הושלם אטלס המוח האנושי

קבוצת חוקרים מישראל ומאירופה השלימו מיפוי אטלס שממפה מיקרו-מבנים בחומר הלבן של המוח האנושי.


קבוצת חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב הוביל מאגד מחקרי של תריסר קבוצות מרחבי אירופה, שבנה לראשונה אטלס מלא של מיקרו-מבנים בחומר הלבן של המוח האנושי. המיזם המחקרי הקרוי – שכונה CONNECT – מאגד חוקרים ממרכזי מחקר בישראל, אנגליה, גרמניה, שוויץ, צרפת, איטליה ודנמרק. 

המוח. קורטקס. מקור: ויקיפדיה ברשיון. איור :Polina Tishina
המוח. קורטקס. מקור: ויקיפדיה ברשיון. איור :Polina Tishina

המיזם המבוסס על מיפוי איזורי החומר הלבן במוח של אנשים בריאים במיוחד באמצעות סריקות MRI, זכה לתמיכה של 2.5 מיליון יורו מהאיחוד האירופי והוא “עשוי לשנות בשנים הבאות את מפת המחקר והרפואה בתחום המוח.
יוזם המחקר ומתאם המאגד, הפרופסור יניב אסף מהמחלקה לנוירוביולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר כי: “היום צוותים רפואיים וקבוצות מחקר נעזרים באטלס ישן של המוח, המתבסס על מוחו של אדם אחד, אשר תרם את גופו למדע.” ואילו האטלס החדש שיצרו החוקרים ” מבוסס על דגימות MRI של נבדקים רבים, ואף מוגש בתלת מימד. ולכן בזכות שיטת המחקר והיקפו, אטלס זה מפורט ומדויק הרבה יותר.. ומאפשר לבחון את המוח בדרך שהייתה אפשרית קודם רק במיקרוסקופ.”
אטלס המוח החדש ממפה לראשונה את החומר הלבן במוח אשר בהתבסס על בדיקתMRI של נבדקים רבים חיים (120 נבדקים בני 25 עד 35) ולא ניתוח לאחר המוות באופן המציג תמונה של המוח החי בנתונים נגישים, שקובצו ועובדו בטכניקות עיבוד תמונה מתקדמות המספקים תמונה רחבה ומדויקת של מבנה המוח התקין, גם למשתמשים שאינם בעלי מומחיות בחקר המוח,- למשל לרופאים או חוקרים בתחומים אחרים. זאת באופן שמציג סטנדרט של מוח בריא שאליו יכולים בעלי המקצוע להשוות הדמיות של נבדקים תוך שהתמונות מייצגות פרמטרים מגוונים, שנאספו ונמדדו באמצעות ה-MRI, כמו למשל עובי הסיבים וצפיפותם באזורים השונים.

לדברי הפרופסור אסף עד היום התמקדו מדעני מוח בחקר “החומר האפור” ונמנעו ממחקר החומר הלבן “במיוחד מכיוון שחסרו למדעני המוח שיטות מחקר יעילות של החומר הלבן. ולפיכך מעבר לתרומתו המעשית- אבחונית, הפרויקט צפוי לקדם משמעותית את חקר החומר הלבן במוח, פעילותו ותפקודיו וכן להתמקד בכיוונים מעשיים של חוקר החומר הלבן בהקשר של שינויים שנגרמים במוח “בעקבות מחלות שונות כמו אלצהיימר או סכיזופרניה – במוח האנושי, במטרה לפתח שיטות אבחון יעילות ואמינות.”