כיצד הורים יכולים להתמודד עם החדשות והתמונות הקשות הנכנסות הביתה דרך המסכים ?
החברה הישראלית מורגלת במלחמות, במבצעים, במראה של חיילים השומרים על החזית מאז היווסדה ועד היום. כולנו גדלנו והורגלנו לתמונות של מלחמה ולמחירים שהיא גובה. כל תקופה השתנו האירועים, הפנים או המקומות אבל בסופו של דבר זו אותה הגברת בשינוי אדרת. הפעם זה אחרת !!!
'מבצע עמוד ענן' היה מלחמה של העורף מכמה טעמים: ראשית, הוא ריחף מעל ראשינו ברחובות, בבתים, במקום העבודה, בגנים ובבתי הספר. שנית, הוא הגיע לבתינו דרך המסכים בטלוויזיה, במסכי המחשב ובטלפונים הניידים. הוא התרחש 24 שעות ביממה ושודר בשידור חי מכל ערוץ ובכל כתבה. לוח השידורים בוטל לטובת המצב והיינו עדים למאות דיווחים על אירועים, נפגעים, נפילות ויירוטים, תמונות של אזרחים לצד חיילים.
בסיטואציה זו ניסו הורים רבים לשמר את השגרה ולהתנהל כאילו כלום לא קרה. הורים הקפידו לשלוח את ילדיהם למסגרות החינוכיות וללכת לעבודה, תוך ניסיון להימצא כמה שפחות במקומות לא מוגנים או להיות חשופים לסכנות או פיגועים. עם זאת כולנו היינו צמודים למסכים ורצינו לדעת אילו אירועים מתרחשים ומהן ההנחיות להתנהלות נכונה בכל רגע.
למצב בלתי אפשרי זה נכנסו הילדים: בחלקם מכירים את הסכנות על בשרם ומתמודדים עמן בחיי היומיום ואילו האחרים נחשפים אליהן על המרקע כיום. המצב החדש יצר טשטוש בין החזית והעורף ואילו העורף קיבל הגדרה חדשה של חזית. אמנם ידוע לכולנו שלא טוב להראות לילדים צעירים את החדשות: ההשלכות ידועות וברורות ובהן: פחדים, חוסר שינה, טשטוש בין המציאות למרקע, הסתגרות ועוד. עם זאת, במצב שנוצר לא ניתן היה לשמור עליהם בצמר גפן ולמנוע מהם את ההכרה במציאות החדשה.
איך עוברים את ימי המלחמה והחדשות הקשות בשלום ושומרים על ילדינו בחזית ובעורף כאחד ?
עלינו כהורים וכבני אדם להיות מודעים למצב הקיים והדאגות הנלוות אליו. לכן זה אך טבעי שנרצה לקבל מידע מהתקשורת על האירועים המתרחשים וננסה להתנהל באופן זהיר ואחראי. עם זאת, זה לא הכרח המציאות שילדינו יצפו בתמונות אלא נצפה בהן לבדנו בשעות מאוחרות. מספיק שנציג להם את הסיטואציה הקיימת במילים רכות וללא התמונות הנלוות על מסך הטלוויזיה או הסלולרי. עלינו להסביר להם באילו מקומות אנחנו עלולים לפגוש במלחמה ואיך עלינו להתנהג במצבים אלה. עלינו לעזור להם לחוש בטוחים ומוגנים כמבוגרים אחראים, למרות שאין לנו דרך לדעת היכן יפלו הטילים. בנוסף, במצבים שבהם הילדים נחשפו למראות קשים דרך המסכים עלינו להסביר להם על האירוע, להבחין בין המוצג על המרקע למציאות ולמשמע עבורם את הסכנות העולות מהאירוע עבורם.
מכאן, מצב של מלחמה אינו מצב של שגרה אבל דווקא כשהדברים אינם ברורים והסכנות מרחפות מעל ראשינו, עלינו לשמר ואף לחזק את מקומנו כהורים ולהרגיע את הילדים. זאת לצד צריכת מידע מבוקרת, פרופורציונאלית ואחראית כלפי הצופים הצעירים הנמצאים לצדנו. כך נשמור על ביטחונם ונעזור להם לעבור את הימים הקשים ללא צפייה מסיבית באירועים.
מאת: ד"ר שלי גפן. ד"ר שלי גפן הינה מרצה ותיקה בתקשורת (במכללה למינהל, אוניברסיטת תל אביב ובאונ' פתוחה). בימים אלה סיימה את כתיבת הדוקטורט בנושא המשפחה והתקשורת. מעבירה הרצאות/סדנאות וייעוץ לילדים, הורים ואנשי חינוך במציאות התקשורתית כיום.
