלב צעיר יותר כי הם חשופים לעולם. היום קשה להורים לשמר את הצמר גפן והבועה כי התקשורת נגישה ומעבירה מידע ולא נשאר התם שלא ידע לשאול ולא קיבל תשובה. הילדים כיום מאבדים את ילדותם מוקדם מבעבר כי הם חשופים לעולם מוקדם מהמשוער וקשה לדבר על החסידה שמביאה ילדים כשהם ראו באינטרנט יחסי מין. מחקרים מראים שבני נוער לומדים על מין ויחסים מהרשת ופחות מהסביבה וההורים. ברשת הם מרגישים בנוח לשאול שאלות ולדון בבעיות, ברשת יש אנשים במצב דומה לשלהם והם לא צריכים להיות מובכים מול הוריהם. אז מה עושים כדי לעזור להם??
ראשית, עלינו כהורים להיות מודעים למה שהם רואים. עלינו להבין שאנחנו לא מקור הידע הראשי או הראשון אבל הם עדיין מתבגרים וחסרי ניסיון. עלינו להסביר להם שאין להאמין לכל מה שרואים וכדאי להתייעץ ולשאול את ההורים. עלינו להיות עירניים לשינויים בהתנהגות, בלבוש או בדיבור ולדעת להנחות אותם מה מותר ומה אסור. עלינו לנצל את התקשורת לטובת שיחה והבהרה ולא להותיר אותם לבדם מול התקשורת כמלחמת אין ברירה. עלינו לכוון ולהדריך אותם כהורים כי אנחנו עדיין המבוגרים האחראים גם עבור דור המסכים.
מאת: ד"ר שלי גפן.ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.
